עלילות בן ודני (השני) בעיר ה(כמעט) גדולה

אז דני אבדיה השלים את המשימה שלו כמו גדול הלילה, הביא ניצחון על הקינגס המסכנים כדי להבטיח מקום שמיני ושתי הזדמנויות בפלייאין להביא פלייאוף. על כך דובר אתמול וידובר עוד רבות בשבוע הקרוב, בתקווה שאפילו עוד קצת יותר מרק שבוע. ומה לגבי שני החברים החדשים שלו, בן שרף ודני וולף שסיימו הלילה את עונות הרוקי שלהם?

אז בגדול, גם הם עמדו במשימות שלהם. למרות שריסקו את ציפיות סוכנויות ההימורים, כשהאנדרֿ / אובר שלהם עמד על 19.5 ניצחונות, וסיימו עם 20 ניצחונות מאכזבים (בכמותם הגדולה), הם עדיין שלישיים מהסוף בכמות הניצחונות. מצד שני, זה יעמיד אותם במצב טוב לקראת הדראפט שיערך במאי - הנחשב לאחד העמוקים בשנים האחרונות.

אז כן, כמו שכבר ידענו, שני הנציגים החדשים שלנו הגיעו לקבוצה חלשה מאוד, שעיקר שאיפותייה היו להפסיד כמה שיותר, ועל הדרך לתת לשחקנים הצעירים שבחרו בדראפט הקודם (4 בחירות סיבוב ראשון!) דקות ונסיון. שרף, שנבחר במקום ה-26, התחיל את העונה די חלש עם מעט הזדמנויות. גם זה היה צפוי היות שנבחר אחרי שני רכזים נוספים מאותו דראפט, איגור דיומין (8) ונולאן טראורה (19) שהיה ברור שיקבלו דקות לפניו.

דיומין היה לא רע במהלך העונה, העמיד מעל 10 נק׳ למשחק ב-39% משלוש, אבל נפצע בסוף פברואר והספיק לשחק רק 52 משחקים. אחרי הפציעה, שרף, שעד אז זכה לשחק 10-15 דק׳ למשחק, ובין השאר נע בין משחקים ב- G league  לחזרה לקבוצה הראשית, הפך לשחקן יותר משמעותי. הוא שיחק מעל 25 דק׳ לערב, וקלע בהם מעל 10 נק׳ ו-4 אס׳ (לעומת 5 ו-2.5 לפני כן). סה״כ שרף השלים עונה של 43 משחקים בליגה, קלע 7.4 נק׳ עם 3.3 אס׳ ו-2.1 ריב׳.

ככל שהתקדמה העונה שרף הראה את עקומת הלמידה, איך להשתמש בגוף כדי להגיע לטבעת, ובנוסף הראה ניצוצות הגנתיים עם ניצול הגוף הגדול. הבעיה העיקרית, ואת זה ידענו כל הדרך, היא שאלת הקליעה. שרף העמיד 21% משלוש, וברור שיכולת כזו לא תספיק להשאר בליגה. אם הייתי צריך לנחש עלך שחקן רנדומלי עם מספרים כאלה כרכז הייתי מתקשה לראות עבורו עתיד בליגה. אבל, מהכרותינו עם הבחור, העבודה הקשה והפייטריות, אני לא הייתי מהמר נגדו.

לגבי דני וולף הסיפור קצת שונה. הוא הגיע לליגה כשלתחושתי הפרשנים בארה״ב לא ידעו למה לצפות, והכירו אותו הרבה פחות מאיתנו. תוך מספר משחקים בהם הראה את יכולות הקליעה שלו מ-3, הבנת המשחק והמסירה, הוא כבש את לבבות האוהדים ואנשי הכדורסל מסביב. לצערו ולצערנו, העונה שלו הסתיימה מוקדם מהרגיל עם פציעה בקרסול באמצע מרץ, אבל עד אז היה בהחלט סיפור מרענן בברוקלין. הוא סיים את העונה עם 57 משחקים בהם קלע 8.9 נק׳ למשחק עם 4.9 ריב׳ ו-2.2 אס׳. בעיקר הרשים עם הקליעה מחץ לקשת (אמנם סיים רק עם 32% , אבל הראה את היסודות שאפשר לבנות עלייהם) ויכולות פליימיקינג מאדימים לשחקן בגדול שלו, שסובבו ראשים כמו זה:

וזה:

והנה ווידאו מגניב עליו

שניהם יגיעו לעונה הבאה עם חוזה הרוקי שלהם, שבגדול אומר שיקבלו עוד הזדמנויות. יש להניח שברוקלין תראה אולי שונה, כשכרגע לא ברור לאן הם מכוונים עם שחקנים כמו מייקל פורטר ג׳וניור וניק קלקסטון (ואחרי שכבר העבירו במהלך העונה את קאם תומאס). כנראה שהם ירצו להתחיל לנצח, ולפני וולף, ובעיקר לפני שרף, יש תחרות רצינית על המקום בהרכב. מעניין מאוד יהיה לראות אותם אחרי העבודה בקיץ והמשך גרף השיפור. הולכת להיות עונה מעניינת במיוחד, ובנתיים נוכל להתרפק על תמונות כאלה ולפנטז על אליפות אירופה הבאה עם שלושתם בחמישייה אחת?

היינו כחולמים!