מה נגיד? אל אל!

צילום: FIBA

נכון, זה היה רק לכמה שעות עד שהגיע הניצחון של פולין, אבל באותו הזמן ישראל הייתה ראשונה בטבלת הבית ומה אכפת לכם - תנו להתענג על הרגע. אין כמו משחקים שבהם אתה בא אנדרדוג מוחלט ואין לך מה להפסיד. אבל מה אני מדבר, לך תספר לדני אבדיה וים מדר שהם אנדרדוג, מבחינתם הם אפר-דוג גם מול הבולס של 96. סליחה, יצאתי ישן, התכוונתי ווריירס 2017.

אחרי ההפסד הכ״כ כואב שלשום לפולין, הנבחרת הישראלית ידעה לקום, לנער אותו, ולהגיע למשחק אתמול, כשמצד אחד אין ציפיות אז יותר קל, אבל מצד שני מול צרפת, עם כל החוסרים – מי האמין?

לפעמים דווקא ההכרח מביא את התוצאות הכי טובות. אחרי ש-שלשום חשבנו שרוטציה של שישה שחקנים היא הכרחית, היום גילינו שכשנותנים אמון – מקבלים תוצרת.

היו שאלות האם בכלל לשחק עם הכוכבים? אולי כדאי להושיב את אבדיה ומדר לקראת המשחק הקריטי מול בלגיה? אז בית הלחמי באמת שינה קצת את החמישייה (נמרוד לוי במקום גינת), והאריך מאוד את הרוטציה. אחרי שדני שיחק אתמול 38 דקות ולא נשם בסוף, היום שיחק רק 26 דקות, כשלמעשה אף שחקן לא שיחק מעל 27 (סורקין). מצד שני בורג שכמעט לא שותף בשני הראשונים קיבל 11 דקות והחזיר באקטיביות שאנחנו מכירים ממנו, בר טימור נתן דקות טובות (דווקא בהגנה) וגם מנקו תרם.

אבל בסוף בסוף זה הכוכבים - ים ודני, דני וים. וגם הרבה הרבה תומר גינת. ישראל הצליחה לשמור על משחק צמוד לאורך 3 רבעי משחק. ואז ברבע האחרון, ממצב של 59-55 לצרפתים, 9 דקות לסיום המשחק, כשהיה נדמה שהנה זה שוב הולך להיות מההפסדים בכבוד, הם יצאו לריצת 23-4, וכשהתפזר העשן כבר היה 78-63 ומשם לא הבטנו לרגע אחורה.

אחרי הניצחון מול איסלנד כתבתי שאני מודאג, ונשארו עוד לא מעט דברים לדאוג מהם, כמו היכולת של קרינגטון, התלות במדר, חוסר התרומה ההתקפית של הספסל. אבל גם ציינתי נקודת אור שמאז רק המשיכה ונצצה – ההגנה שלנו באמת טובה, לא רק נגד איסלנד.אחרי ששמרנו את האיסלנדים על 71 נק׳, ואז את הפולנים על 66, היום הצרפתים קלעו 69, סה״כ 206 בשלושה משחקים, 68.7 למשחק מרשימים שמים אותנו במקום הרביעי במיעוט ספיגה - אחרי ה188 של יוון, ה-197 של ספרד, וה- 205 של טורקיה. ההגנה שלנו היא לא פיקציה!

במהלך ההמנון שוב נשר בוז באולם, אבל הפעם לא נשארנו חייבים: ״אף אחד לא ישרוק בוז בהמנון שלנו״ סיכם הקפטן שכ״כ כייף שהוא שלנו, תומר גינת.

ואחרי כל זה, צריך לזכור ש״לא עשינו כלום״. מצד אחד פתחנו אפשרויות של לסיים ראשונים או שניים בבית, אבל מצד שני הפסד לבלגים ישלח אותנו הביתה. מי כמונו אוהדי נבחרת ישראל מוכנים לכל התסריטים הרעים מכל, אבל החל מהמחצית השנייה נגד פולין נראה שמשהו התחבר שם, וכשרואים את בית הלחמי בחדר ההלבשה אפשר לנחש שהם ידעו לבוא מוכנים.

יאללה, שיגיע כבר יום שלישי!