מסכמים סיבוב
- ספסל
- 1 בפבר׳
- זמן קריאה 3 דקות
ובמקום הראשון – ב"ש דימונה
בעונה שעברה כשב"ש דימונה עלתה ללאומית, המאמנת שני פרידמן לא היססה להצהיר שהמטרה היא ליגת העל. אנחנו לא חושבים שאפילו היא האמינה שהאופציה הזאת תהיה על השולחן כל כך מהר. אבל כמו שראינו העונה, ב"ש דימונה נראית מצויין, ולא סתם היא סיימה את הסיבוב במקום הראשון ועם מאזן מושלם. הסגל של העונה לא נוצץ במיוחד, ולא עם קבלניות עליות כמו שראינו מקבוצות שתפסו את המקום הראשון בעונות הקודמות, וקשה להגיד עליו שהוא "סגל שנבנה לעליה".
היא גם לא קבוצה דורסנית במיוחד, אבל היא כן קבוצה יעילה מאוד, הגנתית (ויש שיגידו אפילו אגרסיבית מידי), ועם אופי שיודעת לחזור גם מפיגור דו ספרתי ולנצח במאני טיים. ההמשכיות בסגל מהעונה שעברה והצירוף של שדא כנעאן עשה לקבוצה רק טוב, ועכשיו עם חיזוק נוסף לקראת הסיבוב השני (קרן נחמה), בקבוצה בהחלט יכולים לפנטז על מאבק על האליפות.
אז מי עוד פייבוריטית העונה? קשה לדעת
ב"ש דימונה כאמור סיימה ראשונה וללא הפסדים, אבל אי אפשר להגיד שהיא הייתה רמה אחת מעל הליגה. נראה שהשנה בכלל הליגה שקולה במיוחד, וכמעט כל קבוצה יכולה לנצח קבוצה אחרת בהתאם ליום. קחו קבוצה כמו אס"א שעל הנייר לפחות נבנתה לעליה, וסיימה רק שישית, וקבוצה כמו נס ציונה שגם הציגה סגל בכיר ודומה לשנה שעברה, והתקשתה בעיקר בחלק הראשון של הסיבוב.
גם את נתניה, הרצליה ומג'ד שמאיישות את תחתית הטבלה ראינו מצליחות לתת פייט (וחלקן אף ניצחו) קבוצות מהחלק העליון של הטבלה, ובקרב השמיניה הראשונה בכלל ראינו מאבקים שקשה היה לחזות בהם מי תנצח. בכל מקרה אנחנו אהבנו, מקווים שימשיך ככה.
חשיבותה של הגרלה
הפורמט של העונה (סיבוב אחד לפני הפיצול) וההתפרקות המאוחרת של כאוכב הביאו אותנו למצב חריג בוא חלק מהקבוצות מארחות 7 פעמים בבית, והאחרות 5. וכמו שראינו שהליגה שקולה ולא מעט נצחונות הושגו במאני טיים, ליתרון הביתיות יש משקל משמעותי, בטח אם מדובר בנסיעה לקצה השני של המדינה למקומות כמו ב"ש או מג'ד אלכרום וגן נר.
שימו לב ל
הליגה הלאומית לאורך השנים תמיד היוותה סוג של מקום להתפתחות ולקפיצה עבור שחקניות צעירות, חלקן אפילו צעירות מאוד, שצוברות ביטחון ונסיון ברמת בוגרות. חלקן אפילו משתלבות בצורה מהירה במיוחד בליגה, וכבר אנחנו יכולים לסמן 2 שנראות כבר שייכות ב-100% לליגה. עבור נטע רובין מרעננה למשל זאת עונה שניה בלאומית, וכמו בנערות, גם כאן היא עשתה קפיצת מדרגה משמעותית עם תרומה של 12.0 נקודות למשחק ולקיחת אחריות בדקות חשובות.
מאיה אלמליח מרמה"ש למשל נמצאת בעונת בכורה, אבל כבר אחת המובילות, משהו שלא מפתיע במיוחד עבור מי שעקב אחרי הגילאים הצעירים יותר בעונות האחרונות. אחרי שנבחרה פעמיים ל-MVP בנערות ב', אשתקד כבר הייתה חלק משמעותי באליפות של נערות א' וההמשך טבעי לליגה הלאומית. את הסיבוב הראשון היא סיימה עם ממוצע דו ספרתי של נקודות, כשהיא מראה הרבה ביטחון ויכולת חדירה לטבעת. היא מוסיפה גם 2.7 חטיפות ו-1.8 אס'.
קצת מספרים ופרגונים
הבחירה בתואר מאמנת הסיבוב היה די קל הפעם. נכון שזה קלישאתי לבחור במי שבמקום הראשון, אבל הפעם זה היה קל. כמו שפרגנו למעלה, שני פרידמן עשתה עבודה נהדרת עם הסגל שלה ולקחה אותו כל הדרך למאזן מושלם וגם לחצי גמר הגביע.
לצידה יש עוד כמה שנרצה לפרגן להם. אמיר מימרן בעונת הבכורה שלו בליגה הוביל את רמה"ש למקום השני. מימרן שהוביל את מחלקת הנערות להישגים ותארים בשנים האחרונות הראה שהוא יכול להצליח גם בבוגרות, ועשה עבודה טובה עם סגל הצעירות + החיזוקים מבחוץ. כמו בגילאים הצעירים, גם כאן רמה"ש מראה יכולת הגנתית טובה ויכולת אישית מרשימה של השחקניות הצעירות. מאיה אלמליח כבר אמרנו כן? והיא ממש לא לבד.
יוני אורן חזר אלינו הקיץ אחרי קצת נדודים, והוא יחד עם גלבוע מעיינות סיים את הסיבוב במקום השלישי. גלבוע פתחה את העונה ברגל שמאל (מישהו אמר הגרלה?) עם 2 הפסדים מ-3 משחקים, אבל ידעה בהמשך להתאושש מזה וניצחה כמעט את כל היריבות שלה לצמרת.
בגזרת השחקניות יש 3 שהיו דומיננטיות במיוחד. שדא כנעאן הצטרפה הקיץ לב"ש דימונה, ויש שיגידו שהיא ההבדל המשמעותי בין המקום של הדרומיות אשתקד לעונה. היא קלעה כמעט בכל המשחקים בדו ספרתי (משחק אחד אפילו ב-30), מדורגת רביעית בטבלת מלכת הסלים והיא עושה עבודה טובה גם בהגנה ובניהול המשחק של ב"ש דימונה.
דניאל חג'ג' חזרה הקיץ לליגה מליגת העל, ולא מפתיע שהיא הראתה דומיננטיות במדי אס"א לאורך כל הסיבוב עד שנפצעה. שחקנית ורסטילית שמובילה את הליגה מבחינת המדד, שניה מבחינת האסיסטים וקולעת בדו ספרתי. כמוה גם רוני קלינגר, שגם השנה היא ה"מבוגר האחראי" ברמה"ש ומדורגת גבוה מבחינת המדד. ממוצעים של כמעט דאבל דאבל בנקודות וריבאונדים, ומקום ראשון (בפער) בכמות החטיפות למשחק.
ובנוהל, מלכת הסלים היא נעמה הלוי מעמק יזרעאל, שגם לה לא חסר תרומה משמעותית בשאר האספקטים של המשחק. פעם אחת בלבד (!) היא ירדה מ-20 נקודות למשחק, ו-7 משחקים קלע 27 ומעלה.