חיפה עתודה חוזרת לארצית

האוהדים של מכבי חיפה לא בטוחים אם הם אמורים לאהוב או לשנוא אותה (התשובה אגב היא: לאהוב) אחרי שנים בתחתית הליגה הרביעית, השנה מכבי חיפה עתודה רמסה את הליגה, ואתמול ניצחה במשחק העונה את נשר והבטיחה מעשית עליה לליגה הארצית. עם שני שחקנים בני 36 ועוד שחקני ספסל בני 41 ו-44, הביסה העתודה את נשר, מחקה את הפער בו הפסדיה בסיבוב הקודם, וקהל של כמעט 40 איש חגג את משחק העליה לליגה השלישית.

קצת היסטוריה

בשנים הגדולות של מכבי חיפה, בשנות השמונים והתשעים, היתה לה קבוצת בת בשם מכבי בת גלים חיפה, שאגב שחקה בכלל במגרש בביכורים שבמרכז הכרמל ולא בבת גלים. בקבוצה שחקו שחקני עבר וותיקים שלא רצו לפרוש מכדורסל, בוגרי מחלקת נוער שלא הצליחו להגיע לבוגרים, וסתם כאלו ששיחקו כדורסל בשביל הכיף. בת גלים היתה כמה שנים בליגה השנייה, מתישהו ירדה לליגה השלישית, ושם שחקה שנים רבות, עד שמתישהו מכבי חיפה המקורית נכנסה לחובות כלכליים, התפרקה, ואנשים שהמותג מכבי חיפה יקר לליבם לקחו את בת גלים, הפכו אותה למכבי חיפה, והקבוצה שאתם מכירים כיום כמכבי חיפה, זו שגם זכתה באליפות, רשומה באיגוד הכדורסל עד היום כמכבי בת גלים.

כקבוצת בת לקבוצת הבת שהפכה לקבוצת האם, הוקמה מכבי חיפה עתודה, שגם היא קבוצה שמבוססת על שחקני עבר וותיקים לצד שחקנים בוגרי מחלקת הנוער שלא הגיעו לשחק בליגות הבכירות. הרבה שנים היתה העתודה בתחתית הליגה הרביעית, כאשר מעט העניין שהיה בה, היתה העובדה ששחקני עבר מיתולוגיים כמו עקיב יטח וסטיב פנובקה שחקו בה גם בגיל מבוגר מאד (פנובקה שיחק בעתודה גם בגיל חמישים ומשהו). בקבוצה גם גדלו כמה שחקנים כמו דניאל נג'ר שבגיל 17 כבר היה שחקן חמישייה בעתודה, וכיום מנהל קריירה יפה מאד בלאומית.

עד השנה כאמור, העתודה לא עניינה כמעט איש, אפילו עכברי הכדורסל החיפאים לא התעניינו יותר מידי בקבוצה שמידי שנה נלחמה נגד הירידה לליגה ב'. והנה השנה, תחת ניהולו של איש הכדורסל הוותיק אבי ונדל, בנו בעתודה קבוצה שכיוונה לעליה. האוהדים של מכבי חיפה לא ידעו איך להתייחס לקבוצה. היו שמועות שבעצם זו קבוצה שמתחרה בה, ואשר הוקמה על ידי ההנהלה הקודמת של הקבוצה. מנגד, מצדדי הקבוצה הבהירו כי מדובר בקבוצת בת שתשמש החל מהעונה הבאה כעתודה לשחקני המועדון.

מבט קדימה

אז רגע לפני משחק העונה מול האימפריה מנשר, בקשתי מאבי ונדל האגדי להסביר לי מה בדיוק הסיפור של האגודה. "העתודה היא חלק מהמועדון שנקרא מכבי חיפה. מהעונה הבאה הקבוצה תנוהל על ידי רועי שווץ שהוא גם זה שמנהל את מכבי חיפה, וגם הנוער המצוין של מכבי חיפה יעבור אליו. בהנחה ששתי הקבוצות יעלו ליגה, תהיה למכבי חיפה קבוצה בלאומית, וקבוצה בארצית, ותהיה אפשרות ליהנות מבוגרי מחלקת הנוער המעולה של המועדון, לשלב חלק מהשחקנים בקבוצה הבכירה וחלק בקבוצת העתודה. בנינו השנה קבוצה מצוינת, שנמצאת רמה אחת מעל לשאר הליגה".

ואכן, השנה העתודה דרסה את כל הליגה. היא במאזן פנטסטי של 17-1, כמעט מושלמת כמו האחות הגדולה מהארצית, וההפסד היחיד כל העונה היה למעצמה השכנה הפועל נשר. מאז אותו הפסד לנשר העתודה רמסה בהפרשים עצומים כל קבוצה שעמדה מולה, בעוד נשר הפסידה שלוש פעמים, ולכן ניצחון במשחק הגומלין מול נשר פירושו עליית ליגה ודאית.

כ-40 צופים (עיגלתי קצת כלפי מעלה) הגיעו למשחק העונה בהר הגעש בביכורים. קצת קרובי משפחה, קצת עסקנים הקשורים לאגודה, ועכבר כדורסל אחד (אני). אחרי שהשנה, לראשונה בחיי, התחלתי ללכת למשחקי הליגה הארצית בכדורסל, הפעם לראשונה בחיי הלכתי לראות משחק ליגה א'. ומה אגיד לכם? הרמה אולי לא משהוא, אבל המשחק עצמו מלהיב, סוחף ואמוציונלי.

העתודה בנתה השנה קבוצה עם סגל שפשוט גדול על הליגה. גדול תרתי משמע. מתן סונגו הענק בתפקיד אליה סרור של האחות הגדולה. סנטר של 205 ס"מ בליגה הרביעית, זה פשוט לא כוחות. אמנם הוא כבר בן 36, כמו גם המחליף שלו מתחת לסל, יבגני ליוטרין, אבל עם שני ענקים ששחקו בליגת העל ובלאומית, אין לקבוצות ליגה א' שום מענה. אגב, סונגו ויבגני בני ה-36 ממש לא הכי וותיקים בקבוצה, שמציגה את הגארד יובל הירש בן ה 41 ואת דניאל בלקין בן ה-44, ויש גם את רועי אלמוג בן ה 38. בקיצור קבוצה של וטרנים, מחוזקת בבוגרי מכבי חיפה כמו רועי גמבש המצוין ובר ברקוביץ הצעיר.

ועכשיו למשחק עצמו

העתודה תפסה את ההובלה מהרגע הראשון, כך שהמשחק מאד הזכיר לי את משחקיה של האחות הגדולה מהארצית. אחרי חצי רבע ראשון כבר היה ברור שזה לא כוחות. נשר אגב הציגה את הגארד הוותיק יפת אדגך, זה שלפני 25 שנה בערך, יחד עם אחיו אילן אדגך, היו צמד האחים האתיופים הראשון ששיחק אי פעם בליגת העל (מכבי כרמיאל). בגיל 45 יפת אדגך עדיין משחק, ואפילו לא רע בכלל.

מה לא היה לנו במשחק - עבירות טכניות, איירבולים, השתטחויות על הפרקט, ומלחמה אדירה. גם ב-30 הפרש דקה לסיום המאמנים השתוללו על הקווים, התווכחו עם השופטים, המשחק היה טעון ואמוציונלי מאוד. העתודה, אשר מאומנת על ידי טובי סלילת, עוד שחקן אגדי ממכבי חיפה, נראתה מצוין, ולדעתי הסגל שלה בהחלט טוב יותר מזה של קבוצות התחתית בליגה הארצית. ישבתי ליד אבי ונדל שהיה מבסוט לראות את בנו בכורו, לביא ונדל, מוביל את רשימת הקלעים עם 18 נקודות. אגב בנו הצעיר אייל, יגיע ביום ראשון לרוממה עם קבוצתו נוף הגליל בארצית.

אחרי שהעתודה הציגה כדורסל ישראלי כחול לבן במיטבו, זה נגמר 51:94 מוחץ, והחגיגות עליית ליגה החלו, הגם שנשארו עוד שלושה משחקים לסיום העונה. ניפגש שנה הבאה בארצית.