עובדות היסטוריות מרכזיות על ליגת העל לאורך השנים
56/57
אחרי עונה הפסקה חזרה הליגה עם 10 קבוצות במקום 12. לראשונה בתולדותיה ניצחה הפועל ת”א במשחק הדרבי, 56 – 51 בסיבוב הראשון.
54/55
הפועל מעין-ברוך והפועל גבע, שסיימו במקומות 4-5 בעונה קודם לכן, לא המשיכו עונה נוספת בליגה הלאומית. מספר הקבוצות הורחב מ-8 ל-12, ולראשונה נכנסה הליגה למהלך תקין וסדיר של התמודדויות.
53/54
הליגה הלאומית הראשונה בתולדות הכדורסל הישראלי הייתה ניסיונית והורכבה משמונה קבוצות – לפי חלוקה של חצי מהפועל וחצי ממכבי.
62/63
במחזור הראשון הפתיעה הפועל חיפה את מכבי ת”א וניצחה אותה 64 – 57. אברהם חמו קלע 15 נק’ למנצחים. במשחק ההכתרה במחזור האחרון גברה מכבי ת”א על הפועל ת”א בתוצאה 42 – 38.
60/61
הפועל ת”א זכתה באליפות בזכות יחס סלים פנימי עדיף על מכבי ת”א (שני ניצחונות בדרבי).
57/58
מספר הקבוצות בליגה שוב שונה מ-10 בחזרה ל-12. מכבי ת”א זכתה באליפות בזכות ניצחון בשובר שיוויון: ניצחה את הפועל בדרבי בסיבוב הראשון 41 – 36, והפסידה בסיבוב השני רק 36 – 37.
66/67
הליגה חולקה לשני מחוזות: צפון ודרום. 4 הראשונות בכל מחוז עלו לליגה העילית, 3 האחרונות נשרו לליגת התחתית. בשלב הראשון הקדימה הפועל ת”א את מכבי ת”א בזכות יחס סלים, בשלב השני הקדימה מכבי ת”א את הפועל ת”א בזכות יחס סלים.
64/65
המשחק הארוך בתולדות הליגה עד אז הסתיים ב 68 – 66 לזכות הפועל קרית חיים מול הפועל ר”ג, לאחר שלוש הארכות. בעקבות פיצוץ משחק בין מכבי פ”ת והפועל ת”א, נפסק הפסד טכני לחובת פ”ת, ובעקבות כך הפסיקו קבוצות מכבי להופיע עד תום העונה וספגו הפסדים טכניים 2:0.
63/64
במחזור העשירי גברה מכבי ת”א על הפועל רמת-גן ב-83 הפרש. התוצאה היתה 117 - 34.
73/74
50 נק’ ו-40 רבאונדים רשם בועז ינאי בנצחון גבת יגור על הפועל קרית חיים.
70/71
בדקה ה-23 במשחק בין בית"ר ירושלים להפועל ת”א בעמק המצלבה, עלה ג’ק אייזנר, שחקן החיזוק האמריקאי של בית"ר לסל, אבל בדרך פגע באגרופו ברמי גוט שאיבד את ההכרה ליום שלם, נותח פעמיים וסיים את הקריירה.
68/69
שערורייה בדרבי התל-אביבי. שני שופטים מרומניה ותורכיה, שהוזמנו לנהל את הדרבי, פסלו סל נצחון חוקי שקלע מארק טורנשיין לזכות הפועל במצב של שוויון 58 – 58. המשחק הופסק לשעה וחצי וכשחודש ניצחה מכבי 66 – 63. היה זה ההפסד השני בכל העונה של הפועל, אך הוא לא מנע ממנה אליפות.
76/77
הפועל פתח תקווה פרשה מהליגה והותירה אותה עם מספר חד-ספרתי של קבוצות.
75/76
לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה הלאומית לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים. כמו כן העביר האיגוד את מחזורי הליגה מימי שישי בערב.
74/75
הליגה הורחבה מ-12 קבוצות ל-14. זאב כגן, שחקן כדורעף מאליצור קרית אתא, שיחק כדורסל גם במדי מכבי חיפה וקלע שיא ליגה חדש ב-18 בינואר מול הפועל מגידו, כשקבע 58 נק’. חודש ושבוע לאחר מכן קלע בועז ינאי 60 נק’ מול מגידו במדי הפועל גבת/יגור.
ב-18 בפברואר 1975 הפסידה מכבי ת”א לראשונה אחרי 778 ימים מאז האחד בדצמבר 1972 (יותר משנתיים) להפועל ר”ג 89 – 93. מכבי כבר הבטיחה את האליפות עוד לפני המשחק, לר”ג המשחק הזה הבטיח את הסגנות.
80/81
איגוד הכדורסל הקפיא את העליות והירידות בליגה הלאומית.
79/80
הפועל גבת/יגור פרשה מהליגה. לראשונה הותר לכל קבוצה לשתף שחקן זר אחד.
78/79
לראשונה ב תולדות הליגה, הוחלט על הכרעת האליפות בשיטת פלייאוף עם סדרות (הטוב משלושה).
83/84
מכבי ת”א רשמה רצף נדיר של שני הפסדי ליגה: 95:94 ביד-אליהו להפועל ר”ג אחרי שתי הארכות ו-84:80 להפועל ת”א.
82/83
איגוד הכדורסל החליט על שינוי נוסף בשיטת הפלייאוף: במקום חלוקה לבית עליון, תיכון ותחתון, העפילו שמונה הראשונות בסיום העונה הרגילה לפלייאוף עליון שנערך בשיטת הטוב משלושה משחקים. כמו כן הוחלט על ביטול הקפאות העולות והיורדות אחרי שנתיים. הליגה הוגדלה מעשר קבוצות ל-12.
81/82
האיגוד לכדור סל החליט זאת העונה השנייה ברציפות על הקפאת הירידות והעליות מהליגה הבכירה.בתום העונה הרגילה (22 מחזורים), חולקו עשר הראשונות לשלושה לחלקים: שש הראשונות לבית העליו, וארבע האחרונות לבית התחתון ומקומות 11-12 גמרו את העונה.
מקומות 1-6 שיחקו בסדרות רבע הגמר של הטוב משלושה על הזכות להיכנס לבית העליון. שלוש המפסידות ירדו לבית התיכון. במקום סדרות משלב חצי הגמר, הוחלט על שיטת ליגה של ארבעה מחזורים, שבסופם הקבוצה שתדורג ראשונה בבית העליון תוכרז אלופה.
86/87
לי ג’ונסון השווה את שיא ליגה של כל הזמנים עם 60 נקודות בניצחון מכבי ת”א על מכבי ר”ג, 101:158.
85/86
קבוצת הפועל עפולה/העמק התפרקה עקב כישלון האיחוד והליגה מנתה מספר אי-זוגי של קבוצות. מספר הזרים שהותרו לכל קבוצה הוגדל מאחד לשניים בתום מאבק בין מרכזי הספורט שבשיאו איימו קבוצות מכבי, בית”ר ואליצור להקים ליגה מתחרה לזאת של איגוד הכדורסל. מכבי ת”א קבעה שיא כל הזמנים עם 112.7 נקודות למשחק.
84/85
מכבי ת”א ספגה את הפסד הליגה הגדול ביותר שלה מזה עשרים שנה: 96:80 במשחק הדרבי מול הפועל ת”א.
89/90
לראשונה הוחלט על מעבר מסדרות הטוב משלושה בפלייאוף העליון לסדרות של הטוב מחמישה משחקים. אליצור נתניה התפרקה בעקבות נטישתו של גיל גילמן ועל כן מנתה הליגה מספר אי-זוגי של קבוצות.
מספר הנציגות של ישראל בגביע קוראץ’ הוכפל משתיים בעונות קודמות לארבע בעונה זאת, מה שהוסיף עניין ומתח למשחקי הפלייאוף התחתון שהכריעו את גורל השיבוצים. אמיר מוטאפצ’יץ’ מהפועל ירושלים הפך לזר היוגוסלבי הראשון בתולדות הליגה.
88/89
לראשונה מאז עונת 82/83, שונתה שיטת הפלייאוף: במקום שלב רבע הגמר הוחלט על חלוקת משחקי הגמרסל לפלייאוף עליון של מקומות 1-4 ופלייאוף תחתון של מקומות 5-8. שיטת הסדרות נשארה בפעם האחרונה על הטוב משלושה משחקים.
87/88
הדרבי ה-100 בתולדות העיר תל-אביב נערך ביד-אליהו והסתיים בניצחון אדום 72:92. לינטון טאונס הצטיין עם 33 נקודות, לבאן מרסר קלע 25, שנה אחת בלבד לפני שעבר לשורות הצהובים. הפועל ניצחה את מכבי שלוש פעמים באותה עונה, כולל בשמינית גמר גביע המדינה.
92/93
הליגה הורחבה מ-12 קבוצות ל-14. מכבי ת”א ספגה שבעה הפסדי ליגה, שיא מועדון בשעתו למשחקים שלא כללו הפסדים טכניים, וסיימה רק במקום השלישי – גם כן שפל מועדון. גליל עליון הנחילה למכבי ת”א את תבוסת הליגה הגדולה בתולדותיה, 97:69.
ישראל איבדה נציגה אחת בגביע אירופה לקבוצות וקיבלה במקומה נציגה נוספת בגביע קוראץ’. לראשונה בתולדות הליגה הוענקה לאלופה צלחת אליפות.
91/92
איגוד הכדורסל החליט על הרחבת הליגה מ-12 קבוצות ל-14 בעונת 92/93 ועל כן עלו לליגה ארבע קבוצות לעומת שתי יורדות.
מספר שיא של שש קבוצות השתתפו בגביעי אירופה: מכבי ראשל”צ, סגנית האלופה, קיבלה כרטיס למוקדמות גביע אירופה לאלופות ששינה את שמו לליגה האירופית, בעוד גליל עליון הוזמנה בנוסף לפיינליסטית גמר הגביע הפועל חולון, לגביע אירופה למחזיקות ששינה את שמו לגביע אירופה לקבוצות.
90/91
ב-20 בינואר החליט איגוד הכדורסל לדחות בכשבועיים וחצי את אחד ממחזורי הליגה ונתן בעצם את האות לתחילת השבתת הספורט בישראל לתקופת מלחמת המפרץ, במהלכה חזרו זרים רבים למולדותיהם. ארבעה ימים לאחר מכן החליטו ראשי הספורט על השבתה רשמית של המוסדות. המשחקים חודשו בהדרגה בשלהי פברואר.
2. הפועל חיפה, שסבלה מעזיבתו של הספונסר ברוך שלזינגר במהלך העונה הקודמת, התפרקה והותירה את הליגה עם מספר קבוצות אי-זוגי. מספר הנציגות בגביע קוראץ’ צומצמם בחזרה מארבע לשתיים, אבל הובטח מקום לסגנית האלופה של עונה זאת במשחקי המוקדמות לגביע אירופה לאלופות בעונה הבאה.
95/96
הליגה צומצמה מ-14 קבוצות ל-12. מספר הנציגות של ישראל בגביע קוראץ’ צומצמם מארבע לשלוש.
ב-28 בדצמבר ערכה מכבי ת”א משחק פרידה מפואר למיקי ברקוביץ’ בו הפסידה לנבחרת אירופה 120:89. ב-28 בינואר חלף דורון ג’מצ’י על פני מיקי ברקוביץ’ בטבלת מלך הסלים של הזמנים, במשחק בו גברה מכבי ת”א על קבוצת נעוריו מכבי ר”ג. המשחק נפסק למספר דקות, בהן הוכרז על השיא.
94/95
איגוד הכדורסל החליט שוב על צמצום מספר הקבוצות מ-14 ל-12 ועל כן ירדו מהליגה שלוש קבוצות מול עולה אחת בלבד מלאומית ב’. בית”ר ר”ג הפסיקה לקבל תקצוב עירוני עקב סירובה לאיחוד עם מכבי ועל כן הופיעה לליגה עם הרכב נוער. עקב הרכב הטלאים שהעמידה בית”ר ר”ג, נקבעו באותה עונה ארבעה שיאי ההפרש של הליגה במשחקים נגדה, כאשר השיא שייך להפועל ת”א שהביסה אותה ב-111 נקודות הפרש! כמו כן קבעה נגדה הפועל גבעתיים שיא קבוצתי של 166 נקודות במשחק אחד.
בתשעה באוקטובר קלע ג’יי.ג’יי יובנקס 101 נקודות – שיא כל הזמנים – בדרבי בו הביסה מכבי ר”ג את בית”ר ר”ג. יש לציין כי מספר גורמים היסטוריונים מסרבים להכיר בשיאים שנקבעו מול בית”ר ר”ג באותה עונה.
93/94
ישראל קיבלה נציגה נוספת בגביע קוראץ’ ובכך עלתה לשיא של ארבע קבוצות במפעל.
98/99
איגוד הכדורסל אישר לכל קבוצה להחתים שחקן בוסמן ב’ בנוסף לשני הזרים.
97/98
שיטת הפלייאוף שונתה לראשונה מזה שמונה שנים ובטרם חצאי הגמר הוכנסו גם סדרות של הטוב מחמישה משחקים בין מקומות 1-8.
96/97
מכבי ר”ג, ששינתה את שמה לעירוני, נשארה בליגה על חשבון מכבי ירושלים שלא אושרה בבקרה התקציבית. הפועל צפת התפרקה לאחר 11 מחזורים ותוצאותיה נמחקו. לאחר פירוקה נותרה הליגה עם מספר אי-זוגי של קבוצות.
הקלה בחוק המתאזרחים: בעבר שחקן מתאזרח נאלץ לשחק שלוש עונות בליגות הנמוכות בטרם אושר לשחק בליגה הבכירה, ואילו החל מעונה זאת, הוא הורשה לשחק בלאומית א’ ללא “תקופת קירור”. אחרי 43 עונות ולמעלה מאלף משחקים בליגה הבכירה, ירדה הפועל ת”א ללאומית ב’.
02/03
לראשונה עברה הליגה מניהולו של איגוד הכדורסל לניהולה של מנהלת הליגה שהוקמה באוגוסט 2002 ביוזמתם של יושבי ראש הקבוצות.
מכבי ראשל”צ, שירדה עונה קודם לכן, תפסה את מקומה של העולה מכבי ראש העין שנאלצה לוותר על השתתפותה בליגה עקב קשיים בגיוס תקציב מינימום. עקב מלחמת המפרץ השנייה, נאלצו הקבוצות הישראליות להעתיק את משחקיהן באירופה למדינות נייטראליות.
01/02
הפועל ירושלים נענשה בהפסד טכני 0 – 20 עקב ירידתה מהמגרש במחצית הראשונה של המשחק נגד מכבי ת”א במחזור השביעי. מכבי רעננה נענשה בהפחתת 3 נקודות בגלל תשלומים חריגים ליניב גרין ואורי יצחקי.
99/00
הפועל אילת התפרקה במהלך העונה ותוצאותיה נמחקו. מספר שחקני הבוסמן ב’ הוכפל מאחד בכל קבוצה לשניים.
06/07
שינוי נוסף בחוקי הזרים עם כינונו של “החוק הרוסי”: ניתן להחתים כמה שרוצים, אבל על המגרש חייבים להיות בכל עת שני ישראלים.
לראשונה כונן טורניר קדם-עונה, “גביע ווינר”, שנערך במלחה שבוע לפני פתיחת הליגה. מכבי ת”א נעדרה מהטורניר עקב מסע משחקים בארה”ב.
הפועל ת”א לא הצליחה להעמיד קבוצה לליגה והוחלפה ע”י הפועל גלבוע/עפולה שסיימה במקום השני בליגה הלאומית עונה קודם לכן. הפועל חולון זכתה באליפות הלאומית אך ויתרה על ההעפלה. עקב כך, צומצמה הליגה לעשר קבוצות בלבד.
05/06
מ.ס. רמת אפעל ויתרה על העלייה לליגת העל והדרדרה לליגה הארצית. עקב כך נשארה הליגה עם כמות קבוצות חד-ספרתית, ובחלק מהמחזורים שיחקה הקבוצה החופשית נגד נבחרת העתודה.
מנהלת הליגה איפשרה לרשום רק ארבעה שחקנים זרים בטופס המשחק, ללא קשר למספר הזרים הרשומים באיגוד לכל קבוצה.
03/04
עירוני ר”ג לא התייצבה למשחק הבית מול בני השרון במחזור ה-13 ונענשה בהפסד טכני ללא נקודות 20:0.
08/09
מנהלת הליגה החליטה להוסיף שלב פלייאוף וערכה סדרות של הטוב מחמישה משחקים בין מקומות 1-8 על ארבעת הכרטיסים לפיינל פור. שתי היורדות נקבעו לאחר סדרות הטוב מחמישה בין מקומות 9-12.
גליל עליון החליטה להתאחד עם מועצה איזורית גלבוע והעתיקה את מגרשה מכפר בלום לגן-נר. מכבי ראשל”צ נטשה את אולם “גן נחום” בעיר לטובת “בית מכבי” החדש.