על עקב אכילס של שחקן
ספסל ,28/08/2017

עונה חדשה בפתח, ואנחנו חוזרים לסדרת הכתבות על הפן המנטאלי. והפעם עצות להורים איך לעודד ילד כשרוני ומה לעשות אם הוא פתאום משנה גישה. צופית תדמור, שעוסקת בפסיכולוגיית ספורט וליווי קבוצות, בסדרת כתבות שיתנו לכם טיפים מחוץ למגרש.

-- צופית תדמור --

השבוע קיבלתי טלפון מאמא לספורטאי שאמרה לי כך:

הבן שלי הוא סופר מוכשר. מאז שהיה ילד קטן הוא היה נחשב לעילוי אמיתי. הוא תמיד היה הילד הבולט ביותר בקבוצה, ובזכותו הקבוצות בהן שיחק זכו בניצחונות ובגביעים. היום הוא בן 16 ולקראת סיום העונה שעברה, הבחנתי בשינוי משמעותי בהתנהלותו.

פעמים רבות במקום להילחם ולתת מעצמו עד הסוף, הוא בחר לוותר. העדיף למסור במקום ללכת לטבעת, התקשה להישאר מרוכז בזמן המשחק והתקשה להביא את כשרונו על המגרש. המצב נעשה חמור עוד יותר בימים האחרונים, כשהעונה החדשה כבר בפתח- כשהכריז כי הוא חושב לפרוש ולעזוב את המשחק שכל כך אהב.

אני מרגישה פספוס גדול, אמרה לי האם. עם כל הכישרון שלו - אני בטוחה שהוא יכול להגיע רחוק...


אני מבינה ללב האם. מדוע זה קרה ומה ניתן לעשות היום?

לגדל ילד כשרוני, בכל תחום, הוא אתגר גדול עבור ההורים. בגיל צעיר, קל לילד להתבלט ולזכות במחמאות מהסביבה הקרובה שלו על כשרונו ויכולותיו יוצאות הדופן. אנו מוקסמים ממנו, מרגישים גאים ואומרים לו שהוא מוכשר מלידה, שיש לו את זה, שהוא הכי טוב מכולם (וממי הוא ירש זאת?). אולם למעשה, המחמאות הללו, עלולות לגרום משבר בעתיד.

במחקר שערכה הפסיכולוגית קרול דיוק, נמצא כי כשאנו מתמקדים בלהלל את ילדנו בעיקר על האינטליגנציה שלהם או על כשרונם, אז המסר שאנו משדרים הוא: תישארו מושלמים - אל תסתכנו ותעשה טעויות שעלולות לקלקל את התדמית שלכם.

הברכה הגנטית הגדולה שילדכם קיבל אינה מתורגמת לחיזוק ביטחון העצמי שלו ואף עלולה להיות עקב אכילס ולגרום בעתיד לתוצאה הפוכה: כשמשהו אינו הולך בקלות ומצריך התאמצות ואימון – הילד ייבחר לוותר במקום להתמודד. הילד המוכשר יחשוש לבצע פעולות חדשות, המהוות אתגר עבורו היות והוא אינו ירצה להיכשל, להראות פחות טוב ולוותר על התואר "השחקן המוכשר שהכל הולך לו". הילד יבחר להיצמד לפעולות שרגיל אליהן ופחות ייטה לפתח את עצמו ולהעז על המגרש.

מחקרים בתחום פסיכולוגית הספורט מכירים בכך כי כשרון הוא אינו תחליף לאימונים ולעבודה קשה. הכישרון הוא רק תוסף. הוא מספיק בגילאים צעירים אולם לאחר מכן מתווספת חובת החריצות, ההשקעה, ההתמדה באימונים. מייקל ג'ורדן האגדי היה מתאמן שעות רבות מעבר לשעות האימון. 500 זריקות לסל כל אחה"צ וא"כ גם טיפס ל 1000 ו-2000 זריקות ביום. גם עומרי כספי סיפר כי תמיד נשאר אחרי כל אימון לעבוד ומשתדל לעבוד הכי קשה מכולם.


אז מה ניתן לעשות היום?

שחקן שבליבו רצון לפרוש, כדאי לשוחח עימו ולנסות להבין את מניעיו האמיתיים. במידה ובדבריו קיים החשש מלהיכשל ומלהראות מגוחך אם יבצע טעויות, אני ממליצה לשכנע אותו להיפגש עם איש/אשת מקצוע בתחום פסיכולוגיית הספורט אשר עשויים לעזור לו לשנות את תחושתו ולהחזיר לו את אהבתו למשחק. חשוב להעביר את המסר כי תחושתו היא לגיטימית, אך הוא אינו צריך למהר בקבלת ההחלטה וכדאי לו לבחון את הדברים בשנית.

אני ממליצה לכל הורה, לשבח ולהחמיא לילדיכם על המאמץ וההתקדמות שביצע: כשהלך לזרוק על מנת לשפר את הקליעה שלו, כשהקפיד ללכת לישון בזמן, כשהלך עם האמת שלו ונראה החלטי ונחוש, כשהצליח להתגבר על טעות שביצע וחזר במהרה למשחק וכו'. למדו את ילדיכם שכדורסל זהו משחק של קבלת החלטות ועשיית טעויות היא חלק בלתי נפרד ממנו (כמו בחיים).

זו תהיה התחלה טובה לעונה שבפתח.... ושיהיה לכולם בהצלחה.


צופית תדמור

מטפלת משפחתית וזוגית ובעלת תואר שני במגמת פסיכולוגיה חברתית. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט ומלווה קבוצות, מאמנים וספורטאים בגלאי נוער ובוגרים מכל הענפים ובכל הרמות.

www.mentali.co.il








כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();