זמן לפרוע שטרות: הערב אין מקום לתירוצים
צילום: איגוד הכדורסל
הערב (19:40, 5PLUS) תפגוש נבחרת הנשים של ישראל בריגה יריבה המדורגת במקום ה-17 בעולם, עם שחקניות בעלות ניסיון ב-WNBA וביורוליג. אלא שמאחורי השמות המרשימים מסתתרת נבחרת שסיימה את אליפות העולם ללא ניצחון, איבדה את העוגן המרכזי שלה בצבע, ומציגה נקודות תורפה ברורות. אחרי ההפסד לפולין, שירה העליון ושחקניותיה לא צריכות לחפש סנסציה, הן צריכות להשיג ניצחון.
אחרי ההפסד המאכזב 75:64 לפולין בפתיחת השלב השני של מוקדמות יורובאסקט 2027, נבחרת הנשים של ישראל תעלה הערב (שבת, 19:40) לפרקט בריגה למשחק מול טורקיה. המפגש מגיע עם פערי איכות וניסיון לטובת היריבה, אבל גם עם שאלה מקצועית פשוטה - 'האם ישראל מסוגלת לנצל את החולשות של נבחרת עדיפה על הנייר, או ששוב נסתפק במחמאות על התמודדות מכובדת?'
כזכור, הנבחרת הישראלית היתה עדיפה על הפולניות ואף הובילה ביתרון שנע סביב 10 נקודות ברבע האחרון, אבל איבדה אותו להפסד מיותר מאוד. היום נגד הטורקיות צריך להפיק לקחים ולא לאבד אותו שוב.
טורקיה היא בהחלט אחת הנבחרות האיכותיות בבית - היא מדורגת במקום ה-17 בעולם, סיימה שביעית באליפות אירופה האחרונה ומחזיקה בסגל הכולל שחקניות ממועדונים בכירים כמו פנרבחצ'ה, גלאטסראיי וצ'וקורובה מרסין. אלא שההישגים הללו אינם מספרים את התמונה המלאה. באליפות העולם האחרונה, שנערכה בספטמבר, הפסידו הטורקיות בכל שלושת משחקיהן, כולל מול נבחרות כפורטו ריקו (וגם מול בלגיה ואוסטרליה), וסיימו במקום ה-14.
נקודה נוספת לשים אליה לב, שגם הסגל הנוכחי שונה מזה שסיים שביעי באירופה. טיארה מק'קוואן, הסנטרית המתאזרחת בגובה 2.04 מטר, שהובילה את טורקיה ביורובאסקט האחרון עם 16.8 נקודות ו-9.8 ריבאונדים למשחק, אינה חלק מהסגל הנוכחי. במקומה תופסת את משבצת המתאזרחת ברן ברק (שנודעה עד לאחרונה בשם קנדי ברק), שחקנית איכותית ומגוונת, אך בעלת מאפיינים שונים לחלוטין. טורקיה אמנם לא נותרה ללא שחקניות פנים, אבל איבדה את העוגן הדומיננטי שסביבו יכלה לבנות את משחקה בצבע.
את הקמפיין הנוכחי פתחה טורקיה עם ניצחון 79:62 על מונטנגרו, במשחק הראשון תחת המאמן הצרפתי פרדריק דוסאר. הטורקיות הציגו יתרונות ברורים: 21 אסיסטים, 15 חטיפות ו-62.8% קליעה לשתי נקודות. מנגד, הן קלעו רק 6 מ-26 לשלוש (23.1%). הניצחון הטורקי נבע גם מחולשה של היריבה, כשמונטנגרו סבלה מערב קליעה חריג לרעה, עם שלשה אחת מ-20 ניסיונות. הניצחון הטורקי היה משכנע, אך לא הצביע על עליונות מוחלטת בכל מרכיבי המשחק.
המפתח להתקפה הטורקית נמצא בידיים של סבגי אוזון, הגארדית המובילה של גלאטסראיי, בעלת ניסיון ב-WNBA. אוזון היא מנהלת המשחק המרכזית, המשלבת יכולת חדירה, קליעה וראיית משחק משובחת. באליפות העולם האחרונה העמידה ממוצעים של 17.7 נקודות ו-8.3 אסיסטים למשחק. לצידה נמצאת ברק, שחקנית הכנף המתאזרחת של מרסין (1.85 מטר), המביאה אתלטיות, יכולת אישית ונוכחות הגנתית. ברק קלעה 13.5 נקודות בממוצע בשתי הופעותיה באליפות העולם ותרמה 13 נקודות וארבע חטיפות בניצחון על מונטנגרו.
בקו הקדמי בולטת אליף בייראם, שחקנית הפנים של גלאטסראיי, שהצטיינה מול מונטנגרו עם 18 נקודות ו-10 ריבאונדים. לצידה נמצאות טילבה שניורק ארסלאן מג'ירונה ואסרה אוראל ממרסין, שמעניקות לטורקיה עומק ונוכחות פיזית. בקו האחורי מוסיפות ניסיון הקפטנית אולג'אי צ'אקיר טורגוט ואלפרי אונאר מפנרבחצ'ה, לצד דרין ארדואן הצעירה, שקלעה 13 נקודות מול מונטנגרו, כולל שלוש שלשות מארבעה ניסיונות.
מבחינת ישראל, המפתחות ברורים: להקשות על ניהול המשחק של אוזון, להגביל את ברק, לסגור את הריבאונד מול בייראם ולשלוט בקצב. אבל מעל הכול מרחף נתון מדאיג אחד - ישראל איבדה 21 כדורים מול פולין, בעוד טורקיה חטפה 15 כדורים מול מונטנגרו. אם הכחולות-לבנות לא יצמצמו משמעותית את איבודי הכדור, הן עלולות להעניק לטורקיות בדיוק את המשחק שהן מחפשות, ובהקשר הזה צריך לשאול האם העליון נהגה נכון ברוטציות מול הפולניות.
ויש גם את שאלת ניהול המשחק. מול פולין הוליכה ישראל 55:49 בתום הרבע השלישי, אך קרסה ברבע האחרון 26-9. אליסה ברון קלעה 19 נקודות, ירדן גרזון הוסיפה 11 ודניאל רבר תרמה 15 ריבאונדים. אלו נתונים שממחישים שלישראל יש כלים להתמודד, אבל גם שהיכולת להחזיק ביתרון ולבצע התאמות בדקות ההכרעה עדיין טעונה הוכחה.
ההיסטוריה, אגב, מאוזנת. בששת המפגשים הרשמיים בין הנבחרות ניצחה כל אחת שלוש פעמים (3-3), כאשר האחרון שבהם, בפברואר 2016, הסתיים בניצחון ישראלי 63:62. עשור חלף, הסגלים השתנו והמאזן ההיסטורי אינו מדד ליחסי הכוחות הנוכחיים. אבל גם אין סיבה להפוך את השם טורקיה למחסום פסיכולוגי.
אחרי שנים של המשכיות מקצועית ושישה ניצחונות רצופים בשלב המוקדמות הראשון, הגיע הזמן לצפות מנבחרת ישראל ליותר מהופעות מכובדות. שתי הראשונות בבית יעפילו לאליפות אירופה, והמשחק הערב הוא הזדמנות ממשית להישאר במאבק על הכרטיס. טורקיה פייבוריטית על הנייר, אך היא אינה ספרד או צרפת. זו אינה יריבה שהפסד מולה הוא תוצאה מתבקשת, בדיוק כפי שניצחון עליה אינו צריך להיחשב לסנסציה. לשירה העליון יש סגל איכותי, ניסיון מצטבר ואחריות מקצועית למצוא פתרונות גם מול יריבות חזקות.
בסופו של דבר, המבחן לא יהיה גודל השם שמופיע על החולצה של היריבה, אלא מה שנבחרת ישראל תצליח לעשות מולו על הפרקט. הפעם, הציפייה צריכה להיות ברורה, לא רק להתמודד אלא לנצח! ולעלות למאזן חיובי במפגשים מול הטורקיות (3-4).
