ירדן החרימה, ישראל ב-2-0

סוגר קצוות בעבודה ומגיע מוקדם הביתה, אבל במקום לראות את משחקנו ההיסטורי מול שכנינו ממזרח (30 שנות שלום, לא?) כבר יודע שסיקור אליפות העולם לנוער עד גיל 19 שחיכיתי לו לא יקרה. וחבל. חברינו הירדנים הודיעו בבוקר שלא יתייצבו למשחק וישראל זכתה מפיב"א בניצחון טכני של 0:20, עלתה ל 0:2 והרוויחה עוד יום מנוחה קריטי להמשך.

רציתי לדווח על קלעים (חשבתם שירשמו 20 נק' לקפטן מאייר? לא לא לא, במשחקים בינ"ל פיב"א לא רושמת נקודות לאף שחקן באופן אישי), מוסרים, תרגילים, אבל במקום זה נעשה סיקור תמציתי של מה זה ומי זו ירדן. אז ככה, אמנם הממלכה קיבלה את עצמאותה מהבריטים ב-1946 אבל יסוד ההבטחה למדינה לשושלת ההאשמית (שהגיעה לאזורינו ממכה שבערב הסעודית) הינו עוד מ-1919. ביסודם הירדנים הינם בדואים אבל כיום רוב תושבי ממלכת ירדן הינם פלסטינים (כ-2/3) והיא המדינה הערבית היחידה שנתנה לרובם אזרחות.

חוץ מפליטים פלסטינים (2.2 מ' מהם, דור חמישי, רשומים באונר"א) יש גם סורים, עיראקים ועוד כשירדן הינה אחת מחמשת המדינות עם אחוז הפליטים הגבוה בעולם. בוא נגיד שאין מי יודע מה תמיכה עממית ירדנית בסיטואציה (למרות שאנחנו מספקים להם מים). שלום קר? לחלוטין, אפילו שביקרתי שם לפני 3 שנים בדיוק בטיול ג'יפים מרהיב בפטרה ובוואדי רם האגדי. אז גם הספורט קר והרגע ההיסטורי הוחמץ, תרתי משמע. רציתי טור עם הומור, לכתוב על כך שהמשחק היה חד צדדי ונראה היה שרק נבחרת אחת באמת הופיעה למשחק. יצא לי קצת רציני. פשוט לא אוהב שמערבבים פוליטיקה וספורט (אפילו שאנחנו 632 יום במלחמה שלא אנחנו בחרנו בה).