תודות

כל כך הרבה אנשים עזרו לנו במשך שבע שנות קיומו של האתר ומאוד קשה לנקוב בשמות כולם.
אלה שהתחילו איתנו ועברו למחוזות אחרים, אלה שנמצאים איתנו מהיום הראשון ואלה שהצטרפו במהלך השנים.

תודה לדני פרנקו, נתי כהן, הוד בן הרצל, שגיא רטנר, ערן סבג, דניאל ששר וכל מאמני הנוער והנערים לאורך השנים שתמכו ועזרו.
תודה ליובל בוכניק, ראול קצף, עוזי לוי וכל עשרות ההורים שעזרו בנאמנות במשך השנים ועדיין עוזרים.

תודה לכל השחקנים שעזרו לנו בדיווחים במשך השנים, הרשימה כל כך ארוכה ועדיף לא להזכיר שמות, כדי לא לפגוע באף אחד שנשכח. תודה גדולה לכם.

לכל השחקנים, המאמנים, המנהלים והאוהדים ששלחו לנו אי מיילים עם מחמאות, הערות, תיקונים ונזיפות.
ניסינו להתייחס לכל אי מייל ברצינות הראויה לו.

תודה לכל כותבי הטורים לאורך השנים, גבע קרא-עוז, אילן קובלסקי, אודי הירש ואפילו ירון ארבל מסל ניוז שהתחיל
אצלנו.
תודה לנפתלי גושן מאיגוד הכדורסל שמרבה לנזוף בנו על טעויות אבל עוזר בכל הזדמנות.
למוטי גוסט שבנה את ספסל הישן ועזר להתחיל את החדש.
לצביקה מנדלייב האיש שלנו בנתניה וחבר אמיתי.
לסקוט גראנוביץ' השגריר שלנו בארצות הברית.
לערן סורוקה שיזם את הקמת דף הנוער, היום חלק חשוב באתר.
לחגי פאלק האיש שלנו בעמק יזרעאל.
לצביקה ויטס בעל ארכיון הסטטיסטיקה הגדול בעולם והאיש הכי נחמד שתמצאו.
לג'זי ג'יי איש הסטט מהמכללות וכל הליגות בארה"ב.
ליניב פכטר, האיש שלנו בחולון, בעל הרעיונות והמיזמים.
לאודי כהנים שתמיד שמח לעזור.
לאחים ערן ואפי טסל, האנשים שלנו ברמת-גן.
לליאור הכט שהיא נשמה גדולה.
לאורי ודורון וינטר שדוחפים את ספסל קדימה לשנות ה2000.
לרענן וייס, איציק וויסהוף, אריה לבנת, יובל לידור, ערן סלע, איתי שנקמן, ערן וויצמן ושאר עיתונאי הכדורסל שהם חבורה של אנשים שלא יודעים להגיד לא לבקשת עזרה.

וכמובן אנשי ספסל הנוכחיים:
רפי זילברמן האכפתי והמסור שבזכותו דפי הנוער והנערים הם הדפים הכי פופולריים באתר.
הראל שמאי החרוץ שנסע לנהריה ברכבת כדי לראות משחק נערים.
יעוז סבר הדעתן שתמיד שמח לעזור ותמיד נותן מוטיבציה.
אורי סביר המבריק שלמרות הצבא עדיין יודע הכל על הכדורסל הישראלי ואת השם שלו תשמעו עוד הרבה שנים קדימה.
שגיא ניר, עורך הלאומית החדש שבזכותו הליגה הלאומית
תקבל השנה כיסוי שלא קיבלה מעולם.
אורלי וליאור קלינגר הסבלניות והמדהימות שבנו את ספסל החדש ועשו עבודה נהדרת. אני מקווה שאתר הנשים תחת אחריותן יתן קפיצה רצינית לענף.
למצטרפים החדשים לספסל, אני מאחל לכולכם בהצלחה והרבה הנאה, מקווה שחלקכם הגדול יישארו איתנו שנים רבות.

אחרונה חביבה, תודה גדולה לאשתי שרית על כך שהיא מדי יום סובלת את הטירוף הזה שנקרא "ספסל". על הפרגון,
על ההבנה, על הוויתורים ובעיקר על זה שהיא לא מתגרשת ממני למרות הטלפונים ב12 בלילה, מאות משחקי הכדורסל בשנה והשעות האינסופיות שאני על המחשב. תודה.

שלומי פרי, עורך "ספסל".