למרות הניצחון, מקום לדאגה

צילום: FIBA

אומרים שהמשחק הראשון הוא מוקש ורק צריך לנצח בו. לנצח ולהתקדם הלאה, אין הרבה מה לנתח מעבר. בגדול, המשחק אתמול ייצג כמעט את ה-best case scenario עבור נבחרת ישראל. קודם כל, לא הפסדנו. שנית, זה אפילו לא היה קשה או קרוב. רוב הזמן, אחרי ההשתחררות במחצית השנייה, הפער נע בין 10 ל-18 נח. הכוכבים הגיעו בגדול, סורקין נתן יותר משציפינו, אבדיה נתן את שציפינו.

אז למה אני יותר מודאג אחרי אתמול מאשר לפני?

שבלוניות - ידענו שזאת לא תהיה נבחרת שדורסת. כשהיא תנצח היא תגרד ניצחונות, וכשהיא תפסיד זה יהיה צמוד. ועדיין, קשה היה להתעלם מזה שאנחנו מנצחים את איסלנד רק עם הכשרון של רומן ודני – 51 מה-83 שלנו באו מהם, היחידים בדאבל פיגרס. ההתקפה שבלונית מאוד, לא מייצרת משהו מיוחד ובסוף זה מן הגורן ומן היקב.

תלות בדני - אבדיה היה אתמול פלוס 23 ב-29 דקות. זה אומר שהפסדנו לאיסלנד ב-11, ב-11 דקות שהוא לא היה על המגרש. זו תלות מוגזמת בשחקן, כשאנחנו מול קבוצה כ״כ חלשה. האם הוא יוכל לשבת לנוח במשחקים נגד קצת יותר טובות?

(היעדר) קליעה – בסוף זה חוזר לקליעה. משום מה כבר שנים שלא פיתחנו קלעים ממש סמיכים ויציבים (חוץ מאחד, רכז. קלעי טוב ביורולויג שלא נמצא איתנו). הנבחרת היתה אתמול 7 מ-27 (26%) כשרומן קולע 4 מ-7. שאר הנבחרת עם 3 מ-17 (18%). דני אחרי 0 מ-5 אתמול, עומד כבר על 2 מ-31 מאז שהגיע לנבחרת הקיץ, וזה מתחיל להדאיג שלא מדובר רק ברצף רע. אני לא בטוח שהמשחק היה נסגר ככה לולא הרבע השלישי של רומן שפתח את העסק. אמנם סורקין שיפר מאד את הקליעה בעונה האחרונה אבל לא הייתי בונה עוד הרבה ערבים כאלה.

עמדה מספר 1 – העמדה הכי חשובה בכדורסל המודרני, בה יש לנו את הדור הזהב עם שחקן NBA, שחקן יורוליג, ועוד שחקן שהיה ויהיה יורוליג. אבל מה שיש בפועל כרגע זה את ים מדר שבין לא כשיר ולא ממש לא בכושר, ואת בר טימור שכבודו במקומו. הנקודה הזו היתה ידועה ולא השתנה הרבה מעבר ללראות שמדר אכן חלוד מאד ולא זז מדהים. זה מדאיג אותי.

גארד יוצר – החולשה של קרינגטון שבלטה בהכנה, המשיכה אתמול ובגדול. 2 נק׳, 1 מ-8 מהשדה, הרבה נסיונות בכח (שזה בסדר, ניסה להכניס עצמו למשחק), אבל משהו שם קרה, וזה לא זה. בלעדיו אין לנו מי שלוקח כדור ויוצר לעצמו (חוץ מאבדיה והתלות בו גדולה מאוד).

צילום: FIBA

ההגנה – על פניו אולי נקודת אור, ספגנו רק 71 ונראנו טוב לפרקים, אבל שוב נתגלו בעיות עם חדירות קלות לטבעת שלנו. מדר, שומר טוב בדר״כ, כנראה בגלל המצב לא זז טוב ועברו אותו די בקלות, גבוה חסר כשרון עשה לנו הרבה צרות, וסה״כ, היה בסדר אבל אם זו נקודת האור הכי משמעותית במשחק, זה לא סימן טוב.

היריבות – פולין ניצחה אתמול את סלובניה במשחק משכנע. הם טובים מציפיתי. אמנם נראה שהיו בערב טוב מהרגיל שלהם, לויד קלעי אבל לא של 7 מ-8 לשלוש וגם פוניטקה לא זוכר מתי הוא קלע 3 שלשות ב-75%. אבל הם טובים, ויש ביתיות – ויהיה קשה לנצח אותם. אולי אפשר לעקוץ את סלובניה, שבאמת מסביב לוקה יש מעט מאוד, אבל התרחיש הסביר כרגע הוא שנסיים 4, נעלה לשמינית, נעוף מול יוון. כולם יגידו ״עמדנו ביעדים״ ונמשיך הלאה בחיינו.

נסיים בטיפה אופטימיות, למה אולי בכל זאת יהיה טוב?

כי אבדיה ומדר – משום מה אלה שני שחקנים שפשוט מרגיש שיש להם את זה. שאלוהים נגע בהם. שהם יקחו אותך רחוק. אני מאמין בשני אלה. כי סורקין זה הדבר הכי חמוד, כן, וגם שחקן כדורסל לא רע שיצא לנו כבר שנים.

כי יש הרבה לאן לעלות – זוסמן, גינת, קצת שלשות של מנקו ובורג. זו נבחרת שקל לאהוב.

כי נראה שהם באמת מחוברים ומלאי מוטיבציה הפעם. יש וויבים טובים. כי למה לא בעצם.