הפועל ירושלים - פריוויו לעונת 2006/07
אורי סביר ,30/10/2006

"ספסל" מתחיל להכין אתכם לקראת פתיחת ליגת העל ביום א'. הפועל ירושלים, שמתחילה עם משחקי חוץ קשים נגד חימקי במוסקבה ונגד מכבי בת"א היא הראשונה בתור.

הפועל ירושלים


סיכום הקיץכמו כל העונה שעברה, הקיץ התנהל בעיקר סביב שאלת ארקדי גאידמק ומזומניו, וגם עם הכניסה לעונה לא ברור בדיוק איך הקריזות של האוליגרך ישתלבו עם דני קליין, אבל התקציב נשאר גדול ומכובד. דן שמיר מונה במהלך מפתיע למאמן הקבוצה כבר בתחילת יולי, אבל עוד קודם לכן הוארך חוזהו של מריו אוסטין בקבוצה וצורף אליו חברו משכבר הימים, טימי באוורס.

טפירו, מרקוביץ' ונאור היו חתומים כבר לעונה נוספת, ואחרי לבטים מסויימים לגבי הרכז המחליף, נחת במלחה דרור חג'ג' אחרי שנתיים באירופה. לימונד וקוז'יקרו עזבו אחרי שלוש שנים במועדון, ואחרי שתמאר סליי סיכם לעוד עונה, סגרה ירושלים את מצבת חמשת הזרים כבר בתחילת אוגוסט עם הבאתו של יוריצה גולמאץ והחתמתו של אד קוטה.

ירושלים יצאה למחנה אימונים בסלובניה במקביל למכבי ת"א ורשמה בו תוצאות מרשימות מאוד, ולאחר מכן יצאה לעוד משחק ראווה בדינאמו מוסקבה בחניכת האולם החדש של מחזיקת גביע יול"ב כאשר על הדרך סגרה הקבוצה את הסגל עם סיכומו של גיא פניני. לאחר מכן התבטל משחק האימון של הקבוצה נגד גליל עליון והיא נתקעה יותר מדי זמן בלי יריבות אימון, תירוץ אפשרי אולי ליכולת העלובה בגביע ווינר. כדי להפר את הקיץ השקט, התפטר דניאל ששר מעמדת עוזר המאמן והשאיר שם את מתן חרוש בודד. זמנית (עמי נאווי בדרך).
סגל הקבוצהמספרי הגופיות, דפי השחקנים וצוות המאמנים

נשארו: מתן נאור, ארז מרקוביץ', תמאר סליי, מריו אוסטין, מאיר טפירו.
הצטרפו: אד קוטה, דרור חג'ג', יוריצה גולמאץ, גיא פניני, מוטי מוסקוביץ', טימי באוורס, אבישי דרעי.
עזבו: איילון זגורי, גיא קנטור, רביב לימונד, עידו קוז'יקרו, איציק אוחנון, הוראס ג'נקינס, רוג'ר מייסון ג'וניור, אופיר לוי.
סימן השאלהכ"כ הרבה סימני שאלה מתעוררים סביב הקבוצה הזאת כל קיץ, שסימן השאלה הגדול ביותר הוא מה סימן השאלה הגדול ביותר. ובכל זאת, אין ספק לאף אחד כנראה שהסוגיה החשובה ביותר היא סוגיית אד קוטה. הרכז שרק לפני שנתיים נחשב לאחד הטובים באירופה סבל מעונה קטסטרופלית, הסריח את המגרש במונדובאסקט האחרון יחד עם חבריו הפנמים וגם בהכנה לא בדיוק הרשים.

בשיאו כאמור היה קוטה בדיוק מה שירושלים צריכה, גנרל על הפארקט, עושה משחק אמיתי שידאג לכל הסקוררים הרעבים של הקבוצה הזאת. אלא שבכושרו הנוכחי קוטה נראה כבד וחסר ביטחון, יש שיאמרו שלמעשה כבר פרש מכדורסל ורק דן שמיר לא שמע על כך. קוטה תמיד סבל מבעיה בקליעה מבחוץ, ועכשיו היא מחריפה יותר מתמיד.

הרבה מאוד אנשים יעקבו אחרי כל תנועה ותזוזה של קוטה על המגרש, בידיעה שאם הוא יחזור אפילו רק ל70% ממה שהיה לפני שנתיים, מדובר באחת הגניבות הגדולות הקיץ באירופה. ועם זאת, אם ההימור עליו היה מוטעה מדובר על פלופ גדול שיהיה חייב להיות מוחלף ובמהרה, הבעיה היא שאין יותר מדי מחליפים פוטנציאלים שעומדים ומחכים לקבוצה מהבירה.
איש המפתחעם כל הכבוד למר קוטה, שכאמור בלעדיו לא תוכל ירושלים לערער את ההגמוניה הצהובה, האיש הכי חשוב בקבוצה של דן שמיר הוא מאיר טפירו, בעיקר בעידן החוק הרוסי. בעונה שעברה ראינו מטפירו כמה משחקים גדולים (הכוכב האדום, גליל ובעיקר הגומלין העצום נגד רומא), אבל לא פעם הפזרנות שלו עלתה לקבוצה ביוקר. קשה להתווכח עם כך שהסיבה המרכזית לעונה בלי אף ניצחון על מכבי הייתה משחקים חלשים מאוד של הברווז נגדה.

שאלת היציבות של טפירו, אשר בכושר טוב הוא הישראלי הכי טוב בליגה, תרחף גם השנה מעל מלחה. ביום טוב הוא קובר את הקאמבק הגדול של בודירוגה ורומא עם מחצית שניה מהסרטים, ביום רע הוא לא מוצא את הטבעת ולוקח זריקות נוראיות שעולות לקבוצה ביוקר. בעונה שעברה, כשחקן שישי, טעה איתו אדלשטיין פעמיים לטעמי: בפעם הראשונה כאשר לא שילב אותו בחמישייה בגמר הגביע, בפעם השניה כאשר פתח איתו בגומלין נגד דינאמו מוסקבה ואיפשר לדומאני לחגוג עליו בדרך להפרש בלתי-מחיק כבר ברבע הראשון.

העונה, כאשר בירושלים מאמן צעיר וחסר ניסיון מתמיד, לקפטן האדום יהיה תפקיד חשוב מאי פעם. הרי כולנו ראינו איך בכמה מסירות גאוניות הוא מסדר לירושלים יתרון דו-ספרתי ברבע השני נגד אשקלון, וכמה רגעים אח"כ מחרב אותה עם החלטות נוראיות שמוציאות את החשק לחברים לקבוצה. שמיר יצטרך לדעת מתי להפקיד את המפתחות בידיים של הגארד הותיק, אבל גם מתי לוותר עליו. אם הוא ידע לעשות זאת, שניהם יצאו מורווחים.
צריך לפרוץרק שני שחקנים לא מוכרים בסגל הירושלמי השנה (מוסקוביץ' ודרעי), אבל לשניהם אין סיכוי לפרוץ מן הפוסטר העונה. אז בואו נתמקד במה שצריך לפרוץ מתוך אלו שאנחנו מכירים: הגנה אצל אוסטין, יציבות אצל סליי, פיזיות וריבאונד אצל גולמאץ והכי חשוב אולי לכדורסל הישראלי - ביטחון התקפי ורצון לחדור לסל אצל נאור.
"לא הבנו"חייבים לשבח את דני קליין על הקיץ השקט שעבר על קבוצתו. אם זה בחוסר ההסתנוורות וההימור המסוים על באוורס, בניגוד להחתמות הראוותניות בעונה שעברה, אם זה בנתינת הצ'אנס הנוסף לכישרון האדיר של סליי, שבעידנים אחרים לא היה מסיים אפילו את העונה שעברה ואם בהבנת החשיבות שבהמשכיות. ועם זאת, שתי קושיות עדיין חסרות פתרון: מה בדיוק מעמדו של האדון גאידמק בקבוצה? האם הוא שותף שקט, או שמא הוא רק מחכה להסכם כולל יותר?

עניין נוסף, חשוב הרבה יותר כי הרי הקבוצה התקיימה לפני גאידמק ותתקיים גם אחריו, הוא הכבוד לסמלי הקבוצה. עדי גורדון פרש כבר מזמן והרצון לכבד אותו כבר נשכח כנראה, אבל מה עם פפי תורג'מן? לכל הפחות מגיע לו משחק פרידה מכובד אחרי כל מה שנתן למועדון.
שאלות המפתח1. האם מתן נאור ימשיך את הקיץ הגדול שעבר עליו ויהפוך לסמול פורוורד הפותח של נבחרת ישראל, או שמא מדובר על עוד אפיזודה חולפת בסיומה יחזור להיות שחקן התקפה אנמי?
2. יכול להיות שדווקא שני באנקרים מהספסל כמו גיא פניני ודרור חג'ג' מושפעים יותר מכולם מהלחץ של מלחה?
3. אד? קוטה?
נתוני כל הזמניםעונות בליגה: 40
משחקים: 929
ניצחונות: 443
הפסדים: 486
47.7% הצלחה
מיקום שיא: 1 (עונת 98/9)
תארים: גביע המדינה (96, 97), גביע יול"ב (04)
מלך הסלים: ישראל אמיר ברלינסקי (3,118 נקודות)







כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();