אדם בעקבות גורלו
ארז מיכאלי ,10/10/2005

ארז מיכאלי נפרד מדורון שפר.

בסרטם של דניס הופר פיטר פונדה, אדם בעקבות גורלו, יוצאים שני הגיבורים למסע ברחבי ארצות-הברית של שנות ה-60 כדי לממש את מה שהם תופסים כמהות הפנימית שלהם. במסע הניהליסטי משהו, הם פוגשים מיני טיפוסים משונים אך דבר אינו מוזר להם שכן השניים אינם מייחסים חשיבות לשום קוד חברתי או נורמות התנהגות אלא אך ורק לזו שלהם אשר אמיתית לעצמה.

דומה שאם יש ספורטאי ישראלי שהוא Eesy Rider, הרי הוא דורון שפר. דורון שפר, מגדולי הכדורסלנים הישראלים, פועל לפי הלב והלב אמר לו שוב לפרוש והפעם כנראה לתמיד. שפר לא פועל לפי מוסכמות וציפיות חברתיות. הוא פועל לפי מה שנראה לו נכון באותו צומת דרכים או אותה תקופה. הוא החליט לפרוש מהמשחק ולתור אחר גורלו ( ואולי המשחק הוא חלק ממסע החיפוש אחר משמעות המילה הכל-כך מורכבת- גורל).
במסיבת הפרישה הראשונה הוא נפרד ממשחק שמילא אותו וגרם לו לחוש את החיים במלוא עוצמתם. שפר של היום מתייחס למשחק כבזבוז זמן. עוד חמש שנים שפר יאמר על המשחק שזה היה בזבוז הזמן הכי טוב שקרה לו בחיים. אותי כבר לא מעניין מה שפר חושב על המשחק, מה יאמר או ישתוק עליו. החלטתו לפרוש היא החלטה אישית ואין בכלל טעם לדון אם עשה או לא עשה נזק להפועל ת"א ( לא עשה ) ואם היה יכול לסחוב עוד עונה או לא ( אם פרש- כנראה שלא ) דורון שפר, שחקן הכדורסל, הוא שעומד פה על הפרק ומדובר בשחקן מיוחד.

השנה האחרונה הראתה שלא רק הלב של שפר אומר לו לפרוש אלא גם הרגליים וגם לב האוהדים. מאז אותו גביע שסיים מסע רומנטי עם הפועל ירושלים, שפר היה בנסיגה. תמוהה בעיני היתה הצהרתו של אפי בירנבוים כי הפועל ת"א תבנה סביב שפר משום ששפר הוא לא שחקן שבונים סביבו קבוצה. הוא מעולם לא הנהיג והוביל אלא תמיד היה כינור שני או שלישי גם כשהיה כוכב. אם בגליל של ליף, קנדי וגיבסון, בקונטיקט של ריי אלן ודוני מארשל, במכבי של קטש או בירושלים של סלומון. שפר הוא אינדיבידואל ולא קפטן שדוחף קבוצה. גדולתו שלו כשחקן היתה לא רק בחוכמת המשחק האדירה, בקבלת ההחלטות ובכשרון הגדול אלא גם בהיותו ספורטאי למופת שיודע לנתב את המאמץ האישי והיכולת האישית להצלחת הקבוצה. בגלל זה לא יאמרו עליו "מכבי של שפר" או "קונטיקט של שפר" אבל בלעדיו הדברים היו נראים אחרת ופחות טוב.
גורלו של דורון שפר יכול היה להראות אחרת לו היה נענה לאתגר ומנסה לשחק מלוס-אנג'לס קליפרס, גדולת הנמושות של ה- NBA, אבל קבוצה שממנה הקריירה היתה יכולה להראות אולי אחרת. זה אולי צומת הדרכים המרכזי בקריירה של דורון שפר. למכבי ת"א יכול היה להגיע גם אם נכשל שם. משבחר שפר נותב הגורל לכיוון מסוים.
דורון שפר היה שותף מלא להישגים היסטוריים בכדורסל הישראלי. הוא זכה באליפות היסטורית עם הגליל, נבחר בדראפט לליגה הטובה בעולם, הגיע לגמר גביע אירופה לאחר עשור אפור של מכבי, לקח גביע אירופאי עם הפועל ירושלים ומעל לכל זה ניצח את הסרטן וחזר להיות ספורטאי ברמות הגבוהות, הישג של אדם גדול.
נראה שגורלו של שפר לא מנותב לעולם הכדורסל הכולל אימון ניהול ועסקנות. בכלל, את החיפושים אחר גורלו, נשאיר כמובן לו, אבל זו הזדמנות לומר שלום, תודה ולאחל בהצלחה לאחד משחקני הכדורסל הגדולים והחשובים שצמחו כאן.







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
חפשו את האשהגומרים הולכיםיכול להיות שזה נגמר ?סיכום שלישויהי ביום ההואאותה הגברת בשינוי אדרתשושלתיום ממוצעעידן התמימות "עסקונה" מפסידים אבל אופטימייםהפסידו לעצמםקלקלו את החגהגנה לא היתה פהפוליסת ביטוחדרוש: ניהול מקצועיעונת מבחןהגביע הקדוש



© כל הזכויות שמורות
cker();