צפוי פה שינוי

ביום שאחרי סיומה של שושלת האליפויות של אשדוד וזכייתה של רמלה, החל עידן חדש. דור חדש וצעיר של שחקניות תפס את מושכות הליגה ויוביל אותה העונה. האליפות פתוחה מתמיד כשאשדוד, רמלה ורמת גן מסתערות בכל הכוח, בעוד רמת השרון, הרצליה וחולון לא מתכוונות לוותר. וגם, לחיפה סוף-סוף נציגה בליגה והיא מבטיחה שעוד לא ראיתם כלום.

רוחות של שינוי / טור פתיחת העונה

"עושות שינוי" הפך להיות המותג הכי מזוהה עם ערב פתיחת העונה החדשה של ליגת העל לנשים. זה התחיל בהקמת ארגון השחקניות שתפסו את מרבית העניין התקשורתי. בחודש שקדם לפתיחת העונה שחקניות הליגה התראיינו בערוץ הספורט, גל"צ ועוד אתרים וגופי תקשורת שונים ("וואן", "דבר"...). ההמשך היה בטורניר ההכנה לנבחרת הבוגרת, סגל ארוך של שחקניות ישראליות כולן(!) בגיל 25 ומטה, ההצערה במקום בתהליך קרתה בין לילה , במעין מהפכה. הליגה העונה הולכת להיות צעירה מאי פעם, רק 5 שחקניות ישראליות הן בגילאי 30 ומעלה... – השינוי מתחיל עכשיו.

Take me to the magic of the moment"

On a glory night

Where the children of tomorrow dream away

"In the wind of change

כמו בשירה המקורי, השינוי מתחיל עם הארגון וזמן קצר אחריו הזעזוע המשחרר עם עזיבתה של יו"ר המנהלת. מכאן האופטימיות שהעונה הקרובה הולכת להיות בסימן התעוררות. סופה של ההגמוניה של אשדוד אחרי 5 אליפויות רצופות וחזרתה של רמלה להחזיק בצלחת (וגם חזרה לאירופה) העירה לא מעט קבוצות. אשדוד עבדה קשה בקיץ כדי להתחזק ולהחזיר לעצמה את התואר, החזירה את טיפני ג'קסון ובנתה סגל של 11 שחקניות מובילות ובלי לקחת סיכון, עירוני רמת גן (עוד שינוי. רמת חן ממותגת מחדש) הביאה את המאמן המעוטר ביותר בשנים האחרונות, סגל נוצץ של זרות, סגל נוצץ לא פחות של ישראליות ומזהה הזדמנות לאליפות היסטורית. כל יתר השחקניות המובילות בענף אספה אליצור רמלה שתעשה הכל להגן על האליפות.

דניאל רבר, יערה יצחקי, טל לב, עדן רוטברג, נועה זליבנסקי, שאהד עבוד, מרים חנון, רומי לוי, אלכס כהן, שלי סירקיס, צליל וטורי, ירדן דנן, אופיר לביא, מאי דיין, דניאל קארש, גילי אייזנר וגאיה סלס.

(סגל הנבחרת הלאומית 2019. אלכס כהן המבוגרת שביניהן בת 26)

לא הכל ורוד, בתחתית קשיים. הפועל ראשון לציון לא תפתח את העונה (כרגע. נשוב לבדוק אחרי הפגרה), בפ"ת ורעננה התקשו לעמוד בכסף הגדול של קבוצות הצמרת ואיבדו את השחקניות המובילות שלהן ובחיפה התמקדו הקיץ בעיקר במאבק מול העירייה ובמו"מ מול המנהלת (כרגע ההסדר שאין תמיכה תקציבית משמעותית מהעירייה, המשחקים יחלו ב-20:30 והאולם בגמישות מסוימת ללא כל המתקנים הדרושים). נדמה שהפערים מעולם לא היו גדולים יותר.

באמצע זו עונת מבחן לחולון (3 שנים אחרונות בפיינל פור), הרצליה ורמת השרון שיכולות לסיים במקום הרביעי או בפלייאוף התחתון. זו עונת מבחן בשביל כל אחת מהאגודות האלה לאן פניה בשנים הקרובות.

עונת 2019/2020 נפתחת כשמחצית מהקבוצות לא חסכו והביאו זרות מצוינות , מוכחות בארץ ובאירופה, שחקניות WNBA וכל מה שצריך כדי להזניק את הרמה למעלה. אך אצל המחצית השניה ישנן רוקיות צעירות ואלמוניות שאולי יפתיעו נקדותית אך יתקשו לדחוף את הקבוצה למעלה.

אנחנו הולכים לעונה מלאה בסימני שאלה, אם השחקניות הצעירות יצליחו למלא את החלל שהדור הקודם השאיר, אם אחת מ-7 הקבוצות שהיא לא ב-ביגIII תצליח לאיים על המובילות ואם לא נגיע למצב שמדי שבוע מחצית מהמשחקים מוכרעים עוד לפני ההפסקה – נדע שיש תקווה.

אחרת, מצפה לנו עונה מורכבת, לפחות עד ששי דורון, דניאל דיאמנט ואולי גם שירן צעירי, קטיה לויצקי ורוני בן נון יחזרו.