"תחושת פספוס חד משמעית"

צילום: FIBA

נבחרת ישראל U19 חזרה השבוע לארץ, אחרי ההיסטוריה באליפות העולם ועם הופעה מכובדת במיוחד. היכולות היו גבוהות והנבחרת נראה נהדר, מה שהוביל אפילו לתחושת החמצה שהמסע ההיסטוריה הסתיים 'רק' במקום ה-10. בסגל הנבחרת הייתה גם מאיה שרביט, שכמה חודשים לפני השלימה דאבל בליגה עם מכבי בנות אשדוד ובהמשך הקיץ תעבור לארה"ב לליגת המכללות.

"היה ממש מרגש לצאת פעם ראשונה לאליפות עולם, הרבה יותר מרגש ממלחיץ." מסכמת שרביט את ההופעה ההיסטורית. "באופן כללי כנבחרת הידיעה שאין לחץ מלרדת דרג וכל מקום שנביא יהיה כבוד הורידה את מפלס הלחץ, התרגשנו לשחק מול כמה שיותר נבחרות שלא מאירופה ולא נמצאות איתנו בתחרויות כל שנה. מעבר לזה באופן אישי פעם ראשונה בשבילי שהיה לי תפקיד משמעותי יותר בנבחרות, ולכן לעצמי אני חושבת שכן הרגשתי קצת יותר לחץ ומשקל על הכתפיים, באופן חיובי."

אחד הדברים שבלט בנבחרת, הוא ההמשכיות מנבחרת הנערות של הקיץ שעבר שרובה הובילה לעליה וקיבלה את הקרדיט להמשיך. "שההמשכיות עזרה במובן מסוים, למרות שהנבחרת עצמה היא די שונה מאיך שנראתה שנה שעברה. חד משמעית, החיבור שלנו הוא סופר מיוחד ואי אפשר למצוא אותו בשום נבחרת אחרת. אנחנו לא רק שנתון שחזק בכדורסל אלא גם בלב, בכל השנים שלי בנבחרות עם השנתון הזה מעולם לא התעסקו בבעיות.

יש אהבה עצומה בינינו אחת לשנייה. תמיד היינו מסתובבות עם מוזיקה, ורוב המוזיקה התחלקה או טראנסים, או אדל ככה או ככה כולן זרמו על הכל. פעם אחת לא עלינו לאימון בזמן כי ישבנו על הספסל אחרי שהתארגנו לאימון ולא הפסקנו לשיר את all I ask."

לאורך האליפות כידוע ראינו גם נפילות, ואחרי שני משחקים טובים מול קוריאה ופורטוגל בשלב הבתים הגיע הפסד קשה מול ארה"ב. הנבחרת שזכתה בסוף גם באליפות הייתה דומיננטית וניצחה לא מעט יריבות בהפרש גבוה. "הפער הכי גדול שאני יכולתי להרגיש מול ארצות הברית, היה קצב המשחק - הן משחקות בקצב מטורף שקשה לעמוד בו. בכל מקרה יכולנו לעשות עבודה אולי יותר טובה, אך העדפנו להתרכז במשחק ההצלבות היותר חשוב שהתקיים יום אחרי. בסופו של דבר ארה"ב כן התקשתה עם נבחרות מסוימות כמו צרפת ואוסטרליה שעשו עבודה טובה מאוד נגדן, מקווה שבקרוב אירופה תתחזק והמשחקים יהיו מאוזנים יותר."

מהצד נראה היה שאולי אין ציפיות בנבחרת, אבל בנבחרת עצמה יותר האמינו. "אני חושבת שהיה פער מאוד גדול בין הציפיות בארץ ובאירופה. בארץ לא ציפו מאיתנו להרבה, ובאירופה דירגו אותנו מקום 6 בדירוגי הכוחות בתחילת האליפות, ואנחנו הסכמנו עם הדירוג האירופאי. הייתה תחושת פספוס חד משמעית. חוץ מההפסד לארצות הברית, כל ההפסדים שלנו היו עוד פוזישן לפה, פוזישן לשם. במשחק ההצלבות מול פורטוגל הפסדנו ב-3, אחרי ש-שנה שעברה ניצחנו אותן ועלינו עליהן לאליפות. היה מאכזב מאוד להפסיד, רצינו 1-8 מאוד והאמנו שאנחנו הולכות להיות שם. בכל מקרה אני גאה בחברות שלי ובצוות שנכנסו ל-10 הגדולות בעולם."

צילום: FIBA

"יש לנו כוח התקפי מאוד גדול בנבחרת, ולא הרגשתי שחסר מי שייצר לנו נקודות"

שרביט ידועה כשחקנית הגנה טובה, ככזאת שנלחמת על כל כדור ומביאה אנרגיות מהספסל. בעבר גם נבחרה לשחקנית ההגנה של ליגת העל לנערות, ועל המשבצת הזאת היא גם יצאה לאליפות כשהיא מראה שם גם כמה חסימות יפות. "אני שחקנית שמאוד אוהבת להתאים את עצמה לצרכים של הקבוצה. יש לנו כוח התקפי מאוד גדול בנבחרת, ולא הרגשתי שחסר מי שייצר לנו נקודות. מה שהנבחרת הייתה צריכה זאת שחקנית שתלחם בפוסט עם הגבוהות ותדע לעצור את הגארדיות בחילופים ובזה התמקדתי.

יכולתי לעשות עבודה טובה יותר בסיומות בהתקפה ולהתגלגל יותר פנימה, ואת זה אני אשפר בקיץ. מאחר ובעוד חודש אני טסה לקולג' אני לגמרי עומדת לעבוד קשה מאוד על היכולות ההתקפיות שלי ומקווה מאוד לחזור לקיץ הבא עם העתודה ככוח התקפי והגנתי חזק. בכל מקרה ובכל סיטואציה מה שהנבחרת צריכה זה מה שאתן ואני מודה על הזכות האדירה להיות חלק."

עקב היציאה למכללות ומשיקולים אישיים, שרביט לא תמשיך עם חברותיה לנבחרת לקמפיין של נבחרת העתודה. לאור ההצלחות של השנתון הנ"ל באליפות הנערות בקיץ שעבר ובאליפות העולם, יש ציפיות להצלחות גם שם. "אני מאמינה בבנות שלנו, יש שם סגל חזק מאוד שבנוי משלושה שנתונים. אני יודעת שהן הולכות להגיע הכי רחוק שיש ולעשות דברים גדולים."

צילום: FIBA