מילה טובה

נסגור את החלק הזה בסיכום העונה בפרגון האישי עם עוד כמה שחקניות שהציגו עונה טובה. גם העונה, יש המון שחקניות שנשארו מחוץ לרשימות ומגיעה להן פרגון ענק. באופן טבעי, אי אפשר להכניס לרשימה כן את כולן כך שהתנצלות מראש בפני מי שלא רשמנו עליה.

סביון קמר (כפ"ס) – נראה היה שהיא קצת חסרת ביטחון בתחילת העונה, אבל איך שהזמן התקדם היא פשוט הראתה יכולת נהדרת בצבע. בישורת האחרונה של העונה היה קשה לעצור אותה בצבע - שימו עליה שומרת או שתיים, היא תצליח לנער אותן ולסיים עם הנקודות. בשלב הבית העליון שיפרה את מספריה ל-19.8 נק', ובפלייאוף קלעה 14.3 לצד 11.5 רב'.

ליה ברנשטיין (הוד"ש) – אם היה עוד מקום אחד בחמישיית העונה, הוא היה הולך אליה. כמו גדות הובילה העונה את הוד"ש ביכולת ורסטילית מרשימה – 10.2 נק', 10.9 רב', 2.9 אס' ו-3.9 חט' למשחק. גם הייתה אחת משחקניות ההגנה הטובות בליגה.

עדי לוי (חולון) – כבר בעונת הבכורה שלה בליגת העל סיימה עם ממוצע דו ספרתי גם בנקודות וגם בריבאונדים. התברכה בגבוה ויודעת לנצל אותו היטב בצבע – 11.7 נק', 12.3 רב' ו-1.7 חס', כולל 2 משחקים בהם רשמה 5 חסימות.

נעמי כהן מינץ (רמה"ש) – הובילה העונה את משחק הפנים של האלופה, עם ממוצע דו ספרתי של נקודות (11.6) ובאחוזים טובים. גם היא יודעת לנער מעליה שומרות ולעשות עבודה טובה בצבע.

שחר קורם (נתניה) – שחקנית שעשתה התקדמות משמעותית מאוד השנה והייתה לאחת המובילות של קבוצתה. יכולות קליעה טובות (14.5 נק') ורשמה גם 3.3 אס' ו-2.4 חט' למשחק.

לירי שהרבני (כפ"ס) – אולי השחקנית הכי אנדרייטד בארץ, אבל מגיע לה הרבה מחמאות. קשה להתבלט בכפ"ס לצד השמות שהיו שם העונה, אבל היא הייתה שם בכל המשחקים בהן נראה היה שכפ"ס הייתה תקועה. אפשר גם לרשום על שמה את הנצחונות בסיבובים הראשונים באליפות התיכונים. סיימה עם ממוצע דו ספרתי בנקודות (11.4) עם יכולת חדירה טובה.