נבחרת הנוער 2026 - הכירו את הסגל

צילום: איגוד הכדורסל | FIBA

אחרי הטורנירים המוצלחים של נבחרות העתודה, מגיע תורה של נבחרת הנוער - עם אחד השנתונים הכי מסקרנים שהיו לנו שמביא שילוב שכמעט לא ראינו כאן. בדומה ל"אחותה הגדולה" מהעתודה, גם הליבה הזו כבר מכירה זו את זו: היא סיימה שישית באליפות אירופה עד גיל 16 ב-2024, וארבעה מחבריה - מוסיס, עזריאל, ארונוב והרשקו - כבר טעמו בקיץ שעבר את הדרג הבוגר יותר באליפות אירופה לנוער בבלגרד. מקו אחורי של פליימייקרים, דרך כנפיים אתלטיים ועד ליהלום בצבע (אבל ממש לא רק).

ארבל לחמנוביץ' (1.88, גארד, מכבי 'טדי' ת"א)

הרכז של מכבי, ואחד מארבעה נציגים בסגל מקבוצת הנוער שחגגה העונה דאבל. יש משהו בלחמנוביץ' שמזכיר את גיל בני - זה לא רק המראה עם התלתלים, זו גם הלחימה. לאורך 26 משחקי ליגת העל לנוער הוא תרם 9.8 נקודות, 5.4 אסיסטים ו-4.4 ריבאונדים ב-27 דקות, ופלירטט עם טריפל-דאבל בלא מעט ערבים. ובפלייאוף, כשהלחץ עלה, הוא רק העלה הילוך: 10.8 נקודות ו-6.5 אסיסטים ב-32.5 דקות למשחק בדרך לתואר. קודם כל מייצר לאחרים, ורק אחר כך לעצמו.

אמיתי עזריאל (1.90, גארד, הפועל גלבוע/מעיינות)

הפליימייקר עם הסוואג. מסירות מאחורי הגב, נו-לוקים, והטבעות שנראות קלות מדי. סוגר עונה יציבה בגלבוע/מעיינות כשכמעט בכל המשחקים הוא קולע בספרות כפולות, כאשר את התקרה שלו הראה מול רמת השרון העונה עם 31 נקודות ושבע שלשות בערב שבו הכל נפל פנימה. עזריאל הוא גם מהוותיקים בכחול-לבן בחבורה הזו: באליפות אירופה עד גיל 16 ב-2024 רשם 10.1 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק, ובקיץ שעבר כבר עלה דרגה והוביל את נבחרת הנוער בבלגרד עם 3.8 אסיסטים - למרות שהיה מהצעירים. נקודת העבודה גלויה: היציבות בקליעה - מרחוק ומהקו. אם אלה יתיישרו, מדובר בחבילה מלאה.

עומרי אורלנד (1.90, רכז, הפועל עמק חפר)

אחד השמות הכי מסקרנים בשנתון 2009 - עוד לא בן 17, וכבר עם יורוליג לנוער ונבחרת קדטים מאחוריו. מופיע בכמה פנקסים, ובצדק, עם צעד ראשון נפיץ ואהבה לזריקות מחצי מרחק מכדרור. ומה שהכי מספר על קור הרוח: 91% עונתי מקו העונשין. הבמה הבינלאומית כבר ראתה חלק ממה שהוא יודע: באליפות אירופה עד גיל 16 בקיץ שעבר היה מהקלעים המובילים של האירוע כולו עם 16.9 נקודות, 7 ריבאונדים ו-3.9 אסיסטים למשחק. ואיך אפשר בלי אילן היוחסין - אבא יהוא, מאמן בני הרצליה, וסבא בארי לייבוביץ', מאבני היסוד של הכדורסל כחול-לבן.

דיוויד מוסיס (2.10, סנטר, א.ס. רמה"ש)

גבוה העתיד של הכדורסל הישראלי? עם גובה מרשים מאוד וידיים ארוכות, מוסיס כבר הראה לנו העונה את היכולות שלו גם בליגת העל לנוער (שם נבחר לשחקן העונה של האיגוד) ובליגה הלאומית, ורק תנסו לעצור אותו בצבע. במשחקים שהוא חד, יש לו אחוזים מצויינים בצבע, והוא דואג גם דרך קבע לתת 'שואו' של הטבעות. סיים את העונה עם ממוצע 'צנוע' של 25.3 נק' בליגת הנוער, 11.7 רב' ו-1.5 חס' למשחק, ובלאומית 4.7 נק'.

צילום: FIBA

כרם אשכנזי (1.90, גארד, מכבי 'טדי' ת"א)

עם מבנה גוף חזק שמזכיר לעיתים את עומר מאייר, הגארד שגדל בגליל עליון וזכה בדאבל עם קבוצתו, הוא הגארד שעושה את העבודה השחורה. שומר קשוח, מזיז רגליים בהגנה, ויודע גם לשים את השלשה כשצריך עם 1.5 כאלו למשחר העונה בליגה לנוער. בפלייאוף הוא כבר זינק ל-15 נקודות בממוצע. בסגל שכולו יוצרי משחק, שחקן שיודע לתת גוף ומאמץ בשני צדי המגרש ולא רק בטכניקה - הוא בדיוק סוג הגיוון שזילברשטיין יקווה לקבל.

רום סטולר (1.95, גארד, מכבי 'טדי' ת"א)

השחקן השני הכי צעיר באליפות כולה, ואולי הסיפור הכי מיוחד בה. סטולר, יליד סוף דצמבר 2009, כבר כמה שנים משחק עם שנתונים מעבר לגילו, וממשיך לבלוט עונה אחר עונה. השנה הוא קלע ב-62% לשתי נקודות, מהגבוהים ביותר בליגה, וכמו אצל חבריו ממכבי - גם הוא גדל ככל שהמשחקים נעשו גדולים יותר: בפלייאוף 14.2 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים ב-32.3 דקות. אבל הייחוד בו הוא לא רק הכדורסל: סטולר הוא דתי שומר שבת, ומכבי תל אביב - יחד איתו - עושה התאמות מיוחדות כדי לעזור לו להתמיד. הוא הגיע דרך בני הרצליה ומכבי רעננה, ואחיו הבכור תמיר הוא שוער כדורגל. אולי לא יתפוס תפקיד מרכזי הקיץ, אבל תזכרו את השם.

אביב ארונוב (1.95, גארד, Huntingon Prep)

השחקן היחיד שלא שיחק העונה בישראל. ארונוב, שהחל את דרכו באבן יהודה והגיע למחלקת הנוער של רמת השרון, עשה שנה אחת לפני כולם את המהלך שהופך פופולרי יותר ויותר - ויחד עם אחיו עבר לשחק מעבר לים. סטטיסטיקה מסודרת אולי אין בתיכונים האלה, אבל אם ב-FIBA מסמנים אותך כאחד מעשרת השחקנים לשים אליהם לב באליפות, כנראה שגם הם יודעים משהו. ומי שצריך תזכורת לרמה שלו, שיסתכל על אליפות אירופה עד גיל 16 ב-2024: ארונוב היה הקלע המוביל של ישראל עם 12.9 נקודות ו-3.7 אסיסטים למשחק, בנבחרת שסיימה שישית. השאלה המעניינת היא כמה השנה מעבר לים קידמה אותו - וזו בדיוק ההזדמנות לגלות.

ליאור הרשקו (2.02, פורוורד, הפועל עמק חפר)

הפורוורד עם הידיים הארוכות, ואחד מספקי הדאנקים הקבוע של העונה. אבל להתמקד רק באתלטיות זה לפספס: להרשקו יש סט יכולות מלא - מסירה, הובלת כדור במגרש פתוח, והשפעה הגנתית בלתי פוסקת גם בערבים שבהם הוא לא קולע. תרם העונה 12.7 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים ו-1.6 חסימות בעמק חפר, שם מספרים שהוא ילד שעובד קשה מאוד, וזה נראה, כשהדבר היחיד שמפריד בינו לבין קפיצה אמיתית הוא הזריקה מבחוץ. ואם היא תתייצב? השמיים הם הגבול. גם עבור הרשקו יהיה זה קיץ שלישי ברציפות בנבחרות, כשהפעם הוא יזכה גם "לענוד את סרט הקפטן" ולהמשיך את המורשת של הוריו - שניהם שימשו כקפטנים נבחרות ישראל בכדורעף.

איליי אגמי (1.95, גארד, מכבי ת"א)

הנציג הרביעי של מכבי תל אביב בחבורה, והתוספת האחרונה לסגל של נדב זילברשטיין. אגמי לא רודף אחרי הכדור - הוא מחכה שהוא יגיע, ועם 41% עונתי מחוץ לקשת, שווה לחכות בסבלנות. עלה מהספסל במרבית משחקי העונה, כשאת הערב הגדול שלו רשם מול כפר סבא עם 26 נקודות ושש שלשות, שגם זיכו אותו בתואר מצטיין השבוע. העמיד שיא עונתי של 8 אסיסטים שממחיש שהוא לא רק קולע, וגם הוא - כמו כל הנבחרת בערך - יכול לרחף להטבעות מרשימות. בהצלחה לנבחרת שתשכח אותו פנוי.

אורן טרושקין (2.00, פאוור-פורוורד, הפועל גלבוע/מעיינות)

מהשמות היותר מוכרים בליגת העל לנוער שלנו - ובצדק. טרושקין סיים את העונה עם ממוצע דאבל-דאבל, לצד 1.2 חסימות, סחט הכי הרבה עבירות בליגה, וגם כיכב לא פעם ברשתות עם הטבעות עוצמתיות. אבל מה שבאמת חריג - היא העקביות, כשהוא קולע בספרות כפולות ב-23 מתוך 24 משחקים. בדומה להרשקו נקודת העבודה גלויה לכולם, והמספרים לא מסתירים - 58% מהקו ו-20% לשלוש, אבל בגובה, בפיזיות ובעבודה מתחת לסל הוא לגמרי בשל.

נועם אקשטיין (2.01, פורוורד-סנטר, הפועל כפר סבא)

מהשחקנים האלה עם החוש לכדור, ו-4.3 ריבאונדים בהתקפה בממוצע למשחק מספרים את הסיפור. אקשטיין תרם העונה 14.2 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-1.2 חסימות ב-26 דקות, כולל שיא עונתי של 31 מול יבנה. בסוף העונה כבר קיבל דקות בבוגרים בפלייאוף הליגה הארצית - ועמד יפה גם מול מבוגרים ממנו. לא ברור כמה נתח דקות יישאר לו בקו הקדמי העמוס, אבל תהיו בטוחים שכשהן יגיעו הוא ישאיר חותם.

ניקיטה סוקולוב (2.09, פורוורד-סנטר, אליצור יבנה)

מהשמות הפחות מוכרים מהסגל של הנבחרת, אבל אל תדאגו - הוא לא שם במקרה. לא היה מהכוכבים של יבנה העונה בליגת העל לנוער (5.9 נק', 5.9 רב'), אבל יש לו את הכישורים שלו מתחת לסל, עם יכולות אתלטיות ודומיננטיות בצבע, והוא נחשב פרוספקט עתידי. כנראה שלא יהיה מהגבוהים המובילים בנבחרת, אבל יביא את שלו כשיצטרכו אותו מהספסל.