בדרך לעוד סדרה של 5 משחקים
ספסל ,06/04/2014

בטור מיוחד ל"ספסל" לקראת סדרת הגמר שתתחיל מחר מאיר אליהו, שבעברו אימן בין היתר בחולון, בני יהודה, רמלה ונבחרות ישראל בגילאים הצעירים, מנתח מהזווית שלו את הסדרה הצפויה לנו ונזכר באווירה שהקהל של רמלה יודע לספק.


פתיח
לפני מתייחס לסדרת הגמר אני רוצה לציין עובדה שמאד מפריעה לי כמאמן ולכל העוסקים בענף כדורסל נשים-
לא יכול להיות שליגה שמתחילה בחודש נובמבר מסתיימת באמצע חודש פברואר -ליגה של שלושה חודשים וחצי!!!
השיטה פוגעת בענף, פוגעת בשחקניות ומבריחה את הקהל מהמגרשים. לתשומת ליבם של ראשי הקבוצות ואיגוד הכדורסל.


על הגמר
עוד לפני הג'אמפ-בול הראשון בעונה ידענו שסדרת הגמר תפגיש את שתי הקבוצות הטובות יותר ,עם הסגלים הכי טובים שיש ועם תקציבים גדולים יותר מכל הקבוצות האחרות בליגה ואפשר להגיד ששתי הקבוצות הן גם הכי מאומנות בליגה!
(ומלבדן מילה טובה מגיעה גם לעמי ברדה ממכבי רמת חן על העונה שעשו)

היתרון של רמלה לקראת הסדרה מתבטא במספר מישורים. הראשון, יתרון מנטאלי, לאחר שזכתה כבר השנה בתואר, גביע המדינה, תגיע לסדרה עם יותר ביטחון. מעבר לכך, רמלה ניצחה השנה את אשדוד שלוש פעמים לעומת הפסד אחד וגם לכך משמעות פסיכולוגית
שנית, כמובן, יתרון הביתיות. שתי הקבוצות הוכיחו השנה שבבית הן משחקות טוב יותר השאלה תהיה מי תגנוב ניצחון חוץ כשלפחות במקרה של אשדוד זה חייב לקרות אם הקבוצה רוצה אליפות.

שתי הקבוצות מתבססות על הגנה אגרסיבית וריצה למתפרצות, רמלה עושה את זה קצת יותר טוב מאשדוד מאחר וחלק גדול מהריצה שלהם מגיעה לאחר חטיפת כדור באמצע המגרש.
עם זאת, אשדוד הולכת לריבאונד התקפה טוב יותר מרמלה אבל לא תמיד היתרון הזה בה לידי ביטוי בצבירת נקודות.
המושג להיות אגרסיביים קיים לא רק בהגנה אלא גם בהתקפה ולאשדוד שיש לה יתרון במספרי בכמות שחקניות הפנים ביחס לרמלה חייבת להיות יותר אגרסיבית בהתקפה ,יותר מסירות פנימה ,יותר משחק בין הגבוהות ,יותר חדירות לסל.
ובכלל, מ.ס. אשדוד היא קבוצה עמוקה יותר מבחינת סגל השחקניות, לא רק כמותית, אלא ובעיקר שבכל עמדה יש לה מחליפה וזה היתרון שאמור להיות לה לאורך הסדרה.
רמלה, מצד שני, קיבלה את מיכל אפשטיין בזמן ומצמצמת את יתרון הספסל של אשדוד.

כשמסתכלים על המאצ' אפ בין הקבוצות אפשר לראות שלפחות על הנייר יש שוויון כמעט בכל עמדה, למעט העמדה של אליסון הייטוואר- פה יש לרמלה יתרון משמעותי. אלי רבי יודע את זה ועכשיו נשאר לראות איזה פעולות יעשו שם כדי להגביל את השליטה של אליסון הייטואר במשחק.

שחקנית נוספת שיכולה להכריע את הסדרה היא דניאל אדאמס. הבעיה של אלי רבי שהוא לא יודע מה הוא מקבל מאדאמס בעיקר במשחקים נגד רמלה, משום מה אדאמס לא מצליחה להביא את היכולות שלה נגד רמלה. אדאמס צריכה למצוא את האיזון בין הזריקות מחוץ לקשת ומשחק הפנים וחייבת לצבור נקודות בתוך הצבע מה שיגרום לרמלה לכווץ את ההגנה ולהביא שמירות כפולות, זריקות ל-3 נק' שלא נכנסות יכולת בקלות להפוך לסלים קלים מצד רמלה, לעומת זאת, אם אדאמס תתפוס יום טוב מחוץ לקשת – לא בטוח שיהיה לרמלה מענה לזה.

גם בגזרת הקהל יש שוויון, לפחות כל עוד הקהל של רמלה לא מגיע בהמוניו כפי שהיה בעבר.
הקהל של רמלה מאד משמעותי וזה היה היתרון של רמלה במשך כל השנים. באותו עניין מגיעה מילה טובה להנהלת אשדוד על העבודה שהם עושים על מנת להביא קהל למגרשים.
אני נזכר בגמרי פליאוף לפני מספר שנים בו האולם ברמלה היה מלא מפה לפה עד כדי כך שהיו צריכים להקרין את משחקי הבית על מסכים גדולים מחוץ לאולם!!
באותה תקופה אני זוכר שהיינו יוצאים מחדר הלבשה, עוד בחימום והיינו זוכים לאולם מלא, הרבה לפני הפתיחה!


לסיום
להערכתי אנחנו הולכים שוב לסדרה של חמישה משחקים.
בשנה שעברה שאלו אותי לפני הסדרה איזה קבוצה הייתי מעדיף לאמן וישר עניתי רמלה מה שהרים גבה אצל לא מעט אנשים בענף, אחרי הכל אשדוד לא הפסידה משחק ליגה.
השנה למרות הסיכויים השווים של שתי הקבוצות אני שוב בוחר ברמלה. אני מתחבר יותר לסגנון המשחק של רמלה ועושה רושם (מנקודת מבטי בלבד) שהשחקניות של רמלה יותר מחויבות.
לשתי הקבוצות מאמנים טובים שכל אחד מהם כבר עבר סדרות פלייאוף שניהם זכו במספר תארים,
מצד אחד אלי רבי מאמן הנבחרת היוצא, מול עדן ענבר מאמן הנבחרת הנכנס. כך שפה יש שוויון מוחלט בין המאמנים ואין ספק שאנחנו הולכים לקראת סדרת גמר איכותית.
את הזדמנות זו אנצל גם לאחל לעדן ולנבחרת בהצלחה במוקדמות אליפות אירופה.

בהצלחה לכולם!
מאיר אליהו








כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();