"לשחק בעוטף היה יותר משמעותי מכדורסל"
- ספסל

- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 4 דקות
צילום: מנהלת הליגה הלאומית
למרות שקיבל הצעות מרחבי ליגת העל והליגה הלאומית, סטורם וורן בחר בעונה החולפת לשחק דווקא בפרוייקט הצעירים של עוטף דרום. בראיון לאתר הוא מספר על המעמד החדש שלו בארץ כישראלי, הבחירה והקושי לבנות חיים בארץ, איך הוא רואה את המציאות הלא פשוטה פה מאז ה-7/10 וגם על הקריירה המקצועית שהוא מפתח ליום שאחרי.
"להגיע לעוטף דרום העונה היה עבורי משהו שהוא יותר מכדורסל. אחרי ה-7/10 המועדון הזה הוקדם כדי לתת תקווה לקהילה המקומית שחוותה אובדן עצום. כשגיליתי את הקבוצה, ראיתי משהו יותר חשוב מ'עוד שחקן שיעזור להם להישאר בליגה', ראיתי הזדמנות להיות חלק ממשהו משמעותי." כך מסכם הפורוורד האמריקאי, שמחזיק היום גם באזרחות ישראלית - את הבחירה שלו לעונה החולפת.
הוא העביר בישראל כעשור בלאומית ובליגת העל, ואחרי תהליך ארוך של קבלת אזרחות, כשבין לבין גם התחתן עם ישראלית, לקראת סוף העונה הסדירה הצטרף למ.כ. עוטף דרום איתה הגיע עד לחצי גמר הפלייאוף. "דחיתי הצעות מליגת העל כי רציתי לעזור לקבוצה, זה אולי יראה מוזר לאנשים כאילו זאת טעות להמשך הקריירה, אבל אני שלם עם ההחלטה ללכת לשם."
וורן הגיע לארץ לקראת עונת 16/17, בה הוביל את הוד"ש לחצי גמר הפלייאוף בלאומית וסיים כמלך הסלים של העונה. לאחר מכן המשיך לעוד כמה עונות בלאומית ובליגת העל, המשיך להרשים ורשם גם זכיה אחת באליפות ובחירה לחמישיית העונה. "כדורסל הוא הסיבה המרכזית למה הגעתי לישראל, והוא גם אחת הסיבות המרכזיות להחלטה שלי להישאר פה. הקשרים שיצרתי דרך הכדורסל נתנו לי תחושת שייכות והשפיעו על ההחלטה שלי להישאר פה."
'הייתי בישראל ב-7/10, וגם אני איבדתי חברים'
בימים אלו וורן מתגורר ברחובות, נשוי כאמור לאישה ישראלית, וחושב על המשך החיים שלו כאן. "החלטתי להישאר בארץ כי התאהבתי ביופי שלה ובחום והנחמדות של האנשים. התקופה שלי פה נתנה לי תחושה חזקה של חיבור ושייכות. ככל שנשארתי פה יותר והתחברתי לקהילה, ישראל התחילה להרגיש כמו בית עבורי. בקשת האזרחות הייתה צעד טבעי לרצון שלי לבנות פה את העתיד שלי."
אבל עם כל הרצון להשתקע פה, המצב הביטחוני משפיע בצורה ישירה. "אני מחשיב את עצמי לבן אדם חזק, אבל אני לא יכול להתעלם מהשאלות שהתעוררו אצלי לגבי גידול ילדים בישראל. אני לפעמים חושב, מה יקרה להם אם אבנה פה משפחה? כמה טראומה הם יחוו באזעקות ובמציאות של הסכסוך? השאלה הכי קשה שאני שואל את עצמי זה האם אני מוכן להזדקן פה בידיעה שיום אחד יכול להיות שיקראו לילדים שלי להתגייס למלחמה, ושיכול להיות שהם לא יחזרו אליי הביתה.
כאמריקאי שחי בישראל, יש לי השקפת עולם אחרת על המציאות של המלחמה ואיתה גם האחריות שמקבלים עם החיים פה. הייתי בישראל ב-7/10, בזמן שהרבה אנשים באופן מובן בחרו לעזוב, אני בחרתי להישאר בזמנים הקשים האלו. ראיתי את הצער הכבד של המשפחות שאיבדו את היקרים שלהם, וגם אני איבדתי חברים. החוויות האלו שינוי אותי וגרמו לי לחשוב על העתיד.
אין לי עדיין תשובות לשאלות האלו, אבל אני בהחלט חושב עליהן הרבה. לצד חוסר הודאות והפחד, עדיין חשוב לי האהבה והחיבור למדינה. אני עדיין מנסה להבין את המשמעות של החיים פה בשילוב של שני הדברים."
מלך הסלים בהוד"ש, אליפות וחמישיית העונה עם ב"ש. (צילום: לימור מלינוף)
'האינסטינקטים שלי חזרו די מהר'
למרות שלקח כמה שנים של הפסקה ממשחק פעיל, וורן חזר לעניינים די מהר וסיים את התקופה בעוטף עם מספרים יפים - 11.1 נק' ו-7.3 רב' למשחק. "כמו לרכב על אופניים. הכדורסל תמיד היה חלק ממי שאני, אז ברגע שחזרתי למגרש האינסטינקטים שלי חזרו די מהר. לקחתי קצת הפסקה כי הייתי צריך למצוא את הכיוון שלי בחיים ולהבין איך הם יהיו ביום שאחרי. בזמן הזה נכנסתי לתחום ההשקעות ופיתחתי קריירה חדשה מעבר לכדורסל. חזרתי לכדורסל יותר בוגר, ויש לי גם תכנית שנקראת 'הצעד הבא לחיים' שעוזרת לספורטאים להבין מה לעשות אחרי הפרישה."
בעיצומו של קיץ 2026, וורן עדיין לא חתום באף קבוצה, ולוקח את הזמן כדי למצוא את המקום המתאים עבורו להמשך. "לזכות בעוד תארים זה בהחלט מטרה, הייתי שמח להזדמנות לזכות באליפות ולהתמודד בצמרת של הליגה, אבל במקביל אני גם מעוניין להשתמש בניסיון שלי לפתח שחקנים צעירים. אני רואה את עצמי בליגת העל כשחקן ותיק מוביל שיכול לתרום גם על המגרש וגם מבחוץ, מישהו שיכול לחבר את הקבוצה ברגעים קשים וכשיש לחץ ולהביא מנהיגות לחדר ההלבשה. אני רוצה להיות שם גם בשביל השחקנים הזרים שבאים לפה, כי אני יודע שזה לא קל לשחק במדינה אחרת, שידעו שיש להם מישהו לדבר איתו אם הם צריכים."
גם הליגה הארצית היא אופציה עבורו, וכמו לא מעט שחקנים אחרים שממשיכים עד גיל מאוחר יחסית (באומן, דילייני, ברנדי) - הוא לא פוסל שימשיך כל עוד הגוף סוחב. "יש מצב שאמשיך לשחק גם בעתיד, כל עוד הגוף יסחוב ואוכל לתרום ברמה טובה. ובאותה נשימה, אחרי שעברתי את מבחני ההסמכה ליועץ השקעות, אני מצפה באותה התרגשות לעסוק גם בתחום הזה. יש קווים מקבילים שקיבלתי מהכדורסל למקצוע – משמעת, מנהיגות, הכנות וקבלת החלטות תחת לחץ. המטרה בסופו של דבר היא לא לבחור בין הכדורסל למקצוע, הייתי שמח להמשיך לשחק אם יהיו הזדמנויות ובמקביל לפתח את הקריירה ואת החיים אחרי הכדורסל."
"אני עדיין עובד על העברית שלי, זה משהו שאני ארצה לשפר." מסכם וורן את ההתאקלמות בארץ. "ניסיתי דרך דואלינגו אבל בנתיים זה לא הולך כמו שרציתי. אם למישהו יש קורס עברית מומלץ או רוצה לעזור לי ללמוד, אני פתוח להצעות. ניסיתי חומוס, היה בסדר, אבל יותר אהבתי מטבוחה חריפה (הערת המערכת: האישה מרוקאית)."







