ר"ג ואשדוד מחפשות פיינל פור מול הצפוניות

צילום: איגוד הכדורסל | מנהלת ליגת העל

ממשיכים להתכונן לרבע גמר הפלייאוף בליגת העל לנשים, עם 2 סדרות נוספות שמחכות לנו. ר"ג עם שלישיית ישראליות בכירה אך ללא שחקניות פנים מול חיפה עם סגל צעיר במיוחד שינסה להתחבר ולהפתיע, ואשדוד עם זרה וסגל יחסית מאוזן מול פ"ת בה הישראליות עשו התקדמות מרשימה אבל עדיין מגיעה כאנדרדוג.

מכבי עירוני ר"ג (1) - מכבי חיפה (8) (16:30, זיסמן)

ערב המלחמה היה די קל להמר שר"ג תסיים עם הצלחת, לאור העונה הנהדרת שהיא הציגה עד כה. שני תארים כבר יש (אחד מהם על חיפה), מקום ראשון בפער משאר הליגה, נצחונות בהפרשים גבוהים ונצחונות גם של מאני טיים. רמת גן נבנתה נכון לעונה "רגילה" - זרות בעמדות הפנים וישראליות מוכשרות שמובילות את הקבוצה מעמדות הגארדיות והרכזת.

אלא ש-ללא הזרות, רמת גן היא קבוצה נמוכה ונטולת משחק פנים ביחס ליריבות שמתמודדות איתה על האליפות. ר"ג אומנם נשארה עם 3 שחקניות נבחרת בכירות בליגה (גילי אייזנר, שיר תירוש ואליס חתוקאי), אבל שאר הצוות המסייע מגיע עם פחות נסיון ויכולת מוכחת בליגה הראשונה. מול חולון בשבוע שעבר זה נגמר בהפסד כואב, מול חיפה היא עדיין פייבוריטית על הנייר, אבל בשביל לכוון גבוה מזה - השלישיה תצטרך להתעלות על עצמה בהמשך.

. 

בהיעדרן של הזרות מי שצריכות לתפוס את עמדת הפורוורדית הן עמית אריאלי (שהחלימה לאחרונה מפציעה שהשביתה אותה לרוב העונה) ודשה סמרו, שמיעטה לקבל הזדמנוית במהלך העונה. אמנם אריאלי בהסבה לעמדות הגארדית ביחס לעונותיה האחרונות בנערות ובלאומית, אך בסט היכולות שלה יכולה להיות ההפתעה ואולי אפילו 'שוברת השוויון', קצת כמו הודיה קבדה בעונת הבכורה בירושלים (כשגם אז עקב מלחמה הליגה נאלצה להקטין את מספר הזרות). 

מהצד השני, הגארדיות של רמת גן בעונת שיא ומהמובילות בארץ. חוכמת המשחק של אייזנר ותירוש הובילה אותן לחלק יחד 12 אסיסטים בממוצע (אייזנר ראשונה בליגה עם 6.7 ותירוש שמינית עם 5.3). תירוש היא גם בטופ שלוש הישראליות בליגה בנקודות (ממוצע 13.3 במשחק), ובליגה נטולת זרות זה הופך אותה לאחת משחקניות ההתקפה הטובות בליגה. האם כל זה יספיק לאליפות? ספק, אבל זה צפוי להספיק נגד מכבי חיפה שתציג סגל דומה, גם הוא מבוסס גארדיות ונטול משחק פנים.

סגל נכון להיום: גילי אייזנר, שיר תירוש, עמית אריאלי, לורן קסנטיני, עדי אפריאט, אליס חתוקאי, דריה סמרו, נועם וסרמן, שירה שני.

חיפה היתה מועמדת לירידה עד להגעתה של נעמי קולודני, ומאז היא בכושר נהדר וברבע הגמר. אלא שהמשחק הקודם הוכיח שהשינויים פגעות בהן מאוד. בחיפה נשארו עם סגל צעיר מאוד, רובו ממחלקת הנערות כשרק 2 שחקניות הן מעל גיל 18. נור כיוף אומנם לקחה אחריות והפציצה במשחק האחרון, אבל לבד יהיה לה קשה מאוד להוביל את הקבוצה לניצחון. בהנחה וגם טיה פרסלי לא תהיה, נעמה הלוי ומיקה ינאי חייבות לאפס את היד ולעזור בייצור הנקודות (אחוזי קליעה לא טובים במשחק האחרון) אחרת המשחקים מול ר"ג ייגמרו מוקדם. 

נראה שההצלחה של חיפה העונה הגיעה הרבה בזכות שיאן סלרס סגנית מלכת הנקודות של הליגה, ומונונגה מהריבאונדריות הטובות ששיחקו פה השנה. בלעדיהן, וכאמור בלי פרסלי, חיפה צריכה להיות יצירתית במיוחד. האם קולודני, המועמדת למאמנת העונה, שהצליחה לחבר את חיפה תוך כדי תנועה, הצליחה לבנות משהו מפתיע בשלושת השבועות שהיו לה לקראת רבע הגמר? הרבה  יהיה על כתפיה בלייצר חיבור שעולה על סך חלקיו.

סגל נכון להיום: מאיה נוביצקי, נעמה הלוי, נור כיוף, תהל דוגן, עומר סובוביץ, מייס עבד, מעיין ויזר, ליאם יאסו, יובל יפרח, דפנה וינטרפלד, איילת סגל, מיקה ינאי.

מכבי 'בן' בנות אשדוד (2) - מכבי כרמיאל בית הכרם (7) (16:30, אולם הקריה)

אשדוד אחת משתי הקבוצות היחידות שהופיעו עם זרה (קסניה מלאשקה) למשחק החזרה לליגה, אבל לצד זה גם הופיעה עם סגל סופר קצר ושיחקה למעשה את כל המשחק עם 5 שחקניות בלבד ללא חילופים. מלאשקה היא כח אש יעיל מאוד ולצידה גם דור סער שרשמה משחק טוב, ולצידם עוד 2 עם נסיון (מי יותר מי פחות) ועונה לא רעה - הדר חדד ומאיה זילברשלג. סה"כ סגל לא רע, שהצליח לשמור על משחק שקול לרוב מול ראשל"צ בשבוע שעבר. לפחות על הנייר מספיק כדי לעבור את כרמיאל, הבעיה העיקרית היא שאם הן ימשיכו בלי חילופים - הן יתעייפו בסופו של דבר.  

בעבר אשדוד ידעה לבנות ספסלים ישראלים עמוקים, אבל הסגל הנוכחי של אשדוד מונה 6 ישראליות בלבד.  מהן אחת שעוד לא זכתה לדקות משחק העונה, והשתיים האחרות שותפו בממוצע 6-7 דקות במשחקים בהם שותפו. עם 4 זרות מוכשרות ודור סער, אשדוד הצליחה לסיים במקום השני בליגה. אבל עם 3 זרות פחות, היעדר ספסל הופך להיות משמעותי. עם זאת, הישארותה של מאלשקה מוסיפה ומחזקת את אשדוד מאוד במקום בו היריבות חלשות וזה במשחק בצבע. היכולת של רכזת מוכשרת כסער לאופציות התקפה עם גבוהה הופכת את אשדוד למסוכנת ומאיימת מאוד גם בסגל הנוכחי.

סגל נכון להיום: קסניה מלאשקה, ליאב גז, הדר חדד, דור סער, מאיה זילברשלג, טליה סרני, גל כהן.

כרמיאל סיפקה לנו עונת בכורה לא רעה בכלל בליגת העל, הבטיחה עוד לפני המלחמה מקום בפלייאוף ורשמה כמה נצחונות יפים. המלחמה פגעה בכרמיאל פעמיים - גם מבחינת הסגל שהתכווץ, וגם עם הנדידה מהצפון לאזור עמק יזרעאל שם היא מתאמנת עד שהמצב ירגע עם השכנים מלבנון. הסגל הישראלי שנשאר להוביל את הקבוצה (אופיר לביא, ניצן עמאר, שהד עבוד, יעל טויטו) גם הוא רשם עונה לא רעה, ומדובר בשחקניות שגם נחשבות לשחקניות הגנה טובות, אבל זה כנראה לא יספיק להן מול אשדוד.

כרמיאל תסבול מהיעדר ביתיות ועל פניו תתקשה להפתיע ולהתברג לפיינל פור, אבל המשחק האחרון, נגד חיפה, הוכיח שכרמיאל גם ובעיקר אולי בסגל הנוכחי היא עדיין קבוצה מסוכנת. טויטו ועבוד הן שחקניות מנוסות לשחק על כמה עמדות במגרש, כולל בצבע בליגה שאין בה זרות. יחד עם לביא ועמאר שנמצאות בכושר אישי מצוין כרמיאל נמנעה מלפגוש את רמת גן ואולי נגד אשדוד תצליח לעשות את הבלתי יאומן.  בכרמיאל ניסו והצליחו להחזיר את שהד עבוד לכושר אחרי שסבלה לאחרונה מפציעות. עם עבוד יש לכרמיאל את העומק הדרוש כדי להוות יריבה אמיתית לאשדוד - כל זה רק אם יאמינו שם שאפשרי ולא "קיפלו" כבר את העונה אחרי שהבטיחו את ההישארות. כרמיאל היא מותג בליגה ומותג שיכול להתחיל לכתוב את ההיסטוריה מחדש דווקא בתקופה מורכבת שכזו בישראל.

סגל נכון להיום: שובל כמיסה, נויה אלטמן, אופיר לביא, שהד עבוד, דוניה חדיד, יעל טויטו, ניצן עמאר, שירן גוזלן, מריה בליץ.