רמת חן, ג'קסון - עוד לא אמרו נואש
אייל פלד ,31/03/2007

בחמש העונות האחרונות, קבוצות שניצחו את שני המשחקים הראשונים בסדרה נגררו למשחק רביעי רק פעמיים. בשתי הפעמים, הקבוצה העקשנית שניצחה את המשחק השלישי הייתה מכבי רמת חן. שני ההפסדים של רמת חן לרמלה בסדרת חצי הגמר הנוכחית היו אכזריים במיוחד, ואת האצבע המאשימה קל להפנות לעבר טמישה ג'קסון. אייל פלד ניסה להבין מה עובר עליה, ומצא שחקנית שמאמינה בלב שלם שהסדרה הזו לא גמורה.


המתח והדרמה שמספקת סדרת חצי גמר הפלייאוף בין מכבי רמת חן לאליצור רמלה, מטשטשת תופעה מוזרה שנקראת טמישה ג'קסון. מי שלא עקב אחרי TJ במהלך העונה לא יבין בשביל מה זקוקה רמת חן לשחקנית אגואיסטית שמלבד העובדה שאינה פוגעת, נדמה שבחירת זריקותיה גרועה פי כמה. תוך שבוע שיחקה ג'קסון שלושה משחקים מול אליצור רמלה וקלעה באחוזים נוראיים מהשדה. להלן המספרים: 5/14 (35%) במשחק הנעילה של הפלייאוף העליון, 4/18 (22%) במשחק הראשון בחצי הגמר סל ו- 3/14 (21%) במשחק השני. גם במשחק ששיחקה ברמלה עוד במדי הפועל ת"א היא לא פגעה (4/20 מהשדה), סה"כ בארבעה משחקים במדי רמת חן מול רמלה ג'קסון קלעה 12 נק' למשחק ב-31.1% ל-2 ו-26.3% ל-3. אין ספק שמדובר במספרים הדורשים ניתוח כירורגי יסודי, אך לצערה מדובר בפלייאוף ואין יותר מדי זמן לתיקונים.

אז מה בדיוק מוצא בה שיקי פלח, מאמן רמת חן, שגורם לו להשאירה זמן כה רב במגרש, על אף התחושה שהרכזת שלו מחריבה את המשחק? מה גורם לו להמשיך להאמין בה? והשאלה המרכזית מכל, האם היא מסוגלת בכלל לתרום לרמת חן ברמות האלו, שלא לדבר על להוביל את קבוצתה מקום אחד מעל אשתקד? כי כמו שג'קסון יכולה לעלות לקבוצה שלה במשחק, יש לה את הפוטנציאל לנצח אותו בעצמה. הסטטיסטיקה של TJ מול רמלה לא משקפת את התפוקה שלה לאורך כל העונה.
למעלה משלושים משחקים שיחקה העונה הרכזת ממכללת לואיזיאנה טק (במדי רמת חן והפועל ת"א, בכל המסגרות. אגב, לא החשבנו את שני משחקי חצי גמר סל האחרונים) וקלעה ב- 45% לשתי נקודות, אחוזים גבוהים במיוחד, בהתחשב בגארדית שקולעת 20 נקודות בממוצע למשחק. במדד האסיסטים הקבוצתי, מדורגת רמת חן במקום העשירי והאחרון מבין קבוצות הליגה, עם 11.6 אסיסטים למשחק בלבד. למרות זאת, את קטגוריה זו מובילה TJ בקבוצתה עם 3.6 אסיסטים למשחק, ושביעית בליגה כולה. בהגנה התרומה של TJ לא פחות משמעותית, היא מדורגת תשיעית בליגה בחטיפות למשחק עם 2.25 חטיפות למשחק, ומפעילה לחץ רב על מובילות הכדור של הקבוצה היריבה.

תמרה מור, חברתה לקבוצה של ג'קסון שאף שיחקה עימה עוד בשנת 2003 כששיחקו יחדיו בפיניקס מרקורי מה-WNBA, סיפרה לנו על החשיבות של ג'קסון מעבר לסטטיסטיקה: "טמישה זו פריבילגיה שלנו שאין לאף קבוצה בליגה. היא סקוררית ברמות הגבוהות ביותר ואנו צריכות ללמוד לשחק סביבה ולא לנסות לשנות אותה. כולנו מודעים להיררכיה הקבוצתית שיש ברמת חן, ואני משוכנעת שהיא יכולה להוביל אותנו עד הסוף".

מול רמלה נאלצת ג'קסון להתמודד מול שמירה אגרסיבית של טלי נוי ולייני סלווין שלא מרפות ממנה לרגע אחד, ובמידה והיא עוברת אותן בחדירה, ממתינה לה בצבע מטריה אווירית בדמותן של לאטויה תומאס ופלנט פירסון. בשיחה שנערכה עם ג'קסון אחרי ההפסד הביתי האחרון המתסכל כל כך במשחק 2 של סדרת חצי הגמר, ענתה במבוכה: "קשה לי להסביר את זה. אין כלל הבדל בזריקות שאני זורקת לסל בין הפלייאוף לבין העונה הסדירה, אבל הכדורים ממאנים להיכנס. כל הקבוצה עובדת קשה והבנות מנסות לעזור לי – מוסרות אליי כדורים, חוסמות עבורי, מעודדות ותומכות, אבל אני לא מצליחה לעזור בחזרה לקבוצה. בלי קשר, רמלה מצליחה להפריע למשחק השוטף שלנו כקבוצה. הן לא עוזבות אותי לשנייה, לוחצות אישית ולאיפה שאני לא מנסה לזוז, תמיד מגיעה שחקנית הגנה אחרת לחסום אותי".
צילום: מוטי קלינגר

אלי רבי, מאמן היריבה מרמלה, גילה ליריבו בסיום משחק מספר 2 מה מפריע לו בעיקר: "אתה לא יודע איזה כאב ראש הקבוצה שלך גורמת לי. אין לי בעיה להסתדר עם רמת השרון, בני יהודה או כל קבוצה אחרת בליגה. אבל במקרה שלכם אני כל השבוע חושב איך אפשר לעצור את TJ. היא יכולה לייצר מצב זריקה מתי שהיא רק רוצה, ואין אף אחת שיכולה לעצור אותה לבד".

פלח הסביר: "במבחן התוצאה, מול רמלה TJ לא מצליחה לבוא לידי ביטוי. הן שמות את הדגש בהגנה בעיקר עליה ומצליחות לעצור אותה. צריך להודות בכך ולתת להגנה של רמלה את מלוא הקרדיט". אז כיצד ניתן להשלים את הגרוש ללירה מול רמלה בתקופה החשובה ביותר של העונה, שאלנו את מאמן רמת חן. פלח יודע מה הקבוצה צריכה, ובחר להתייחס לסקוררית שלו: "בניגוד לתחילת העונה, הקבוצה משחקת כיום עם 3 זרות בלבד ואין לי את הלוקסוס לוותר על טמישה. קשה לשחק מול רמלה, אבל בלעדיה אני חושש שיהיה לנו קשה עוד יותר. המשחקים מאוד צמודים וכמו שהפסדנו פעמיים, יכולנו לנצח ולהוביל 2 – 0 בסדרה. הדברים הקטנים יקבעו מי ינצח במשחק הבא – מאבק על כדורים חוזרים, השתטחויות על כדורים אבודים ואיבודים. מה שבטוח זה שלא הרמנו ידיים ולמרות הפיגור בסדרה אנו עדיין מאמינים בעצמנו".

ג'קסון תמכה בדבריו: "הסדרה לא גמורה. אני לא חושבת שרמלה כל כך עדיפה מאיתנו, עובדה שניצחנו אותן שבוע שעבר". גם העובדה שאף קבוצה ישראלית מעולם לא חזרה מפיגור 0 – 2 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים לא מפריעה לה: "אנו משחקות מול רמלה ולא מול סטטיסטיקה. אני מאמינה שאפשר לנצח ברמלה ואז במשחק הבית (הרביעי בסדרה) נוכל להעביר את כל המומנטום אלינו. תמיד יש פעם ראשונה". אומנם אופטימיות זהירה, אבל בכל זאת אופטימיים ברמת חן.

TJ הסבירה מה עוד דרוש מהן: "אני, תמרה ודטרינה נצטרך לעזור לשחקניות הישראליות שהן פחות מנוסות מאיתנו ברגעים האלו". ג'קסון התייחסה, בין היתר, לאיבוד הכדור הגורלי של שרון זאבי בהוצאת הכדור מתחת לסל של רמת חן, איבוד שהיווה את נקודת השבירה דקה לסיום המשחק האחרון כשרמת חן הובילה בנקודה. "אני מאשימה את עצמי בכך שאולי אני הייתי צריכה להוציא בעצמי את הכדור, אבל יכול להיות שבמקרה כזה השחקניות לא היו מצליחות להתפנות מהשמירה ההדוקה של רמלה. לכן, השתדלתי להיות זו שתקבל את המסירה ולהוביל".

המשחק השלישי בסדרה יתקיים מחר (יום א'), וייתכן שייגמר בניצחון של רמלה שתעפיל לגמר סל. ניצחון 3 – 0, באחת הסוויפים הצמודים ביותר שנראו בארץ. על כל פנים, גם טמישה ג'קסון וגם שיקי פלח מאמינים שהכרטיס לגמר סל עוד לא נמצא בכיס של רמלה.







כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();