מילון מונחי מכללות
ליאור קלינגר ,05/11/2005

כל מה שצריך לדעת על כדורסל המכללות האמריקאי.

National Collegiate Athletic Association – NCAA. הNCAA הוא הגוף האחראי על כל הספורט באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב.

Title IX – או טייטל 9 בעברית, הוא החוק הפדרלי הראשון שאסר על אפלייה בין המינים בקרב סטודנטים ועובדים במוסדות חינוכיים בארה"ב. המטרה של טייטל 9 שאושר ב1972 היא ליצור שוויון בין המינים בבתי הספר. החוק דורש מכל מוסד חינוכי לנהוג על פי מדיניות אשר לא מפלה אף אדם בגלל מינו. תחת החוק, סטודנטים וסטודנטיות זכאים לאותם תנאי קבלה, תוכניות חינוכיות ואתלטיות, מלגות, פעילויות, ייעוץ, גישה לשירותים שונים, למתקנים והטבות. כל מוסד חינוכי חייב להעסיק אדם שתפקידו לפקח שהמוסד עומד בתנאי החוק. מבחינת הספורט, טייטל 9 דורש שמוסדות יעניקו שוויון הזדמנויות לשני המינים. השוויון מתבטא בשלושה אספקטים – השתתפות, מלגות ותנאים (תקציב).
ההשפעה של טייטל 9 על השתתפות נשים בספורט בארה"ב היא עצומה. לפני שהחוק עבר, רק אחת מתוך 27 בנות בארה"ב השתתפה בספורט בתיכון. כמעט ולא היו מלגות לספורטאיות ותקציב הספורט הנשי באוניברסיטאות היווה 2% מהסה"כ תקציב הספורט של הקולג'.
מאז שהחוק עבר, השתתפות נשים בספורט באוניברסיטאות עלה ב400% ב30 השנים האחרונות. לנשים יש הרבה יותר הזדמנויות להשתתף בספורט, לקבל מלגות ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר.

דיויז'ן – קבוצות הספורט באוניברסיטאות בארה"ב מחולקות לשלושה דויז'נים, דויז'ן ראשון, שני ושלישי. אפשר לומר שזה כמו ליגת על, לאומית וארצית אבל לא בדיוק. הקבוצות הטובות בD2 לעיתים יותר טובות מהקבוצות החלשות בD1. קבוצות נשים בD1 יכולות להחזיק עד 15 שחקניות במלגה מלאה. בD2, יש 10 מלגות מלאות (בהרבה מקרים קבוצה בD2 מחזיקה שמונה שחקניות במלגה מלאה וארבע בחצי מלגה). בD3 אין מלגות אתלטיות. העונה בD1 מאד אינטנסיבית, יש הרבה טיסות למשחקי חוץ. בD2 יש אוניברסיטאות יותר קטנות, עם תקציבים יותר צנועים. מבחינת תנאים בתי הספר הטובים בD2 לא נופלים מבתי הספר בD1.
הדיויז'ן הראשון כולל 324 אוניברסיטאות, בדיויז'ן השני יש 280 אוניברסיטאות ובשלישי 423 אוניברסיטאות. לכל דיויז'ן יש טורניר נפרד. כל אוניברסיטה בוחרת ע"פ קריטריונים שלה באיזה דיויז'ן היא תשתתף.

קונפרנס – בכל דיויז'ן הקבוצות מחולקות לקונפרנסים על פי מיקומן הגיאוגרפי והרמה של הקבוצה. בדיויז'ן 1 יש 32 קונפרנסים, בדיויז'ן 2יש 23 ובדיויז'ן 3 יש 44 קונפרנסים. קונפרנס במידה מסוימת מקביל לליגה, אבל קבוצה לא משחקת רק נגד קבוצות שבקונפרנס שלה במהלך העונה. לכל קונפרנס יש טורניר משלו בסוף העונה הרגילה.

אזור – Region, כולל מספר קונפרנסים ע"פ חלוקה גיאוגרפית. הקבוצות בD1 מחולקות לארבעה אזורים, הקבוצות בD2 (וגם בD3) מחולקות לשמונה אזורים.

דירוג הטופ 25 – מאחר והמכללות מחולקות לכל כך הרבה ליגות נפרדות, ולא כל קבוצה משחקת נגד השאר, אין טבלה כללית וחד משמעית שמראה מי הקבוצה הכי טובה במכללות כל שבוע. לדוגמא אין דרך באמת לדעת אם צפון קרוליינה עם מאזן של 10-1 בACC יותר טובה מטקסס עם מאזן של 11-3 בביג 12, במיוחד אם הן לא שיחקו אחת מול השניה. מסיבה זו המציאו האמריקאים את דירוג הטופ 25. כל שבוע במהלך העונה וגם כמה שבועות לפני תחילתה מתפרסמות בארה"ב שתי רשימות המדרגות את 25 הקבוצות הכי טובות בארה"ב, אחת של עיתונאי ה Asociated Press והשנייה של ארגון מאמני כדורסל הנשים (WBCA). הכתבים והמאמנים מצביעים (בנפרד כמובן) כל שבוע וכך נקבעות הרשימות. הדירוגים משתנים בהתאם לתוצאות המשחקים כמובן וכך ניתן לעקוב אחרי קווי ירידה ועלייה של קבוצות.

איך נקבע לוח המשחקים – כל קבוצה משחקת פעמיים נגד כל קבוצה אחרת בקונפרנס שלה, זו מערכת המשחקים הקונפרנסית. פרט למשחקים בליגה, כל אוניברסיטה בונה לעצמה לוח משחקים חוץ-קונפרנסי. לאוניברסיטאות יש אינטרס מצד אחד לסיים עם מאזן כללי טוב, שעשוי להנחות אותן להימנע מלשחק מול יריבות חוץ-קונפרנסיות חזקות. מצד שני משחקים מול יריבות טובות, במיוחד כאלה שמודרגות בטופ 25, יכינו את הקבוצה לטורניר הארצי ולמשחקים קשים בקונפרנס, וכמו כן ירשים את הוועדה הבוחרת קבוצות לטורניר שמן הסתם תחפש קבוצות שהוכיחו את עצמן במהלך העונה עם כמה ניצחונות גדולים.

טורניר הקונפרנס – בסיום העונה הרגילה כל קונפרנס עורך טורניר קונפרנס שהמנצחת בו היא אלופת הקונפרנס. פורמט הטורניר סטנדרטי, משחקי להיות או לחדול של הראשונה נגד האחרונה והשניה נגד הלפני אחרונה וכך הלאה, עד הגמר.

טורניר הNCAA – טורניר בו משתתפות 64 הקבוצות הכי טובות בארה"ב אשר מכונה גם הביג דאנס. כל משחק הוא להיות או לחדול, לנצח או ללכת הביתה. הקבוצה שמצליחה לנצח את כל ששת המשחקים שלה בטורניר זוכה באליפות המכללות.
ככה זה עובד: 64 הקבוצות מחולקות לארבעה אזורים: איסט, מיד איסט, ווסט ומיד ווסט. בכל אזור הקבוצות מדורגות מהראשונה עד ה-16, כאשר בסיבוב הראשון המדורגת ראשונה בכל אזור פוגשת את המדורגת 16, השניה את המדורגת 15 וכך הלאה. לסיבוב השני עולות שמונה קבוצות מכל אזור והן ממשיכות באותה שיטה. הראשונה נגד השמינית, השניה נגד השביעית וכו'. קבוצה אשר דורגה במקומות 9 עד 16 והצליחה לגבור בסיבוב הראשון על יריבה עדיפה בדירוג יורשת בעצם את הדירוג של הקבוצה אותה היא ניצחה, כלומר אם המדורגת 14 ניצחה את השלישית היא נחשבת מבחינת לוח המשחקים למדורגת שלישית.
לאחר הסיבוב השני נשארות ארבע קבוצות בכל אזור. זהו שלב הסוויט 16, ארבעה פיינל פורים אזוריים. הסיבוב של הגמרים האזוריים נקרא העילית 8 (elite eight). המנצחות בגמרים האזוריים עולות לפיינל פור הארצי, והמנצחת בו היא האלופה.

איך נכנסים לטורניר – 32 הקבוצות שזכו בטורניר הקונפרנס שלהן מקבלות כרטיס אוטומטי לטורניר. את שאר הקבוצות בוחרת וועדה על פי ההישגים שלהן במהלך העונה. הוועדה מורכבת מנציגים של הNCAA שאמורים להיות אובייקטיבים. לעיתים קורה שקבוצה שזכתה באליפות העונה הרגילה של הקונפרנס שלה, כלומר סיימה עם המאזן הכי טוב, דווקא מפסידה בטורניר הקונפרנס ולא זוכה בכרטיס אוטומטי אבל בהחלט מגיע לה להשתתף בטורניר הארצי ולכן קיימת הוועדה. כאן גם לוח המשחקים וחוזק היריבות מולן הקבוצה התמודדה נלקחים בחשבון, כי יש הרבה מאד קבוצות שרוצות את אחד מ32 המקומות הנותרים.

Selection day– היום בו הוועדה מכריזה על הקבוצות שישתתפו בטורניר ומפרסמת את ארבעת הבתים, כלומר את דירוג הקבוצות מ-1 עד 16 בכל אחד מאזורים. זהו גם היום בו האמריקאים מתחילים לשקוד על הבתים, לחזות את תוצאות המשחקים ולנבא את זהותן של ארבע הקבוצות שיגיעו לפיינל פור המכללות ואת המנצחת הגדולה.

טורניר D2 – הטורניר של דיויז'ן 2 מתנהל במתכונת קצת שונה. בניגוד לD1, שם יש ארבעה אזורים, בD2 יש שמונה. שדה 64 הקבוצות מורכב מ23 הקבוצות שזכו בטורניר הקונפרנס שלהן ואת שאר הקבוצות בוחרת הוועדה כך שיהיו שמונה קבוצות בכל אזור. בD2 נוצר מצב שככל שהאזור אליו הקולג' שייך (גיאוגרפית) ברמה גבוהה יותר, כך יותר קשה להעפיל לטורניר הארצי, כי בוחרים קבוצות לפי אזורים. בD1 אין חובה שקבוצה מהמזרח באמת תשחק באזור המזרח, אבל משתדלים שקבוצות כן יישארו כמה שיותר קרוב לבית.

טורניר הWNIT – טורניר הWNIT הוא טורניר יוקרתי אליו מוזמנות 32 קבוצות שלא קיבלו כרטיס לטורניר הNCAA אך עדיין עשו עונה טובה וסיימו עם מאזן חיובי. גם הWNIT הוא טורניר של משחקי הדחה בלבד, ובסופו מוכתרת האלופה.

The Kodak/WBCA All-American – עשר השחקניות הכי טובות בכל דיויז'ן בנפרד על פי בחירת חברי ארגון מאמני כדורסל הנשים בארה"ב (WBCA). וועדה מכל אזור בוחרת את המועמדות עד לדד ליין בפברואר, ולאחר מכן כל חבר בWBCA מדרג את חמש השחקניות הכי ראויות לדעתו. חמש השחקניות שקיבלו הכי הרבה קולות בכל אזור נקראות פיינליסטיות, או אול אמריקן באזור שלהן (כמו שי דורון בעונה שעברה). הוועדה מכל אזור אז מצביעה כדי לקבוע את עשר הזוכות.

פרס הWade – פרס אשר מוענק מאז 1978 בכל שנה לשחקנית הכי טובה בD1 ע"י ארגון מאמני כדורסל הנשים בארה"ב (WBCA). הפרס קרוי על שם המאמנת האגדית מרגרט וייד.

פרס הWooden – פרס על שם המאמן ג'ון ר. וודן שמוענק בכל שנה מאז 1977 לשחקן ולשחקנית הכי טובים במכללות. לפני תחילת העונה בוחרת וועדה של עיתונאים בכירים 30 מועמדות לפרס. באמצע העונה, ינואר, הוועדה מצמצמת את הרשימה ל20 שחקניות שהוכיחו את עצמן. במרץ, לפני תחילת טורניר הNCCA, מצמצמת הוועדה את הרשימה ל15 שמות, וטופסי הצבעה נשלחים למעל 1,000 מצביעים. חמשת השחקניות שמקבלות הכי הרבה קולות הן נבחרת האול-אמריקן של פרס הוודן ובטקס שנערך באפריל ומועבר בשידור ישיר בארה"ב מכריזים על הזוכה.

National Junior College Athletic Association – NJCAA. גם הNJCAA מחולק לשלושה דיויז'נים. בראשון יש 183 קולג'ים, בשני 116 ובשלישי 82.

ג'וניור קולג' – מוסד השכלה גבוהה דו שנתי. סטודנטים בדר"כ ממשיכים לשנתיים נוספות במוסד ארבע שנתי אחרי שהם מסיימים. חלק מהג'וניור קולג'ים שייכים לקונפרנס, וחלק לא. החלוקה של הג'וניור קולג'ים היא לפי אזורים, יש 23 אזורים בדיויז'ן 1 של הNJCAA, ו24 אזורים בD2. בסיום כל עונה נערכים הטורנירים האזורים, והמנצחות עולות לטורניר הארצי.

Red shirt – מושג המתאר שחקנית אשר נמצאת בסגל הקבוצה ויכולה להתאמן כרגיל אך לא לשחק במשך העונה הנוכחית. השנה בה שחקנית מוגדרת כרד-שירט לא נחשבת כשנת זכאות לשחק, כלומר העונה בה היא לא משחקת לא נחשבת כאחת מארבע העונות בהן היא זכאית לשחק במכללה. הגורם הכי נפוץ לשנת רד-שירט בD1 הוא החוק שאומר כי שחקנית אשר עוברת ממכללה אחת לאחרת חייבת בשנה הראשונה של המעבר להיות רד-שירט. פרט לכך יש גם פציעות, סיבות אקדמיות, אישיות, או כל סיבה שהיא.

זכאות - בNCAA מורשים להשתתף רק אתלטים בעלי עבר חובבני, כלומר לא מקצועני. חוקי הNCAA לגבי זכאות יוצרים קשיים עבור ישראלים שרוצים לשחק בארה"ב.
החוקים בD1 הם:
1. אם שיחקת בקבוצה מקצוענית אחרי התיכון, אינך זכאי\ת כלל להשתתף בדיויז'ן 1.
2. אם שיחקת בליגה מקצוענית לפני התיכון, ישעו אותך משחק אחד עבור כל משחק בו שיחקת, עד מקסימום של 27 משחקים.
3. אם התחייבת בכתב או בע"פ לסוכן ספורט - אינך זכאי\ת להשתתף בD1.
4. אם קיבלת תשלום עבור משחקים בליגה (גם בזמן התיכון) מעבר להוצאות נסיעה, אינך זכאי\ת להשתתף בD1.
החוקים בD2:
1. עבור כל עונה ששיחקת בליגה מסודרת אחרי התיכון, תאבד\י עונת זכאות באוניברסיטה. בD2 נושא הכסף שקיבלת או לא אינו רלוונטי.
2. ליגה מסודרת היא ליגה בה שומרים תוצאות, טבלאות, לקבוצות יש מדים, שחקנים מסכמים על הסכם לעונה (או יותר) ומקבלים פיצוי כלכלי.
3. למרות שבעיקרון מותר להרוויח כסף לפני הקולג' בD2, אסור להתחייב לסוכן בכתב או בע"פ.
מסקנות: כדי להיות 100% זכאים להשתתף בD1 וD2 עליכם לא לשחק בליגות העל אחרי התיכון ולפני הקולג'. המשמעות היא או לא לשחק בזמן הצבא (מותר להתאמן), או ללכת לקולג' לפני הצבא.

עזר בהכנת הכתבה: סקוט גראנוויץ'






כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();