על נשים: מבט קדימה ואחורה

רגע לפני שהליגה מתפצלת לבתים עליון ותחתון (יום שני, 24/2) זמן טוב לעצור לקצת סיכומים וקצת עניינים אחרים. סה"כ עונה לא רעה מאחורינו, עם הרבה תוצאות מעניינות וליגה אולי קצת יותר שוויונית מהעונות האחרונות. ראינו לא מעט מעידות של קבוצות הצמרת על הנייר מול קבוצות מלמטה, וגם בחלק העליון נראה שכל אחת יכולה לנצח כל אחת ביום נתון. השאלה הגדולה, כרגיל, היא מי תבוא בשיא הכושר למאני טיים.

מה מחכה לנו החל מיום שני? בבית העליון, 6 קבוצות ישחקו סיבוב משחקים אחד על שיפור המיקומים בינהן כש-4 הראשונות יעפילו לחצי גמר הפלייאוף. ראשל"צ, אשדוד, לב ירושלים ורמלה בעצם כבר די הבטיחו לעצמן את המקום בחצי גמר הפלייאוף, ועכשיו רק נאבקות בינהן על יתרון הביתיות. יש איזה סיכוי תאורטי קלוש שחיפה עוד תעשה פה משהו אבל הרבה יותר מידי דברים צריכים לקרות בשביל זה.

בבית התחתון 4 קבוצות ישחקו 2 סיבובים כשעל הפרק המאבק נגד הירידה. רמה"ש שפספסה את הבית העליון די מחוץ למאבק הזה כשהיא 3 נקודות יותר מהקבוצות שאחריה, אבל עדיין תאורטית יכולה להסתבך אם תמעד. חוץ ממנה יש את כפ"ס, ר"ג ופ"ת שמחזיקות במאזן דומה ויאבקו עד הסוף.

הקבוצה שמגיעה במומנטום הכי טוב לבית העליון היא ראשל"צ, שסיימה את העונה ברצף מרשים של 7 נצחונות, כולל בהפרש הרצוי מול אשדוד שהביא אותה בסופו של דבר אל המקום הראשון. ראשל"צ דגלה בשנים האחרונות על אותו הפורמט, של שחקניות בית צעירות עם חיזוק של הזרות. על הנייר זה גם מה שהיא עשתה השנה, אבל אי אפשר לקרוא לעדן ציפל ולדוריאן דהו סוויץ' רק 'שחקניות בית צעירות'.

השתיים כבר מזמן הוכיחו כי הן שחקניות בכירות בליגה וכן בנבחרת ישראל, ולא סתם הן מדורגות ראשונות במדד בקרב הישראליות שגם גדלו בארץ. ציפל עם 18.6, דהן סוויץ עם 17.5.הפנים של ראשל"צ ושל כולם בערך אל המחזור השני (3/3) בו היא תארח את אשדוד למשחק נוסף בו תנסה לשמור על המקום הראשון. ניצחון שם לא רק יתן לה פער במאבק על הביתיות, אלא גם יהיה הצהרת כוונות נוספת לאן הקבוצה מכוונת העונה.

עוד קבוצה שמגיעה ברצף נצחונות משמעותי היא ירושלים, שפוגשת במחזור הקרוב את רמלה שהתקשתה במחזורים האחרונים אבל מקווה להתעלות עכשיו במאני טיים. ירושלים פתחה את העונה בחצי כח ורשמה כמה הפסדים וכמעט הפסדים מאכזבים, אבל עשתה שיפור משמעותי מאוד בסיבוב השני. כמות השלשות שהיא קלעה כמעט הכפיל את עצמה, ובאופן טבעי גם כמות הנקודות שהיא מייצרת צמחה בצורה מרשימה.

רוטציה קצרה ומאני טיים

מבט לסטטיסטיקה בקרב 4 הקבוצות המוליכות שכנראה ישחקו גם בפלייאוף מראה לנו שהרוטציה שלהן מורכבת כמעט כולה על 6-6.5 שחקניות בכירות. שאר הקבוצה מקבלת דקות מעטות. זה לא משהו חדש בענף שלנו, ורוב הקבוצות משחקות עם רוטציה קצרה של לא יותר מ-8 שחקניות (וגם זה נדיר), וגם בעונה שעברה ראינו את רמלה לוקחת ככה אליפות. אבל מרגיש שהשנה יש יותר פציעות של עומס ברחבי הליגה, ומעניין יהיה לראות איך הקבוצות יתמודדו.

הצעירות שכן הצליחו להשתלב

בהמשך לפסקה הנ"ל, לא מפתיע אף אחד שלא ראינו יותר מידי שחקניות צעירות שמצליחות לבלוט העונה. ברוב הקבוצות, בעיקר בחבורת הצמרת, הן לא קיבלו דקות משמעותיות במיוחד וגם אלו שכן קיבלו באזור ה-10 דקות לא השפיעו יותר מידי. ולצד זה, יש 2 שבלטו במיוחד ואפשר לציין לטובה.

מאיה זילברשלג בכפ"ס מקבלת כ-25 דקות בממוצע למשחק, בהן היא תורמת 7.7 נק'. זילברשלג היא אחת השחקניות הכי מוצלחות שצמחו בכפ"ס בשנים האחרונות ובקבוצה בונים עליה מאוד לעתיד, ומנסים כמה שיותר לשלב אותה. היא מראה הרבה ביטחון להיכנס לצבע מה שעולה לה לעיתים באיבודים של 'ראש בקיר', אבל היא גם מראה יכולות אישיות גבוהות והעתיד עוד לפניה.

איילה אורן בחולון לא רק מקבלת דקות משמעותיות מאוד, היא אפילו פתחה בחמישיה ברוב המשחקים העונה 7.4 נק' ו-2.5 אס' למשחק. אורן עזבה הקיץ את נס ציונה בו גדלה ונראה שהיא משתלבת כמו שצריך בליגת העל. לצידה אפשר לציין גם את מעין כהן שמשחקת קצת פחות (17 דקות) וקולעת קצת פחות (5.3), אבל גם היא נמצאת ביופי של עונה עד כה.

ליגת 3X3

בניסיון לשווק מחדש \ להחיות \ לתת דקות לשחקניות הספסל, מנהלת ליגת העל בשיתוף עם האיגוד פתחו השנה במיני ליגה של 3X3 במהלך המחצית. במשחקונים האלו אנחנו רואים בעיקר את שחקניות קצה הספסל, ובמקרים היותר קיצוניים שחקניות מקבוצת הנערות א' ונערות ב' שמתלבשות נטו למחצית ואז חוזרות לעוד מהיציע. קרוב לודאי שזה לא הייתה כוונת המשורר, אבל זה מה שקורה בפועל. האם הניסוי המוזר הזה הצליח ותרם משהו למישהו?