שנה בלי נילי
ספסל ,04/11/2005

חמישה בנובמבר 2005 מציין את יום השנה למותה הטראגי של נילי נאתכו, שחקנית נבחרת ישראל, שנהרגה בתאונת דרכים. שנה חלפה.
שירה העליון, אמבר הול, חוג אוהדי רמלה וטל נתן כותבים על השנה האחרונה בלי נילי.
דף הזכרונות של 'ספסל'
תמיד נזכור. יהי זכרך ברוך.

רעננה זוכרת את נילי

שירה העליון
קיבלתי את הבשורה בזמן ארוחת ערב של יום שישי שיגרתי. זאת הייתה שיחת הטלפון ששינתה את חיי לעד! "שירה, זאת שרון..יש לי חדשות רעות". דממה.
"הייתה תאונה!" שוב דממה.
"זאת נילי! נילי נהרגה בתאונת דרכים"
בקול חנוק מדמעות, ברגע של שיכרון חושים, הרגשתי שהאדמה נשמטת מרגליי. מגרוני
יצאה שאגה אדירה. מסרבת להאמין, מסרבת לקבל את הבשורה. שבורה ומרוסקת הגעתי לבית החולים בצפון. באפיסת כוחות משוואת, בנסיעה שנמשכה כנצח.
ניסיתי למצוא נחמה, האמנתי בתוכי כי אולי מדובר בטעות, אולי מדובר בחלום רע. ניצוץ של תקווה עלה בתוכי, אך אותן זעקות האימה שבקעו מהאזור "היא איננה", "היא איננה" ניפצו את האשליה והחזירו אותי מיד למציאות.

רגע הפרידה ממך היה הקשה ביותר. היית מוטלת ללא רוח חיים בתוך ארון הקבורה
כשפנייך חשופות לעיני המסתכל. לא יכולתי לעזוב אותך. חיכיתי לתזוזה ממך ,לנשימה, לחיוך המושלם, לחיבוק החם שלך...

מותך הפתאומי הוא אסון טראגי לכולנו. לעולם הכדורסל שאיבד כשרון ענקי, לחברייך, למשפחתך ובמיוחד לי!

נילי, את, שהיית חלק בלתי נפרד ממני
את האחות
את החברה
את הנפש התאומה
הכרת אותי כפי שאף אחד אחר לא הכיר. התמודדת עם מצבי הרוח, היית קשובה, תומכת
ובעיקר מבינה. ידענו רגעי אושר ושמחה, חלקנו חוויות ורגעים מדהימים ששומרים רק
לשתינו. ליווית אותי בכל דרך אפשרית. אהבת ושימשת משענת גם ברגעים הקשים.

על כל זאת ועל עוד הרבה מעבר אני מודה לך. מודה לך שהיה לי העונג להכיר אותך,
להיות כה קרובה אלייך וליטול חלק משמעותי בחייך. זועקת לעולם על אהבתי העזה,
עוטפת בחיבוק אינסופי אותך יקירה.

השנה האחרונה לימדה אותי שיעור חשוב בחיים. הזמן הוא שאול וקצר, איננו אדונים
לגורלנו ובשבריר של שניה הכל יכול להשתנות. כולנו, ניתקל במוקדם או במאוחר
במצבים קשים על רקע אישי כמו במקרה של מוות, מחלה או טרגדיה.
בתקופות כאלה אנו עוברים דרך כל קשת הרגשות האנושיים. הדרך הקלה במצבים כאלה
היא השקיעה בתהומות הייאוש והתבוססות ביגון ובצער. אך הדרך היחידה להתגבר
ולהחזיק מעמד היא הקשיחות הנפשית . טרגדיות בחיים יכולים לשתק אותנו ולסכל את
החלומות שלנו או לגרום לכך שנבין כמה החיים יקרים ומדוע צריך לנצל כל רגע,
לחיות את היום והכי חשוב להוקיר ולאהוב את האנשים הקרובים אלינו.

לכן, בהזדמנות זאת אני רוצה להודות למשפחה שלי ולחברים המדהימים שלי שתמכו בי,
שליוו אותי ושחיזקו אותי בשנה הכי קשה בחיי.

ולכם, משפחת נאתכו המדהימה שאיבדה שתי בנות בו זמנית, שגם במותן היו קשורות
בחבלים בלתי נפרדים... נותר רק לקוות לעתיד טוב יותר ולהתנחם בידיעה שהן ביחד
עכשיו שומרות אחת על השניה. מחזקת אתכם מכל הלב והאהבה. מאחלת לכם למצוא את
האושר והשלווה שלו אתם ראויים.

ולך, נילי, נוחי בשלום ובשקט על משכבך בגן עדן
אנא שמרי עליי, על משפחתך ואוהבייך ממרומי הרקיע.

אהבתי
אוהבת
ומתגעגעת עד עמקי נשמתי
שלך
אני

אמבר הול
I didn’t have the words before. I couldn’t speak about my sister now gone. GONE? The thought didn’t sit well with me. So I said nothing. Sitting by myself I would think of her, talk to her. “Remember when we... Girl you would love this new...” Then as if she was right there I asked, “What happened Nili? Why did you leave? God said come home and you had to listen.” I feel her with me all the time. Sometimes I swear she is right with me, laughing with me or at me and I know she hears me when I talk to her and smiles when I think of her. I guess that’s why I couldn’t say anything before about her being gone, because she truly lives on in my heart. We just can’t see her in the flesh. But she is still right here with me, with us. Her pretty face. That BIG CHEESY SMILE that she always flashed when she shot the ball in my face and I couldn’t block it. You were right girl, I will never block you.

Not many people really knew what went on in her head, her hopes and dreams, her doubts and fears. her huge, huge heart. It was the Natho family who invited me for my first dinner in Israel.

I still have that tape we made at your place my first year Nili. When I heard the news I put it on and danced, and I DANCED girl. I danced for the both of us. I danced like we used to dance with ima and abba at your place. I danced for Diana who always wanted to teach me salsa moves. And for little Ann who talked to me like I could fully understand hebrew. My sister told me what you said to her about me when she came to visit Israel and you took her out. You’re right, I am your big sister and I always will be. We will never forget you therefore you are never gone. Always visit us, in our dreams or thoughts, whatever way you can, stay with us. I love you more than you ever knew sis.

And just for old times “PARRAMI??” those who know will laugh... one love


חוג אוהדי רמלה
נילי, מהספסל עלית כשחקנית שישית
אך היום את לנו חסרה כשחקנית חמישייה
הכנסת לכל משחק אהבת כל , זוהי תכונתך הבולטת
חיוכך הקסום שהיה נסוך על פנייך לא ישכח
גם ברגעים שחיכית בספסל כדי לעלות על המגרש
שעון החול ,שעון חייך התאכזר בך
וביום של אימון שבו היית מלאת אנרגיה
וביכולת קליעה פנטסטית זהו היום בו נגדעו חייך
כל מי שהכיר אותך אמר שיועדת לגדולות בתחום הכדורסל
נילי, הלב מסרב להאמין
למה אלוהים שלח מלאך בדמות שטן?
למה לא של במקום מלאך שומר
שהיה שומר אותך איתנו כאן
תוססת שמחה קורנת כשמש ומאירה כלבנה
נילי, הלב שלנו נשבר!
רחשיו פוסקים אך אינו פוסק לומר לך תודה
על שהיית מיוחדת כל כך
אהובה על הקהל ואהודה על כל סובבייך
וחברותייך יכולות להעיד כך
אנו כאן למטה עדין לא מעכלים את אובדנך
והטיפה המרה שנפלה על משפחתך
הננו זוכרים אותך אלופה בחייך!!!
אך היום את מביטה עלינו מלמעלה
במותך היית לבושה בחולצה שעליה היו כתובות מילים קסומות
מילים שבאות לסמל את אופייך .
"אני אלופה" כתבת על חולצתך כולם אהבו להיות בחברתך
אלופה היית ואלופה תישארי בזיכרוננו לעד.
תמונתך באולם העירוני מוסיפה המון יופי וחן
אך חבל שכאלה הן הנסיבות
הלב נקרע מגעגוע כואב,
הפצע פתוח צובט וצורב
נשאר החיוך נשארו זיכרונות
עלייך לא מפסיקים לבכות
עמוק בלב תישארו לכולם
וכך זה יהיה לתמיד לעולם.
נילי אהבנו אותך, נשמה מיוחדת כל כך
הכאב כעת כה גדול קשה הצער והשכול
לנצח כאן תהיה דמותך
כמו לא הפסקת לחייך
אהבת עולם תעטוף נשמתך
שמרי עלינו נילי ממקומך שם
וכאן יישאר זיכרון המתוק מנערה נפלאה
מכדורסלנית מהדרת שנקטפה בטרם עת

אוהבים כואבים ומתגעגעים, אוהדי רמלה

טל נתן
לפני עשר דקות בדיוק סיימתי אימון יום שישי, הרביעי לנובמבר 2005. בדיוק כמו לפני שנה, רק שאז האימון היה ברמלה ונילי עוד שיחקה על המגרש.הלוואי והיית יודעת כמה באמת אהבנו אותך, וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון לכל קהילת הכדורסל.
בדיוק שנה והלב עדיין רועד. נדמה לי שמישהו עובד עלי, ושאת זרה או בוסמנית בחו"ל, ועוד מעט המטוס ינחת ותחזרי אלינו.
באופן אישי אני לא מעכל, ונדמה לי שאני לא רוצה לעכל. היית שותפה לכל הרגעים הגדולים, איך אמרה לירון כהן? מספר 6 נילי נאתכו, מספר 7 לירון כהן, מאמן טל נתן.
הלוואי שנלמד שפזיזות של רגע יכולה לגבות מחיר מאד כבד, אני קורא לכל מי שקורא את השורות האלה – שמרו על עצמכם, תהיו יותר קשובים, סבלניים ונעימים, שנחייך כמו נילי, ניקח דברים בפרופורציות כי יש דברים הרבה יותר חשובים גם מכדורסל.
מבטיחים לזכור אותך, את חלק מאיתנו וזה לעולם לא ישתנה. נשאר לי רק לגדל עוד שחקניות, אבל אף אחת לא תהיה לעולם עם חיוך כמו שלך, יכולת כמו שלך וקריצה כמו שהיית קורצת לי. השארת לנו הרבה דברים לחשוב עליהם, אנחנו מנסים לתקן את עצמנו ולהיות אנשים יותר טובים. משתדלים להפוך את הכדורסל שכל כל אהבת לאטרקטיבי ומהנה יותר. אני בכל אופן, כמו שהבטחתי להוריך, אעשה הכל כדי שזה יקרה.
מתגעגע, הלוואי והייתי יכול לראותך, לצעוק עוד פעם אחת שאת לא יורדת להגנה, או מוסרת מסירה לא טובה, אבל אני יודע שזה לא יקרה לעולם. יישארו הזיכרונות הגדולים, מתיכון אוסטרובסקי, מכבי רעננה, אליצור רמלה ונבחרות ישראל השונות. רגעים קסומים, ימים של אליפות, זו מזכרת יקרה שהשארת לי ולאחרים.
תשמרי על עצמך ואנחנו עליך,
באהבה גדולה,
טל נתן







כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();