מצטייני העונה - מחוז צפון

אחרי שחשפנו את מצטייני המחוז הדרומי, זמן לפרגן גם לאנשי המחוז הצפוני. בסקר המסורתי השתתפו מרבית מאמני הליגה וגם מספר כתבים מצוות האתר, עוזרי מאמנים ומנהלים מקצועיים בקבוצות השונות. באופן טבעי, יש לנו כמה שמות מוכרים ונציגות מכובדת לקבוצות הצמרת - אבל כמו כל שנה יש לנו נציגות יפה גם לשאר הליגה.

שחקן העונה - טום סיגטי (הפועל מגידו)

אשתקד הוא נבחר לשחקן המשתפר של העונה, והשנה, ברוב קולות, הוא כבר קטף את תואר המצטיין העונתי. סיגטי הגיע למגידו לפני שנתיים על תקן שחקן משלים (בגלבוע ובמוצקין), ומהר מאוד הרגיש בבית והפך למכונה ההתקפית של הקבוצה, לראשונה בקריירת הבוגרים שלו. משחקן טוב שעושה נקודות הפך סיגטי למנהיג שסוחף איתו קבוצה שלמה לניצחונות, ועם 20.5 נקודות בממוצע למשחק (ראשון בליגה. וכנראה שגם ראשון בהופעות על קו העונשין) הוביל את הקבוצה עד למקום הרביעי. תוך שהוא מציג שינוי אדיר בבגרות ובהתנהלות וחיבור נהדר עם המאמן והצוות - סיגטי הוכיח שהסיטואציה, המקום, הצוות והיציאה מאיזור הנוחות יוצרות בטחון אמיתי ושלם ומובילים לדברים יפים.

מאמן העונה - בני כץ (מכבי חיפה)

לכל תבשיל טוב יש מרכיבים שונים אך ללא השף שמחבר אותם אין להם תכלית. בני כ״ץ קיבל סוללת כוכבים במונחי הליגה הארצית, והצליח לבנות קבוצה מאוזנת - בה אין כוכב אחד שניתן להגיד שהוא מעל כולם. וההוכחה היא שאין אף שחקן שעבר את הממוצע של 13 נק׳ ומעלה למשחק. לחיפה יש סגל אימתני שהחכמה היא לדעת ולנהל אותו ולשמור על מתח גבוה גם כשכמעט כל משחק מסתיים בהפרשים דו ספרתיים (נכון לנקודת הזמן הזו, אחרי משחק 1 בחצי הגמר, הממוצע העונתי שלה הוא הפרש 26.2). נכון שמאז תחילת הפלייאוף העסק טיפה חורק, אבל אולי דווקא היכולת הפחות טובה בשבועיים האחרונים תגרום לענק הירוק להתעורר לקראת הגמר. מישהו מוכן להמר שחיפה לא תעלה מהמחוז הצפוני?

מי שעוד היו קרובים הם עבד וואתד שהוביל את נוף הגליל לעונה חלומית ואל מרחק נגיעה מחצי גמר הפלייאוף, יאיר קלס שלקח את מגידו עד לחצי גמר הפלייאוף (בנתיים לפחות), ותמיר שמחוני שהוביל את חדרה לעונה נהדרת ויציבה במיוחד בצמרת הטבלה ולזכיה בגביע האיגוד.

בני כץ וטום סיגטי

חמישיית העונה

רועי נברו (הפועל עמק חפר)

שנה שלישית ברציפות שהוא בחמישיית העונה. אחרי פעמיים ברציפות עם הפועל עכו, השנה הוא הדרים קלות ועבר להפועל עמק חפר, אבל היכולת נשארה אותו הדבר. עם כמעט 20 נקודות למשחק הוא מדורג שני ברשימת הקלעים וראשון ברשימת הסלים ל-2 נקודות כשאנחנו כבר מכירים את היכולות המרשימות שלו בצבע. נברו עושה יופי של עבודה בקבוצה שסיימה שלישית ונמצאת כרגע בסדרת חצי הגמר מול מכבי פתח תקווה, כשמלבד יכולת הוא מביא את הלב למגרש ומאחד את החבורה הצעירה של הקבוצה מהשרון.

עומר לוי (מכבי חיפה)

קפטן לב ירוק, שתמיד נמצא שם בשביל הקבוצה כשצריך - שלשה חשובה, סחיטת עבירת תוקף וחטיפה בדיוק בזמן. לוי יכול להיות שקט רוב המשחק אך לקחת על עצמו כמה דקות מכריעות ולעשות את ההבדל בין הפסד לניצחון, וראינו את זה ממש לאחרונה במשחק חצי הגמר מול מגידו שם עזר לחיפה להתאפס התקפית. העמיד העונה ממוצע של 10.5 נקודות למשחק, הוא אומנם לא השחקן עם הכי הרבה מספרים בחיפה, אבל יש לו מכלול יכולות שהביאו אותו בצדק אל החמישיה. מילה טובה מגיעה לו גם על הגנה מצוינת - הוא כמעט ונבחר לשחקן ההגנה של העונה.

איל ונדל (הפועל נוף הגליל)

נציג ראשון ולא אחרון לנוף הגליל במצטייני העונה. ונדל, מהרכזים המובילים בליגה היה המוציא לפועל העיקרי של נוף הגליל, סיים את העונה עם 18.6 נקודות בממוצע למשחק (לצד כמה תצוגות תכלית של 30 נקודות ויותר, ו- 90% מקו העונשין) והוביל את הקבוצה אל מרחק נגיעה מחצי גמר הפלייאוף - למשחק שלישי נגד עמק חפר ללא יתרון ביתיות, שם נגמרו הכוחות. בגיל 25 ונדל, החכם, המנוסה, והקלעי המחונן - בהחלט יכול להרגיש בשל לסיבוב אמיתי בליגה הלאומית. כמעט קונצנזוס היה לנו בקרב מאמני הליגה לגבי הבחירה בו לחמישייה.

אוהד דקל (הפועל מגידו)

בגיל 23, הייתה זו למעשה עונת הבוגרים המלאה הראשונה של אוהד דקל, שהחלים משני קרעים ברצועה הצולבת וקיבל ליווי צמוד מרימון יבזורי בכדי לשוב לאיתנו. מגידו הימרה על סוס מנצח עם הרבה סימני שאלה, וגרפה את כל הקופה. דקל התאים כמו כפפה ליד, לשיטה, לבית, למשפחה ולשחקנים. הביג-מן של מגידו קיבל חופש פעולה עצום שהבליט את יכולותיו המגוונות משני צידי המגרש וגילו את הפוטנציאל ההתקפי המגוון שלו - כשסיים את העונה עם 17.8 נקודות בממוצע למשחק וסחף אחריו את הקבוצה לרצף נצחונות אדיר בסיבוב השני - ונכון לרגע כתיבת שורות אלו, לחצי גמר הפלייאוף.

רועי נברו, עומר לוי, איל ונדל, אוהד דקל

תגלית העונה - עומרי שוסהיים (הפועל נוף הגליל)

בגיל 22, הגארד של נוף הגליל השלים את קפיצת המדרגה המיוחלת שלו והפתיע את הליגה בכל פעם מחדש. עם 15.6 נקודות בממוצע למשחק (כולל 2.2 שלשות) וסדרת תצוגות של 20 נקודות ויותר (כולל אחת ברבע הגמר מול עמק חפר), נדמה היה שלעיתים הוא בלתי ניתן לעצירה, ושאין עבורו זריקה קשה. שוסהיים ניטרל רעשים, הגיע לעבוד ולהוכיח, קיבל את הקרדיט והבמה והשיב בענק כקלעי השני בטיבו בקבוצה.

מילה טובה גם לעיליי חיון מחדרה - הרכז עשה עבודה טובה העונה בהובלת הקו האחורי של הקבוצה, שהייתה אחת ההפתעות הנעימות של העונה. אחד הקלעים הבולטים במחוז צפון עם 16.2 נק' (2 שלשות למשחק), ונבחר גם למצטיין גמר גביע האיגוד בו זכתה חדרה עם 20 נקודות.

שחקן ההגנה - עידו סגל (הפועל נוף הגליל)

נציג שלישי לחבורה של עבד וואתד מבין מצטייני העונה. סגל אמנם סיים את העונה כאחד הקלעים המובילים של נוף הגליל, אבל את האימפקט הוא רשם דווקא כסטופר ההגנתי של הקבוצה. לצד ערבי התקפה נהדרים - הוא הפגין יכולות מרשימות בצד השני של המגרש והוכיח שהוא מסוגל לשמור כמעט על כל שחקן בכל עמדה - ללחוץ על הכדור, לחטוף כדורים, לתת פייט לגבוהים ולעזור לאחרים כשצריך.

עידו סגל ועומרי שוסהיים

החמישיה השניה

אנטון שוטבין (מכבי חיפה)- אחרי שהעלה את מגדל העמק ללאומית בעונה שעברה, שוטבין עבר לקבוצה צפונית אחרת עם יומרות לעלייה, והוא ממשיך להיות השחקן השקט והמנוסה של המחוז. עם כמעט 12 נקודות למשחק ודומיננטיות מרשימה בצבע הוא מהמובילים של חיפה, שבה אין כוכבים גדולים אלא אוסף של שחקנים שהם קבוצה.

שגב גרילק (מכבי חדרה) - אחרי עונה מוצלחת במדי גלבוע ברוש, גרילק המשיך הקיץ לפרוייקט המעניין שנבנה בחדרה והמשיך גם בכושר הטוב שלו. הרכז הוביל את הקו האחורי של חדרה ולצד זה גם היה אחד הקלעים הבולטים שלה (12.0 נק'), היה אחראי ל-11 נקודות ו-5 אסיסטים בגמר הגביע.

אליה סרור (מכבי חיפה) - האיש הגדול, תרתי משמע, של חיפה בצבע. שימו עליו 2-3 שומרים בצבע, תרביצו לו, קרוב לודאי שהוא עדיין יעשה את הנקודות שלו, והוא אפילו לקלוע מבחוץ יודע. היה מלך הסלים של הליגה אשתקד, והעונה מלך הסלים של חיפה עם כמעט 13 נקודות למשחק.

אלון ספיר (מכבי פ"ת) - הברומטר של פתח תקווה, שהוביל אותה למקום השני ולביתיות בפלייאוף. כשהוא טוב - כל פתח תקווה טובה, וזה קורה כמעט בכל משחק. הניסיון, היכולת וגם השקט הם מאפיינים חשובים לשחקן הבכיר של קבוצת הצמרת מאם המושבות, שעם מעל 16 נק׳ למשחק היה ממצטייני העונה הטובה שלה.

אוהד בן חיים (הפועל עמק חפר) - המבוגר האחראי של עמק חפר, שהגיע לקבוצה בין היתר כדי להוביל את הצעירים ולתת להם מהניסיון שלו. עשה את העבודה שלו כמו שצריך כשהוא מראה גם יכולות התקפיות טובות ונכנס לטופ-5 של המחוז עם 15.3 נק' למשחק.

מימין לשמאל: אנטון שוטבין, שגב גרילק (צילום: איגוד הכדורסל), אליה סרור, אלון ספיר, אוהד בן חיים