לא רק דני. שחקני ה-NBA המעניינים שמחכים לנו ביורובאסקט

אליפות אירופה שתפתח ביום רביעי תהיה משופעת בכוכבי NBA, כולל הגדולים ביותר בליגה. זה לא דבר מפתיע בהתחשב שחמישה משבעת תארי ה-MVP האחרונים הלכו לידיים אירופאיות (יאניס ויוקיץ׳), וניתן רק לדמיין בכמה יזכה לוקה בלייקרס.

דירוג הכוכבים הגדולים באליפות הוא נושא שדוסקס ארוכות כבר, במיוחד אחרי הדירוג (ההזוי) של ESPN (אפילו שהיה מחמיא במיוחד לאחד שמוכר לנו, דני משהו, שדורג מקום שביעי), אבל התעלם משחקנים כמו לאורי מרקאנן, בוגדן בוגדנוביץ׳ וניקולה ווצ׳ביץ'. עד כדי כך הזוי שיום לאחר פרסומה הוא נערך ושונה.

הרשימה של  ESPN:

ניקולה יוקיץ׳, יאניס, לוקה, פראנץ וואגנר, אלפרן שאנגון, קריסטאפס פורזינגיס, לאורי מארקנן, דני אבדיה, סנטי אלדמה, נמיאש קייטה.

הרשימה שלי:

יוקיץ׳, לוקה, יאניס, מארקנן, וואגנר, שאנגון, ווצביץ׳, בוגדנוביץ׳, פורזינגיס, וולצ׳יונאס/דני

ועכשיו, כשעברנו את זה, בואו נחשוב על רשימה אחרת, של שחקני ה-NBA הכי מעניינים עם תחילת האליפות. מה זה מעניין? שחקנים שיש להם משהו גדול להוכיח, שחקנים שאנחנו לא בטוחים לגבי מעמדם ורוצים להשאיר חותם מיוחד, כאלה שרוצים להראות שיכולים להוביל נבחרת לטופ - או כל כיוון אחר שתוכלו להציע. בואו נתחיל עם חמשת שחקני ה-NBA הכי מעניינים באליפות:

1. גרשון יבוסלה (בן 29, פאוור פורוורד, ניו יורק ניקס ונבחרת צרפת). אחרי שכבר לא נצץ בקדנציה קודמת ב-NBA, ואחרי הופעה מצוינת במשחקים האולימפיים, יבוסלה קיבל הזדמנות נוספת בליגה הטובה בעולם, ופרע את כל השטרות. עם 11 נק׳ וכמעט 6 ריב׳ למשחק במדי הסיקסרס, ועם הופעות מרשימות, הוא מגיע אחרי שקיבל חוזה חדש במקום שכולם רוצים לשחק (נדמה לי) – בניקס.

צרפת שלו מגיעה כביכול עם ציפיות יותר נמוכות בגלל כל החוסרים (וומבי, גובר, פורנייה, פורייר, לאסוט ועוד). אבל צרפת כמו צרפת, עמוקה ואם יבוסלה יקח אותם רחוק, והפעם כ-כוכב של הנבחרת, הוא יראה שההצלחה בשנה וחצי האחרונות לא מקרית ושהוא שייך לטופ האירופאים - דבר שעד לא מזמן לא היה שכיח לחשוב דווקא עליו כשחשבנו על נבחרת צרפת. סורקין, דני והנבחרת הישראלית כולה כנראה לא יהנו במיוחד מהמשחק נגד הצרפתים, הרבה בגלל הפורוורד הכ״כ פיזי שלהם.

2. פראנץ וואגנר (בן 23, פורוורד, אורלנדו מג׳יק ונבחרת גרמניה). הוביל את גרמניה לאליפות עולם מדהימה, ואז גם נתן הופעות גדולות במג׳יק, והיה בדרך להיות אולסטאר, עם מספרים של מעל 24 נק׳ כמעט 6 ריב׳ ו-5 אס׳. אורלנדו שלו נראתה כהפתעת העונה, אבל לקראת אמצע העונה הוא נפצע והמומנטום נעצר.

כביכול, וואגנר הוא כבר כוכב מוכח, אבל כשמדברים על השמות הגדולים האירופה השם לו לא תמיד שם. אחרי שבאליפות העולם עלו שאלות לגבי ההרכבים הלא הכי חזקים איתם הופיעו היריבות, אם גרמניה תגיע עד אליפות נוספת מול הלוקות והיוקיצ׳ים, וואגנר יוכל לסמן וי גדול, וימצב את עצמו ככוכב אירופאי עם הגדולים ביותר. מצד שני אם גרמניה תאכזב ותעוף מוקדם, ההתקדמות של וואגנר כלפי הטופ האירופאי עלולה להיעצר, וסימני השאלה יחזרו.

3. בוגדן בוגדנוביץ (בן 33, שוטינג גארד, לוס אנג׳לס קליפרס ונבחרת סרביה). מעמדו של ניקולה יוקיץ׳ בטופ שחקנים בהיסטוריה כבר לא מועמד בספק. כדי לטפס עוד טיפה לרשימת הטופ 10 הוא יצטרך לקחת עוד אליפות או שתיים ב-NBA, ואני לא חושב שאליפות אירופה תשפיע משמעותית על הנראטיב שלו.

אבל אצל בוגי הסיפור שונה. הוא עושה קריירה יפה ב NBA - אבל לאחרונה עבר מאטלנטה לקליפרס, נתן הופעות פלייאוף לא קונסיסטנטיות ונראה שנכנס לשלב בקריירה שהוא צריך להוכיח שוב שהוא שייך לטופ. להיות כינור שני דומיננטי, ולקחת את סרביה לאליפות אירופה הכל כך מיוחלת (אחרי שלא זכו מ-2002) יכול לתת לו גופשנקה רצינית וגם לתת לו פוש משמעותי לקראת העונה הקרבה עם הקליפרס המתחדשת.

וואגנר, בוגדנוביץ. צילום: FIBA

4. אלפרן שאנגון (בן 23, סנטר, יוסטון רוקטס ונבחרת טורקיה). בדומה קצת לוואגנר, שאנגון נמצא ממש על הסף. הוא מתפתח ב-NBA, והרוקטס שלו הפתיעו העונה וסיימו במקום השני במערב בעונה הסדירה, אבל עפו סיבוב ראשון מול סטף. שאנגון סיים את העונה עם ממוצעים של 19 נק׳ ו-10 ריב׳ אבל אכזבה בפלייאוף. העונה מגיע לרוקטס קווין דוראנט והציפיות עולות עוד יותר.

טורקיה מגיעה לאליפות מצד אחד בלי המון ציפיות כלפי חוץ, אבל אני חושב שכלפי פנים הם מאמינים שהם יכולים ללכת רחוק. אם שאנגון יסחוב אותם למדליה, יתחילו לחשוב עליו באירופה לא רק כ״בייבי יוקיץ׳״ או שחקן נחמד בטופ 10, אלא ממש כמועמד להיות האירופאי הטוב ביותר (אחרי היוקיץ האמיתי). אחרי שנתן פריצה בעונה הקודמת, העונה הזאת הוא יצטרך להוכיח שיש עוד לאן להתקדם, גם ביכולת וגם בהישגים. קיץ טוב עם הנבחרת יכול להיות התחלה מאוד משמעותית עבורו בכיוון הזה.

5. דני אבדיה (בן 24, פורוורד, פורטלנד טרייל בלייזרס ונבחרת ישראל). כמו שראיתם, אני לא חושב שדני נמצא ברשימת ה-10 הטובים ביותר, אבל אני כן חושב שהוא יכול להיכנס לשם. אבדיה נתן סיום עונה משוגע, עם מספרים של אולסטאר, לא פחות, עם רצפים של משחקים של מעל 30 נק׳, טריפל דאבל וסה״כ עונה של 17 נק׳, מעל 7 ריב׳ וכמעט 4 אס׳ למשחק.

אבל עכשיו השאלה האם זו הייתה סטייה סטטיסטית כלשהי עם מספרים שאפשר להשיג בליגה ההיא בסופי עונות, או שזו באמת הרמה שאליה הוא יכול להגיע באופן קבוע. דני ינהיג נבחרת די מאוזנת מצד אחד, אבל כזו שברורה בה ההיררכיה ועל מי תופל האשמה, או התהילה. אם הוא יוכיח שמה שהראה בסוף העונה הוא אכן מה שצריך להתרגל אליו, והוא בדרך להיות כוכב NBA, נבחרת ישראל יכולה להפתיע וללכת רחוק משאני, ורבים מצפים. או שאולי ניווכח שמדובר בכל זאת בשחקן מרשים שרק בהינתן גארבג׳ טיים יכול לנצוץ?

 שאנגון, אבדיה. צילום: FIBA

שמות ששווים תזכורת אך לא בטופ 5:

1. קריסטאפס פוריזינגיס (בן 30, אטלנטה הוקס ונבחרת לטביה) – השאלות לגביו בדר״כ הן לא סביב היכולת אלא סביב הבריאות. הקיץ שוב עבר קבוצה מהסלטיקס להוקס, ובא עם הרבה מה להוכיח. האם יתן הופעה מרשימה ויסחוב את לטביה למקומות מפתיעים, או שימשיך במסע לדמדומי הקריירה?

2. לאורי מארקנן (בן 28, יוטה ג׳אז ונבחרת פינלנד) – קשה להתעלם מהענק הפיני אחרי התצוגות במשחקי ההכנה (121 נק׳ בשלושה משחקים). מארקנן מגיע לאליפות עם חשק לשחק כדורסל תחרותי אחרי היבוש שהוא חווה בקבוצתו ב-NBA שמשחקת במיוחד כדי להפסיד. קשה לראות את פינלנד שלו הולכת רחוק מדי אבל יהיה מעניין לצפות בו נותן הצגות.

3. חצי מנבחרת צרפת – כתבתי למעלה על יבוסלה, אבל האמת היא שיש כמה וכמה שחקנים בנבחרת הצרפתית שיהיה מעניין מאד לעקוב אחריהם. זקארי ריזאשה שנבחר ראשון בדראפט, נתן עונת רוקי לא מרשימה אבל יכול לפרוץ באליפות. אלכס סאר שנבחר שני בדראפט על ידי הוויזארדס, נראה כמו אכזבה אבל בהיעדר הגבוהים של צרפת יוכל לבלוט באליפות. בילאל קוליבאלי ששיחק עם דני בוושינגטון, נראה כמו כשרון אבל לא ברור עדיין כמה טוב יכול להיות.