קורצו מהחומר הנכון
אבי יופה ,25/05/2005

משחק עייף, איטי ומיותר היה הערב באשקלון. משחק שכולם היו מעדיפים, כי לא היה מתקיים. סל ענק של ברנדון קורץ עם הבאזר, הביא את הגאולה ל- 40 דקות משמימות של כדורסל. בסיום 82- 81 לגליל.

אומרים שבכדורסל ישנו יותר עניין, יותר מתח, יותר אקשן. בכדורסל, בניגוד לענף הכדורגל, לא יושבים על הכסא ומחכים שעה וחצי לשער שיציל את המצב. כאן יש קצב, התקפה אחרי התקפה, עניין. כנראה שהנתונים הללו משקפים את אשר מתרחש בליגות כדורסל בהן יש כדורסל, כי המשחק של הערב היה מעניין וחשוב כקליפת השום לכל האנשים הנוגעים בדבר.

גליל היא ההוכחה לכך, שעם תלכיד נכון של ישראלים, בשיתוף זר ובוסמן יעילים ומאמן בעל שאיפות, ניתן להצליח. קבוצה של ישראלים שרצה, מניעה כדור, קולעת באחוזים גבוהים ומראה הנאה. כאשר מסתכלים על המשחק של הגליל, רואים כיצד הם נהנים מכל מסירה או סל. לעומת זאת אשקלון היא קבוצה עייפה, פצועה, שסחבה עונה שלמה עם סגל של שישה וחצי שחקנים, ועל כך יש לתת את הקרדיט למאמן אריאל בית הלחמי. סניד עם פציעה בברך, דין עם גב תפוס, סוכר פצוע. תוסיפו לכך שישה הפסדים רצופים ותקבלו סיום עגום לעונה יפה.

המשחק עצמו הוכיח עד כמה השיטה הנוכחית של הליגה היא מיותרת. קבוצות שבאות לשחק ללא חשק, ללא תחרות, כאשר אפילו הקהל באשקלון הדיר את רגליו הערב מהאולם. בספירה שנעשתה בתחילת המשחק, מספר הצופים עמד על 128 איש, כאשר עד לסיום אולי הגיעו ל- 200. אולי. הקצב היה איטי, עבירות כמעט ולא נשרקו, אנשים נרדמו והחלו לפהק להם. כולם רצו ללכת הביתה. בית הלחמי היה דרוך כמעט לכל אורך המשחק, מנסה אולי להוציא ניצחון שייתן סיום מתוק לעונה, אבל גורדון ביכולת טובה לא נתן. במחצית 38- 34 גליל.

המשחק המשיך לא לעניין, אבל משום מה קטש ובית הלחמי בשלהם, מתודלקים באנרגיות כמו של גמר פלייאוף. האמת, צודקים, אם כבר מסיימים עונה, אז בכיף. שיישאר זיכרון מתוק.
השעמום נמשך, הסלים נקלעו בעצלתיים, והאולם החל להתמלות. אנחנו כבר על 200 צופים. השירה האשקלונית המשיכה למרות חוסר החשיבות וניצחון פלייאוף ראשון היה באוויר.

81- 79 אשקלון, סל של וויקס, כדור מתחת לסל של גליל. בן שימול הוציא, 0.03 מאיות השנייה על השעון. כולם מוכנים לניצחון, העיניים נשואות לעבר לוח התוצאות, שחקנים נכנסו לעמדה. כל אחד לקח שחקן באשקלון, רק ברנדון קורץ נשאר פנוי. עם הזמן שנשאר, כבר חשבו להזמין את שלף ושארפ למשחק, אבל גם קורץ יודע לשלוף דברים מהשרוול. הכדור יצא אליו והזר של הגליל, בנון שלנטיות מעצבנת משהו, הרים את היד גבוה גבוה, בסגנון ההוק שוט של ג'אבר, העלה את הכדור לעבר השלטים בהיכל משלושת רבעי מגרש וחיכה יחד עם כל 200 האנשים ביציע. הכדור עלה, עלה, עלה, עבר את השלטים וירד. ירד, ירד, ירידה שנראתה כנצח. לבסוף, שקט מסביב, והסוויש נשמע. קורץ כלל לא הסתכל על הסל, ותוך כדי סיבוב קלע את סל הניצחון של המשחק. מי אמר ש0.03 מאיות זה לא מספיק זמן. ככה זה בכדורגל, מחכים עד הדקה התשעים בשביל השער הבודד. הא סליחה, כאן זה כדורסל בעצם. לפחות פעם הבאה אנחנו יודעים. למשחקים של גליל- אשקלון, באים רק בדקה האחרונה.




קלעו לגליל:
אבישי גורדון 18 נק'
ברנדון קורץ 15 נק'
אבי בן שימול וליאור אליהו 10 נק' כ"א
הרב למיזאנה 9 נק'
אוריאל מרקו 8 נק'
אנטון קזרנובסקי 6 נק'
מייקל ג'ונסון 4 נק'
יוגב אוחיון 2 נק'
לירון צ'רנה שותף ולא קלע

קלעו לאשקלון:
קניון וויקס 17 נק'
מארק דין 16 נק'
עומר סניד 15 נק'
ארז כץ 13 נק'
קורי קאר 12 נק'
יהוא אורלנד 7 נק'
עדי רגב 1 נק'
רוני קוניגון ועדי רגב שותפו ולא קלעו
קובי אייזיק וחי פרץ לא שותפו במשחק

שפטו: משה ביטון, עידו ברגמן ואסף אוברלנדר. 200 צופים בהיכל הספורט באשקלון.








כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();