נסתפק הפעם בזה

בין ריצה מאזעקה למקלט (3 קומות, אחלה ספורט של אמצע לילה), נפלה לזכותי החלטת מערכת לקבוע אלופה לליגת העל בכדורסל. ירושלים? תל אביב? חיפה (היה יכול להיות נחמד דווקא)? כולנו רוצים הכרעות על הפרקט אבל האדם מתכנן (תקנונים כאלה ואחרים) ואלוהים צוחק (בדר"כ בקול רם).

אז אליפות משותפת שתזכה ללעג אוהדי היריבות דורות קדימה? לדעתי פשוט עדיף הפעם לא לחלק צלחות וטבעות אליפות. זה מה יש. עברנו שני משחקים מדהימים בגמר, סדרה אחת מדהימה לא פחות בחצי הגמר ונסתפק הפעם בזה. צלחנו משברי קורונה ושיחקנו, שרדנו 20 חודש של עזה - לבנון - סוריה -תימן ושיחקנו, אבל איראן זה הדבר האמיתי שדובר עליו כמעט 40 שנה והגיע הזמן לסיים עם זה. טוב, תכף ממשיך לכתוב. יש אזעקה, רץ למקלט. חזרנו.

אז מצד אחד יש ועדות ותקנונים ומצד שני החיים עצמם כשהשחקנים הזרים של ת"א וי-ם סיכמו ביניהם שלא לשחק (ולא משנה מה תגיד ההנהלה או המנהלת) כל עוד יש סכנת חיים. אלה של ת"א הגדילו לעשות, התארגנו על ויזות וכבר עזבו את הארץ דרך מעבר בית שאן לירדן ומשם המשיכו לאירופה וארה"ב. האם כבר קרה שלא הייתה לנו אלופה בכדורסל? כן, עונת 55-56, לפני כ-3 דורות (69 שנה אבל מי סופר?), עם סיומו של מבצע קדש. אז תקדים כבר יש ואפשר בהחלט שוב לא להכתיר אלופה (עקב הקורונה העתודה הייתה אלופה 3 שנים ברצף) עד לסיומו של מבצע איראן. במהרה בימינו.