"היו רגעים קשים, אבל ידענו לצמוח מהם"

צילום: מנהלת ליגת העל

עונה מטלטלת למדי עברה על ליגת העל לנשים, שבסופה הייתה זאת כידוע ראשל"צ שזכתה להניף צלחת היסטורית. יערה יצחקי צברי, שהייתה בורג משמעותי באליפות של הקבוצה מעיר היין, מסכמת את העונה בראיון לאתר - על השינוי כיוון שעשתה, החיבור שהוביל את הקבוצה לתואר, וכמובן על השגרת כדורסל תחת המלחמה.

"רציתי לעשות שינוי קיצוני"

יצחקי צברי סוגרת עשור של קריירה בליגת העל, כששיחקה בין היתר באשדוד, רמלה, רמת גן (איתה זכתה באליפות עונת הקורונה), ובשנתיים האחרונות ברמה"ש. בקיץ האחרון עברה להפועל ראשל"צ, ולאחרונה גם האריכה את החוזה בקבוצה לעונה נוספת.

"הרגשתי שבשנים האחרונות משהו היה תקוע, ובתחושות שלי לגבי כדורסל משהו גם הלך אחורה. שאני מרגישה במקום, שלא מצליחה להוציא מעצמי רבע ממה שמאמינה שיש בי. רציתי לעשות שינוי קיצוני, וזה השם השני של זיו (ארז, מאמן ראשל"צ). עשינו אימון וקסם לי השקט התעשייתי שיש בראשון - שכולו רק עשייה. 24/7 חיים ונושמים כדורסל. כמות אימונים בקיץ שלדעתי כל הקריירה לא עשיתי (צוחקת), ובעיקר הרגשתי שהגעתי למקום שכל הזמן ידחוף אותי ולא יסתפק בשום דבר. ובאותה נשימה, יהיה כמו משפחה עבורי."

כמו שבראשל"צ תמיד דוחפים קדימה, כך גם יצחקי צברי מעידה על עצמה שתמיד יש מה לשפר. את העונה היא סיימה עם מספרים יפים מאוד - 7.3 נק' ו-4.9 אס', כשבפלייאוף הם השתדרגו ל-10.4 נק' ו-8.3 אס'. "אני בגדול, אף פעם לא מרוצה. זה משהו שאני גם מנסה לשפר בעצמי, אבל אם אהיה כנה לחלוטין זה גם מה שאני אוהבת בעצמי. זה תמיד נתן ויתן לי את הדרייב הכי גדול מכולן. "

"היה חיבור מדהים, והמשחק שלנו שטף"

"אני חושבת שאפשר לסכם את העונה בזה שזה היה איזה מסע מורכב, כמו כל תהליך שיפור, הקו אף פעם לא לינארי." מסכמת יצחקי צברי את העונה החולפת, שכידוע כללה עצירה, מלחמה ומתווה חדש שהשפיע על הסגלים. "היו רגעים קשים, אבל ידענו ללמוד ולצמוח מהם כקבוצה. אני סופר גאה בבנות ובמועדון, שבסוף עשינו את זה. זה מועדון שיש לו מחלקת בנות מדהימה, שמצליח למשוך אליו הרבה ילדות שישחקו כדורסל עם התנאים ברמה הכי גבוהה. גם היחס שהקבוצה מקבלת מהעיר זה לא מובן מאליו בכלל עבור קבוצת נשים."

את שלב הפלייאוף ראשל"צ עברה בצורה מושלמת, עם 7 נצחונות וללא הפסדים כל הדרך לצלחת. נראה היה שראשל"צ באמת הגיעה בשיא למאני טיים, ועברה בצורה מרשימה את אשדוד ואחר כך גם את חולון עם כל הצרות שהיו לה. "אני לא חושבת שהסדרה מול חולון הייתה פחות מאתגרת. בסוף חוסר מזל של פציעות - יכול לקרות לכל קבוצה בכל ענף ספורט, זה משהו שאי אפשר לשלוט בו. וגם עם איך שהדברים יתפתחו, בסוף זה גמר, לא משנה מול מי את משחקת.

הרגשתי שכבר בפליאוף, מרגע שהחליטו שחוזרים לשחק וחזרנו לאימונים, שממש התחברנו לקבוצה. כאילו אנחנו משחקות שנים יחד. היה חיבור מדהים, והמשחק שלנו שטף. זה לא משנה את מי היינו פוגשות, אני מאמינה בזה באמונה שלמה."

"הספסל הכי איכותי בליגה"

המלחמה כידוע הביאה איתה שינוי משמעותי בסגלי הקבוצות, שהתקצרו והובילו ליותר דקות עבור השחקניות המרכזיות. לצד זה, גם משחקי הפלייאוף נדחסו כך שקיבלנו 5 משחקים בפחות משבועיים. וזה עוד בלי לציין את האימונים והמשחקים לצד אזעקות. "לא היה לנו חשש מבחינת עומס, כי אני חושבת שמבחינת ספסל היה לנו את הספסל הכי איכותי בליגה. רומי (אלבז) נתנה פליאוף פשוט מדהים, רותם (שטיקלרו) שהיא עוד תלמידת י"ב עלתה ונתנה לנו דקות סופר משמעותיות ועוד ועוד. אנחנו תמיד מהראשונות לחזור להתאמן, וחזרנו בצורה הדרגתית, עשינו משחקי אימון, ופשוט היינו מוכנות. זו 'שגרה' לא נורמלית ללכת לממ"ד באמצע האימון, אבל זה מה יש, אנחנו חיים בישראל."

בזמן שכמעט כל הזרות של הליגה עזבו את הארץ עם תחילת הבלאגן, מי שנשארה היא אנה בולדירובה שהייתה משמעותית מאוד עבור הקבוצה. בולדירובה מגיעה אלינו מרוסיה, שגם היא נמצאת בדומה לישראל במצב מלחמתי קבוע. "ברור שיצא לדבר עם אנה (על המלחמה). היא מבחינתי כבר ישראלית לכל דבר. אני חושבת שהסיטואציה שיש גם בבית שלה ברוסיה גרמה לה לקחת דברים יותר בקלות, ולדעת להנות ממה שיש פה על אף המצב הזה. היא הגיבה בצורה הרבה יותר רגועה מהרבה ישראלים שאני מכירה."

בולדירובה. לקחה את המלחמה יותר בקלות