מצטיינות העשור - העשיריה השניה

11- שרית עטיה

עטיה נכנסה לעשור הנוכחי בגיל 40. והשלימה 7 עונות דיי מדהימות בקבוצות צמרת. היא זכתה בגביע עם אליצור ת"א ובדאבל עם אליצור רמלה, העפילה ללגית העל עם אליצור ת"א ומכבי רעננה והכל כשחקנית חמישייה דומיננטית.

12- ענבר אוריון

זה אולי מרחק הזמן, ולדעת הכותב הדירוג עושה עוול למי ששלטה בצבע בחצי העשור הראשון. היא התחילה את העשור בליגת העל (ראשל"צ), עברה לירושלים ואחרי 2 פיינל-פורים זכתה עם הקבוצה בדאבל, לפני שעברה לבאר טוביה ופרשה לאחר מכן. היא נבחרה 3 פעמים לחמישיית העונה.

13 – מאיה איסרוב

על הקו שבין ליגה העל לליגה הלאומית, מאיה איסרוב העבירה 4 עונות מוצלחות מאד בלאומית בשיאן זכתה בדאבל עם אליצור רמלה והחזירה את הקבוצה לליגת העל. איסרוב גם הפכה את רמלה (שלפני העליה) לקבוצת צמרת, גם תל כביר ידעה את העונות היפות שלה בעשור הזה עם איסרוב שהובילה אותה לחלק העליון בטבלה. איסרוב שיחקה גם בבני יהודה ובמכבי חיפה. נבחרה לחמישיית העונה (11/12).

14 – נטלי לוי

כשהיא דיי רחוק מאור הזרקורים בשנים האחרונות, נטלי לוי דורגה ע"י מחצית מהמומחים ב-15 הגדולות של העשור ובמקום דומה גם ע"י קהל האוהדים. את העשור התחילה בפ"ת עם אותה אליפות היסטורית. היא המשיכה לאליצור ת"א ואיתם זכתה בגביע והעפילה לליגת העל ואז עברה לגני תקווה וגם איתם זכתה באליפות. העפלה נוספת (רביעית בעשור) לליגת העל עשתה במדי מכבי רעננה.  לוי גם שיחקה בבאר טוביה, תל כביר והפועל כפ"ס.

15 – אינה גורביץ

סמל בכדורסל הישראלי, פתחה את העשור האחרון בליגה הארצית והעלתה ללאומית את קבוצת הבת של אליצור רמלה. היא הובילה את הקבוצה הזו למאבקי צמרת כשהיא באמצע שנות ה-40, ולאחר פירוקה של הקבוצה הבוגרת גורביץ עוד שיחקה עונה אחרונה (מצוינת!) ברמלה, החזירה אותן לליגת העל ופרשה מהלאומית.

16 – קרן נחמה

הישג דיי מדהים לשחקנית ששיחקה בעשור האחרון הכי מעט עונות בלאומית (מבין אלה שנכנסו לסקר). אמנם נחמה זכתה באליפות עם אס"א ירושלים כנערה אך זה היה בעשור הקודם. ואחרי שנים מרשימות בליגת העל, הצטרפה בצעד שהדהים כמעט את כולם להפועל גליל עליון והחזירה את הקבוצה לצמרת הגבוהה עם שני גמרים רצופים. כשהיא גם זכתה בחמישיית העונה.

17  - מעיין דגן

אחת השחקניות הפחות מוערכות בענף. מעיין דגן שיחקה בסך הכל 5 עונות בליגה הלאומית. 3 פעמים מהן הגיעה לפיינל פור (אליצור ת"א, בני יהודה), עוד פעם אחת מקום חמישי והשיא היה הדאבל במדי אליצור רמלה. עונת השיא שהיתה גם האחרונה שלה בליגה. דגן פרשה בגיל 27 בלבד בשיא הקריירה שלה שהיתה יכולה וצריכה להגיע הרבה יותר רחוק. נבחרה פעם אחת לחמישיית העונה ופעמיים לחמישייה השניה.

18 – ג'ני טודורוב (קלכמן)

שחקנית הנשמה של הפועל מעגן מיכאל. התחילה בעשור הקודם והמשיכה לתוך העשור הנוכחי, תוך שעושה הפסקה מפעם לפעם להריון ולידה וחוזרת בכל פעם טובה יותר. שיחקה במעגן מיכאל, זיכרון וגלבוע וסיימה את העשור עם אליפות אחת, פעמיים גמר גביע ושני פיינל פורים.

19 – טל אנקונה

שחקנית ההגנה של העשור, עשתה קריירה מדהימה בעשור שלפני, אבל גם בנוכחי. היא התחילה עם הזכיה באליפות במדי פ"ת (ואז עשתה עונה בליגת העל), חזה ללאומית לשני פיינל פורים מדי גני תקווה ואליצור ת"א, ועוד הוסיפה לעצמה תואר נוסף עם זכיה בגביע האיגוד במדי בני יהודה. נבחרה פעמיים לשחקנית ההגנה של העונה.

20 – שרון רשף

שחקנית נשמה מיוחדת, שאף פעם לא עשתה את הבחירות ה"קלות" כדי לגרוף תארים. עם 9(!!!) עונות בליגה הלאומית, הגיעה פעמיים לפיינל פור עם כפ"ס ועם רעננה, העפילה עד חצי גמר גביע האיגוד עם העמק והשיא היה העפלה לליגת העל עם רעננה, אז גם נבחרה לחמישיית העונה. את הקריירה סגרה (לפחות בינתיים) כקפטנית הפועל כפ"ס.

מקום 21 – חופית וקסלר תשע(!) עונות בלאומית. זכתה באליפות עם הפועל פ"ת ובאליפות גם גני תקווה. (שיחקה ב:פ"ת, גני תקווה, מכבי רעננה, מכבי גדרה, הפועל באר טוביה, א.ס רמת השרון)

מקום 22 – סיון בלליס 4 עונות בליגה. זכתה בגביע האיגוד. הפעלה לליגת העל ועוד גמר גביע (שיחקה ב: אליצור ת"א, בני יהודה, באר טוביה). באמצע העשור עברה גם לאמן בליגה הלאומית.

מקום 23 – שי אלון שיחקה 6 עונות בליגה הלאומית. זכתה באליפות עם חיפה. העפילה לליגת העל עם רעננה וירושלים והגיעה לגמר גביע עם זיכרון/מעגן מיכאל. סיימה שנתיים כסגנית שחקנית ההגנה (שיחקה ב: רעננה, ירושלים, זיכרון/מעגן, חיפה).

מקום 24 – מעיין לוי 5 עונות בליגה בעשור האחרון. זכיה באליפות עם זיכרון/מעגן מיכאל, זכיה בגביע האיגוד – פעמיים (ת"א והרצליה) ושתי העפלות לליגת העל (ת"א והרצליה). (שיחקה ב: ת"א, בנות הרצליה, גדרה, זיכרון/מעגן מיכאל, חיפה)

מקום 25 – דרור מייברג תשע(!) עונות בליגה הלאומית. זכתה באליפות עם גליל עליון, הפעילה לליגת העל עם גליל ופעמיים גמר גביע האיגוד (שיחקה ב: גליל עליון, א.ס רמת השרון, הפועל כפ"ס)

מקום 26 – שני פרידמן 5 עונות בליגה. זכיה באליפות עם זיכרון/מעגן מיכאל, זכיה בגביע האיגוד עם ירושלים, פיינל פור עם ירושלים וגלבוע (שיחקה ב: ירושלים, זיכרון/מעגן מיכאל, גלבוע, גליל עליון)

מקום 27 – רג'י גליידה 4 עונות בליגה. פעם אחת חמישיית העונה . (שיחקה ב: גדרה, כפ"ס, יבנה וכאוכב)

מקום 28 – יפית כהן שמונה עונות בליגה. היתה ס.מלכת הסלים בלאומית. (שיחקה ב:רמלה, גדרה, תל כביר, גליל עליון)

מקום 29 – מיתר אסולין תשע (!) עונות בליגה. זכתה באליפות עם זיכרון/מעגן מיכאל. 3 פעמים גמר (רעננה וגליל עליון). (שיחקה ב: נהריה, זיכרון יעקב, זיכרון/מעגן מיכאל, רעננה, גליל עליון)

מקום 30 – ספיר תירוש ואסיל עודה

ספיר תירוש – 7 עונות בליגה. זכתה באליפות עם חיפה. גמר גביע עם עמק יזרעאל (שיחקה ב: מכבי רעננה, הפועל עמק יזרעאל ומכבי חיפה)

אסיל עודה – 8 עונות בליגה. שיחקה במדי כאוכב והגיעה איתה לחצי גמר גביע האיגוד ולמאבקי צמרת בליגה.