באסטון, המדד של מכבי



סיכום שליש
ארז מיכאלי ,15/02/2006

ארז מיכאלי מסכם את השלב הראשון של מכבי ת"א ביורוליג.

אחרי כל הספקולציות, החישובים וההערכות מה יקרה אם מכבי תסיים במקום השני או השלישי בבית, הגיע סוג של נס רב-זרועי שבו גם פילזן וגם וילנה הפסידו והנה מכבי גומרת במקום הראשון. הדבר מזכיר במובן מסוים את עונת 2003/04 עם צירופי מקרים, סלים בשנייה האחרונה והרבה דיבורים על אלוהים שנגמרו עם גביע ביד. אבל, עוד חזון למועד וכפי שמכבי נראית בתום שלב הבתים הראשון, דיבורים על גביע, לעת עתה, ייאמרו רק בחדרי חדרים ובפינות אפלות. אמנם, מכבי קיבלה בית נוח יחסית הכולל את ריאל מדריד, פורטיטודו (קלימאמיו) בולוניה ואולקר איסטנבול אך גם אם היתה מקבלת בית קשה יותר, בסופו של דבר, ההכרעה היתה על-פי יכולתה של מכבי עצמה.

מכבי היא קבוצה שונה מזו של השנתיים האחרונות. השינוי המשמעותי הוא שהיא משחקת ללא רכז טהור מסוגם של שאראס או מקדונלד לפניו. ויל סולומון לא היה ולא יהיה פוינט גארד. תפקידו הוא לקחת את הזריקה או החדירה. עם הבאתו, מכבי משחקת את שיטת המשחק כשפארקר או בורשטיין מסדרים את ההתקפה. כשהכדור בידיים של סולומון, זמן רב מתבזבז בהתקפה על הולכת הכדור ובדרך כלל סולומון נראה כמאלתר. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. ניהול של פארקר או בורשטיין מסודר יותר אך זה לא זה. הרכז האמיתי של מכבי והציר שלה, תרתי משמע, הוא ניקולה וויצ'יץ'. לא בכדי הוא עם ממוצע האסיסטים הגבוה במכבי (4.6 אס' ). ללא וויצ'יץ' מכבי הובסה במילאנו וכשחזר , עדיין חלש, נגד וילנה- מכבי ספגה הפסד נוסף. וויצ'יץ' מרכז סביבו את משחק ההתקפה ומוצא את כולם לקליעות קלות, אולם, חסרונו של רכז והיות ווצ'יץ' מוסר האסיסטים פוגמים במשחק המעבר. אם בעונות הקודמות מכבי היתה טסה למתפרצות הרי שמשחק המעבר של מכבי העונה פחות טוב משל השנתיים האחרונות וכשלא עושים נקודות קלות הכל הופך יותר קשה.

בסטטיסטיקה יש ירידה העונה של כ-2 אס' בלבד בממוצע מהעונה שעברה אך בפועל משחק ההתקפה של מכבי לא שוטף כאשתקד. למרות חסרון של רכז טהור ולמרות התקפה פחות מהירה לעומת השנתיים האחרונות מכבי מובילה את אירופה במספר אסיסטים למשחק (16.2) וזה אומר שהמצב לא כזה רע (אולי אירופה רעה?), מה גם שמכבי היא קבוצת ההתקפה הטובה באירופה (יחד עם פנאתינייקוס אתונה).

נקודה חלשה נוספת במכבי היא הכדורים החוזרים. מכבי מדורגת רביעית באירופה בריבאונדים עם 32.9 כ"ח במשחק. לפני שאתם מתנפלים ואומרים "בוא'נה, דבר חלש, מקום רביעי זה די מכובד" הרי שאפתיע ואומר כי הסטטיסטיקה משקרת. במשך כל העונה טענתי כי מכבי היא קבוצת ריבאונד גרועה הן בסגירה לכדורים והן ברוח הלחימה וכדי להוכיח את טענתי אנא נברו בדפי הסטטיסטיקה ותמצאו כי מתוך ארבעה-עשר משחקי הסיבוב הראשון, רק בארבעה משחקים לקחה מכבי יותר ריבאונדים מיריבתה. אם זה לא מספיק הרי שמכבי היא קבוצת ריבאונד ההתקפה הגרועה באירופה עם 6.8 ריב' למשחק בלבד.

בשאר הקטגוריות מכבי מדשדשת בחלק העליון של הסטטיסטיקה (מקום שלישי באחוזים לשלוש) ואינה בולטת למדי.
דומה שהעונה, אם בגלל שינוי הסגל ועזיבתו של שאראס והן בגלל שאירופה למדה את מכבי ושחקניה, מכבי איבדה את כושר ההרתעה וכושר הדריסה. אם בשנתיים האחרונות יתרון 10 נק' היה הופך תוך דקותיים ל-20 והופך את המשחק לסוג של אימון עם קהל, הרי שהשנה מכבי מתקשה לפתח מומנטום שיגרום לקריסת היריבה. קבוצות משחקות מול מכבי ללא מורא ובולטת במיוחד ריטאס וילנה אשר הנחילה למכבי שני הפסדים. במשחק הראשון ביד-אליהו, מכבי רדפה כל המשחק אחרי וילנה וגם כשהשוותה יריבתה לא קרסה ומכבי הפסידה. במשחק החוץ בוילנה מכבי התמוטטה ברבע הראשון, חזרה למשחק אך לבסוף נוצחה כאשר יריבתה לא עושה טעויות ואילו מכבי לקחה זריקות רעות תחת לחץ. אין ספק שמכבי תשמח לשחק נגד הליטאים בפיינל-פור כדי לנקות את הנקודה השחורה הזו שנקראת ריטאס וילנה.

לאחר שנתיים בפסגה זה טבעי שתהיה ירידה מסוימת. קבוצות לומדות את מכבי ואת השיטה ומכבי מוצאת עצמה מתקשה מול קבוצות שבעבר היתה מרסקת בקלות (משחק עם הארכה נגד מילאנו בבית ותבוסה בחוץ). מכבי מתקשה במיוחד נגד קבוצות פיזיות אשר מרביצות ולוחצות (פילזן, וילנה).
נקודת תורפה נוספת היא שמכבי כבר לא יציבה כבעבר. נראה כי מגוון הכלים מצומצם והקבוצה תלויה במה שמכונה "יום". אם פארקר קולע, בורשטיין מחליט שהוא מעורב וניקולה וויצ'יץ' מוצא את החברים - הכל הולך. כשהמשחק פיזי, הזריקות לא נכנסות ומשחק ההתקפה נראה שכונה של "אחד על אחד" או לעיתים אחד על שלושה במקרה של סולומון.
השחקן שמעיד על כך יותר מכל הוא אתלט העל מייסיאו באסטון. באסטון הוא המדד למשחק ההתקפה של מכבי. מכיוון שמדובר בשחקן שלא מסוגל ליצר לעצמו מצב קליעה, לא קולע מחצי מרחק ולא בדיוק מכדרר בחסד הרי שבאסטון ניזון מתנועה ללא כדור, ריבאונד התקפה וקבלת המסירה האחרונה בדרך להטבעה. כשבאסטון חוגג סימן שהמכונה עובדת, כשהוא גומר עם 8 נק' סימן שהעסק לא מתקתק. היו משחקים בהם סיים עם 13 נק' ואפילו 29 נק' ובכל זאת מכבי רשמו הפסד אך מדובר ב"מוציא לפועל" והוא הנפגע העיקרי מעזיבתו של שאראס ומהירידה ביכולת הקבוצתית. באסטון ירד בכל הפרמטרים הסטטיסטיים וגם בנקודות המדד המשוקלל מהעונה שעברה. באסטון, התלוי באחרים ועם זאת מתאים ככפפה ליד כאשר מדובר בשיטה של מכבי, הוא נייר הלאקמוס בהתקפה הצהובה. גם פארקר ירד בחלק מהמדדים הסטטיסטיים וכנראה הפיכתו לסוג של מנהל משחק גורמת לכך.

דבר נוסף הגורם לירידה ביכולה של מכבי ומשפיע ישירות על שחקני החמישייה הוא רמת מעורבות הספסל במשחק. למכבי יש שחקן חמישייה שעולה מהספסל (שארפ) וגבוה יעיל אחד (ששון) כל השאר הם בבחינת אוהדים שלא קנו כרטיס. פיני, וזו טעותו העיקרית העונה, היה קצר רוח עם הספסל. יניב גרין, שחקן של בטחון עצמי ודקות משחק, לא מקבל את הגב הדרוש ונראה כמו צל של אותו סנטר נבחרת לוחמני. ג'יימי ארנולד, שחקן ברמה של זר, עף לספסל יחד עם הטעות הראשונה שהוא עושה כל משחק כאילו היה אחרון נערי הפוסטר. במכבי אומרים שהוא לא בדיוק מבין כי תפקידו הוא שחקן ספסל לוחם ולא כוכב וארנולד מצדו בהחלט לא מתאבד על המגרש אבל כשאתה משחק חמש דקות בשבוע במשך כמה חודשים למה לדפוק גליצ'ים ועבור מי? קירק פני, שחקן עם רגליים איטיות והגנה של ידיים לא בא לידי ביטוי התקפית. על כספי ודותן אין טעם להרחיב. כך משחקת מכבי עם שחקן וחצי מהספסל וחמישייה שגומרת עם הלשון בחוץ וקרח על הברכיים. אם גרשון רוצה לעבור את החורף בשלום ולהגיע לאביב של פראג, כדאי שישתף יותר את אנשי האימוניות .

בהגנה מכבי סופגת הכי הרבה באירופה אבל הקבוצות של גרשון תמיד יקלעו שתיים יותר מאשר יספגו שתיים פחות.

לפני סיום, פיסקה קצרה על ויל סולומון, האיש והררי המילים אודותיו. סולומון, סוג של חתול פרא, אולף במכבי בעזרת אורך רוח מצד גרשון. הוא נלחם על המגרש, מחפש את הסל אך גם את החברים, חוטף, משתדל ומחפש מאוד את ההכרה מצד האוהדים. סרט הסגידה המגוחך שנעשה על שאראס, שחקן אדיר וחכם שכמו כל עובד זר אחר התפרנס בארץ (במקרה שלו הוא לא גורש) ועזב, בהחלט לא תרם לויל סולומון שכל עוד הוא משחק במכבי תמיד יהיה בצלו של שאראס (אפילו אם מכבי תיקח אליפות שלישית). כשמוני פנאן אומר שהבואינג 747 מחכה, מה בדיוק ויל אמור לחשוב? סולומון הוא שחקן מעולה עם יכולת אישית אדירה שבכלל לא אמור להיות שאראס. הוא לא משחק כמו שאראס, הוא לא בתפקיד שלו ויתרונותיו הם חסרונותיו של הליטאי וההפך. אולי אם הקהל של מכבי יפסיק להתגעגע ויתמוך בויל כבר לא יהיה למי להתגעגע?

על שאר קבוצות הבית בשלב הבא אין טעם להרחיב שכן עשה זאת אורי סביר, רק אסכם ואומר כי בסופו של סיבוב על אף החריקות, הבעיות והתחושה כי גביע שלישי כבר לא יהיה, הכל תלוי ביכולתה של מכבי ת"א וזה אומר שהמצב טוב.










כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
חפשו את האשהגומרים הולכיםיכול להיות שזה נגמר ?ויהי ביום ההואאותה הגברת בשינוי אדרת אדם בעקבות גורלושושלתיום ממוצעעידן התמימות "עסקונה" מפסידים אבל אופטימייםהפסידו לעצמםקלקלו את החגהגנה לא היתה פהפוליסת ביטוחדרוש: ניהול מקצועיעונת מבחןהגביע הקדוש



© כל הזכויות שמורות
cker();