לפי כיוון השעון: טייב, אורן, גולד, נוי


הפלייאוף בלאומית: 4 קבוצות על 2 מקומות
שי ברק ,23/04/2013

שתי קבוצות מהשרון שהרכיבו קבוצה אחת בליגת העל רוצות לחזור תחת השם: הרצליה ורעננה. ירושלים מתגעגעת לליגת העל ומתכוונת לממש עליה וגם גני תקוה מעוניינות בצלחת. מי יעלו , וגם מה אומרים פרשנינו קובי ברודו ושרית ארבל? פריוויו ענק לקראת הסדרות שייצאו לדרך בחמישי.

נפתח בדבר הפרשנים:
העונה ילוו הסגנים (אלה שסיימו במקום השלישי במחוזות את ההכנה לקראת משחקי הפלייאוף – ואלה הדברים שביקשו לומר לפני שמתחילים בפריוויו.

קובי ברודו:
אתחיל בנימה אישית - צר לי כמובן שבני יהודה אינה בין 4 הקבוצות בפליאוף ,אולם אני יכול להתנחם בכך שאם להפסיד אז ל - 2 קבוצות איכותיות עם סגלים מצויינים ואיכותיים הכוללים שחקניות וותיקות וצעירות מהטובות בארץ.

שרית ארבל:
בנימה אישית, השנה מעגן מיכאל הציבה לעצמה להיות בראש הבית הצפוני. כשלנו כי הפסדנו לשתי קבוצות חזקות ומוכשרות עם תקציב גדול משלנו.
מאחלת לכל הקבוצות המתמודדות בהצלחה ומייחלת לכדורסל ברמה גבוהה.



1. (צפון) מכבי רעננה נגד 2. (דרום) מ.כ. גני תקווה
משחק 1: 19:00, 25.4, אולם "אביב", רעננה

המשחקים הבאים:
מ.כ. גני תקווה – מכבי רעננה (29/4)
מכבי רעננה – מ.כ. גני תקווה (אם יהיה צורך - 2/5)


מושלמות לאורך כל הדרך – עד העלייה?
השרון עבר פירוק לרעננה והרצליה, שתי הקבוצות הציגו מתכונת דומה (בסיס של שחקניות בית בחיזוק מתאים), במכבי רעננה, בעבודה שקטה ועקבית עברו עונה סדירה מושלמת.
ללא הפסדים במשך 20 משחקים (הפסד בודד בגביע לבאר טוביה), רעננה היא הקבוצה היחידה שנותרה מושלמת.
אפשר לשייך את המאזן המרשים למחזור היחסית נוח בו נמצאת הקבוצה, אך הדבר יעשה לה עוול. את יריבתה מהשרון, הרצליה, ניצחה רעננה פעמיים, כולל ניצחון מרשים בלמעלה מ-20 נקודות יתרון, הקבוצה ניצחה במגרשים קשים כמעגן מיכאל ונהריה ורוב משחקיה הרשימה. את הפסדה הבודד ספגה במגרש החוץ בבאר טוביה, לאחר הארכה. מכבי רעננה היא קבוצה קשוחה ומנוסה שאינה נשברת.

הגנתית הקבוצה עושה את העבודה, פחות מ-50 נקודות ספיגה למשחק (48.4 בממוצע), ומקום שני בתצוגה ההתקפית (76.8, הרצליה היא קבוצת ההתקפה הטובה בליגה) – הם מספרים ללכת איתם למאבקי העלייה.

את רעננה של השנה מרכיבות 4 שחקניות רכש שהתווספו לשחקניות הבית שהעלו את הקבוצה לליגת העל , כאשר גם מתוך הרכש שתיים הן בוגרות המועדון. הדס לוי וענת פודגור חזרו הביתה, איתן הגיעו חנה הללי ושרית עטיה-מנשה ויחד כולן מסייעות לספיר תירוש, הדס שחם, מיכל ישראלי, סופי נוסנוביץ ואחרות לצבור ניסיון, לבסס מעמדן ברעננה ולהוביל את הקבוצה להישג הגדול.
יריב גולד, שנה שלישית ברעננה חזר העונה להדריך בוגרות אחרי שנתיים במחלקה הצעירה והצליח לחבר את הקבוצה וליצור הרמוניה בין הבוגרות לצעירות שהיווה אחד מהמפתחות להצלחה.

באופן ברור את הקבוצה מובילה חנה הללי, שחקנית העונה שעברה שהגיעה מאליצור ת"א. להללי חוב פרטי להשלים מלאכה כאשר בשנה שעברה הביאה את קבוצתה לראשות הליגה בתום העונה הסדירה, אך בפלייאוף נפצעה ובמשחק הגמר הפסידה את האליפות לגליל עליון, איתה באותה קבוצה היתה גם שרית עטיה, לשתיהן צורך ורצון להשיג את הצלחת.
וכמו השאלה שהופנתה לאליצור ת"א לפני שנה ומתרחשת לנגד עינינו בסדרת הגמר בליגת העל, האם עונה סדירה משכנעת ומקום ראשון ללא הפסדים הוא סממן להצלחה או שברגע האמת יגיע המשבר?



התאוששו בזמן המתאים
גני תקווה היא סיפור מעניין, מקום קטן שהגיע להישג גדול ועליה לליגה העל הודות לאיחוד ולמשקיע שנעלם כעבור שנה.
השנה הקבוצה חיפשה להתאושש אך בעבודה שקטה, יסודית וסבלנית של מאמנת הקבוצה, טלי נוי, הצליחו לבנות בגני תקווה סגל סופר מוכשר המורכב משחקניות ליגת העל.
הסגל שנבנה היה מדויק ומדוד, שחקנית מצוינת לכל עמדה על המגרש, אך גם קצר, כיוון שהתקציב לא יועד לעליה מלכתחילה. הפציעה של רכזת הקבוצה, לין גולן, טרפה את הקלפים.
הקבוצה שרצה יחד מעולה, ניצחה את בני יהודה בגביע ובליגה והתעלתה נגד ירושלים במשחק בו נפצעה גולן, נדרשה לעשות התאמות עם השמיכה הקצרה שעמדה לרשותה.
שני חיזוקים הגיעו, האחד מרמת השרון בדמות לורן בניטה הצעירה, והשנייה, כאילו בהזמנה, חזרה שחקנית בוגרת האגודה, מיכל אסף, שטסה למכללות בקיץ אך נאלצה לחזור לארץ במהלך השנה.
איתן, חזרה הקבוצה להיות ברוטציה של 7, אך את התיאום והשיטה נדרש היה לבנות מחדש, גני תקווה נקלעה למשבר עם פציעתה של גרוסמן, ההפסדים לבני יהודה וירושלים בסיבוב השני וההפסד הכפול בגביע להרצליה – מאלופת סיבוב מושלמת למקום השני בבית, אך ניצחון גדול בבאר טוביה והרבה אופי השאיר את הקבוצה בין השתיים הראשונות בדרום, המקום לו ראויה.

גני תקווה, קבוצת ההתקפה הטובה במחוז הדרום(76.6 נקודות למשחק בממוצע), מציגה סגל שחקניות מוכשר ומגוון. שמרית גיגי ואורלי גרוסמן הוכיחו בקריירה הארוכה שלהן שיכולות לשחק במספר עמדות על המגרש, אך העונה גם נטלי לוי הראתה שכשנדרשת מסוגלת גם להוביל כדור. גת מגידו וחופית וקסלר עושות את שלהן באופן יציב בהגנה ובהתקפה ועכשיו נותרה השאלה האם כל זה יספיק להנחיל הפסד ראשון (וגם שני) במשחקי האליפות לרעננה ולעבור אותה בדרך חזרה לליגת העל.


הסדרה הצפויה – קווים מקבילים בין השתיים
הליגה השנה חולקה למחוזות שנשמרו לאורך כל העונה (ללא פלייאוף עליון), כך שזה המפגש הראשון בין שתי הקבוצות (להוציא משחק אימון שקיימו בפגרת החורף).
2 קבוצות שממעטות להשתמש בספסל שלהן יגררו סדרת משחקים עם מעט התקפות והרבה הגנות איזוריות על מנת לשמור על השחקניות המובילות שלהן מלהיכנס לבעיית עבירות.
מחוץ למגרש ליריב גולד יתרון על טלי נוי היות שיריב משחק בליגה הזאת כבר לא מעט זמן בעוד טלי מבחינתה זהו משחק ראשון רשמי מול רעננה ובשלב הפלייאוף בכלל, עם זאת נוי הוכיחה את עצמה העונה כמאמנת מקצוענית וסופר יסודית שלומדת את יריבותיה היטב, גם כשבצד השני גולד כבר מכיר את השחקניות לא מעט שנים.
שחקניות המפתח הן ללא ספק שמרית גיגי וחנה הללי, 2 השחקניות הן בורג משמעותי בהתקפת הקבוצה ובלעדיהן מתקשה הקבוצה לייצר נקודות, אם מסתכלים על המאצ'-אפים אז קשה לראות מי תשמור את שמרית גיגי ברעננה דבר שיכריח את רעננה להשתמש הרבה בהגנות האזוריות ולשים עין על חופית וקסלר שהקליעה שלה היא מפתח גדול מאוד בסדרה, את חנה הללי גני תקווה תצטרך לעצור דרך המתפרצות של רעננה ומשחק המעבר, היא תצטרך להכריח זריקות מחצי מרחק שייגמרו או בהכנסת הכדור אחרי סל או בריבאונד התקפה (שם יש לגני תקווה יתרון עצום) ובכך תמנע מרעננה לרוץ ולמעשה תיקח לחנה הללי את יתרונה הגדול, בנוסף הבקעה צריכה לשים עין גם למתפרצות של ענת פודגור ולהדס לוי במגרש הפתוח.
מול האזורית של גני תקווה תהיה זאת ספיר תירוש שתצטרך לפתוח את ההגנה מבחוץ ובגני תקווה יצטרכו גם לשים עין על התנועה של ענת פודגור בתפרים של האזורית.
רעננה ינסו להכריח את הבקעה לזריקות קשות מבחוץ להשתלט על הריבאונד ולעקוץ במתפרצות, בכך להוציא את גיגי ומגידו מהשטף ולשחק על החיסרון הכי גדול של גני תקווה – הקליעה מבחוץ.
באזורית יהיו אלה נטלי לוי ואורלי גרוסמן שיקשו על רעננה הודות לתנועה שלהן ללא כדור.
גני תקווה מעבר לחנה, ענת והקליעה של ספיר תצטרך להתיש את שרית עטיה בהגנה, לנסות להוציא ממנה עבירות אישיות.
הקבוצות דומות מאד האחת לשניה, ראשית שתיהן שיחקו לפני שנה בליגת העל וויתרו על מקומן, שתיהן היו חלק מאיחוד שפורק ובנייה מחדש החלה, בשתי הקבוצות חמישיות דומיננטיות ומחליפות צעירות ומקומיות, לשתי האגודות ראשי עיר מעורבים, קהל מקומי תומך, אולם גדול ויפה.
שתי הקבוצות ראויות להיות חלק מליגת העל, אחת רק תעשה זאת.

הדס לוי VS. שמרית גיגי – מאצ'אפ מעניין בין רכזת "קלאסית", הדס לוי, מנהלת משחק מצוינת שנמצאת בעונה אישית מהטובות שלה לבין שמרית גיגי שחקנית מוכשרת ומנהיגה שהיתה מהבולטות והטובות העונה בליגה בעמדה 3 עד שנקלעה בעל כורכה לעמדת הרכזת. גיגי עשתה את תפקידה בצורה מצויינת ברוב שלבי העונה אך התקשתה מול הלחץ של שחקניות הרצליה בגביע, דווקא נגד רעננה יכולה גיגי לחזור ולהוביל את קבוצתה כשהאחריות על כתפיה. על אף שהדס לוי שומרת טובה ובכושר טוב רעננה אינה קבוצת גארדיות שלוחצת כך שבגני תקווה יכולים להתאים את המשחק ולשמור את האוויר בריאותיה של גיגי.
לשתי השחקניות סגל מסייע איכותי ואינטליגנטי וזו שתדע, לצד היכולות ההתקפיות שלה גם לשדרג ולהוציא את המקסימום מחברותיה, יכולה להיות שובר השוויון במשחק.
בסיטואציה הנוכחית עמדת הרכזת אולי העמדה החשובה והמכריעה בסדרה.

ספיר תירוש VS. חופית וקסלר– הקלעיות הטובות בשתי הקבוצות, שחקניות התקפה עם יד אבסולוטית מחוץ לקשת, שחקניות שאי אפשר להשאיר אותן לבד ולו לרגע. במשחקים האחרונים גם תירוש הצעירה וגם וקסלר הוסיפו למשחקן יכולות אישיות ליצירת מצבים. וקסלר אחת משחקניות ההגנה הטובות בלאומית תצטרך לתת את האקסטרה נגד היריבות מרעננה.
מי מהשתיים שתתן סדרה יציבה יותר וקליעות באחוזים גבוהים יכולה להיות האקס-פקטור של קבוצתה בהתמודדות השקולה.


חנה הללי VS. נטלי לוי - נטלי לוי אחת השחקניות הטובות והיציבות בחודש האחרון בגני תקווה. לאחר שגיגי נאלצה לצאת החוצה ולרכז את משחקה של גני תקווה, לוי השתלטה על המשבצת שלה ומלבד מלחמה בצבע וריבאונד, מסייעת בהובלת כדור, קולעת מבחוץ ונמצאת עבור קבוצתה היכן שזו צריכה אותה, אולי השחקנית המשתפרת של השנה ואחת החשובות כיום בגני תקווה.
ולמרות כל הסופרלטיבים ההכרעה בעמדה שייכת לחנה הללי. אין מה לומר שעוד לא נאמר, גם במשחקים חלשים קולעת בדו ספרתי, גם מול שחקניות בנות 20 עוד לא נמצאה זו שתעצור את החדירות שלה לצבע. מנהיגה, ו-ווינרית שיכולה להכריע משחקים לבדה ועושה זאת לא פעם. השחקנית הטובה בין הקבוצות ואולי הטובה בליגה, מפתח לרעננה וכאב ראש גדול לגני תקווה.

ענת פודגור VS. אורלי גרוסמן – וואו. שתי שחקניות שמיותר להוסיף עליהן מילים, כשכל המוסיף גורע. אורלי גרוסמן כבר לא ילדה ועדיין אין נערה שתנצח אותה בספרינט, אין גבוהה שהיא לא מסוגלת לחסום ואין בלטה על המגרש שלא מסוגלת לקלוע ממנה. ענת פודגור בעונה אישית מצויינת, שליטה בריבאונדים, יכולות אתלטיות גבוהות וכל זה כששתיהן חצו את גיל ה-30.
גרוסמן יכולה לתפקד גם כמובילת כדור ובזה כוחה האישי וכוחה של קבוצתה, פודגור (עם עטיה) משלימה צוות גבוהות מהטובות בליגה, היחידות עד כה שהצליחו לגבור גם על גבוהות הרצליה.

שרית עטיה VS. גת מגידו– מגידו גבוהה יותר, אתלטית יותר ובעלת משחק התקפה משובח ודומיננטיות התקפית. שרית עטיה, חכמה, מוכשרת ושומרת גדולה. השחקנית שהצליחה לגבור על חשיבון ואורן יחד במשחקי עליה, שהוכיחה שעדיין מסוגלת להתמודד בצבע עם זרות כששיחקה לפני שנתיים בליגת העל – רוצה להוכיח שגם נגד גבוהות גני תקווה יש לה מה למכור.
גת מגידו חזרה השנה ליכולת הגבוהה שלה והיא נמצאת בכושר טוב, אם רק תצליח לקבל את הכדורים, הרבה מהצלחת הקבוצה תלוי בה.

ספסל VS. ספסל – הנקודה החלשה של שתי הקבוצות אם כי במגמת שיפור. מיכל אסף ולורן בניטה הן שחקניות שמוסיפות מלחמה והגנה, יכולות לסיים מתפרצות ולקלוע כשחשוב וצריך, אך אסף עדיין חוזרת לכושר משחק ובניטה עוד לא התנסתה במעמד שכזה. ברעננה, מיכל ישראלי, אחת מהפתעות העונה הפכה לחילוף הראשון בקבוצתה ומחזירה על האמון שניתן לה כמעט בכל משחק, הדס שחם משתפרת והופכת למובילת כדור שניה יציבה ושקטה וגם הילה נחום שתורמת לקבוצה בעיקר הגנתית ונוסנוביץ וקפלן בדקות שמקבלות מצליחות לעשות מפעם לפעם מהלכים יפים ולשנות מומנטומים. הספסל של רעננה מעט עמוק יותר ואולי יכול להפתיע, אבל אין ספק שהצלחות הקבוצות תבססו על החמישיות.

סיכום, הסגל מפוצצים בניסיון, כישרון ואינטליגנציה. גיגי והללי הן שתיים מהשחקניות הטובות בליגה כולה, על גרוסמן, עטיה ופודגור כבר נאמר הכל. משחק שקול בין שתי קבוצות מאוזנות שמגיעות בכושר יחסית טוב לסדרה המכרעת.
קשה להמר על הזוכה, כמעט 50-50, ובכל זאת אם צריך, 2:1 למכבי רעננה בגלל יתרון הביתיות.

דבר הפרשנים:
קובי ברודו:
למה שגני תקווה תעבור רעננה:
1. לגני תקווה שחקניות מנוסות מאד, כשהדבר מתבטא בחוכמת משחק וקבלת החלטות מעולה.
2.גני תקווה גם משופעת בקלעיות ברמה הגבוהה ביותר – חופית וקסלר, נטלי לוי, שמרית גיגי ואורלי גרוסמן שמאפשרות כוח אש וסקור גבוה.
3. אורלי גרוסמן!!! – וכל מילה נוספת מיותרת.

למה גני תקווה לא תעבור את רעננה
1. משחקות נגד הביתיות ואולם "אביב" הוא אחד האולמות שהכי קשה לקלוע בהם, גם לקבוצת התקפה כגני תקווה
2. רעננה הן קבוצה עמוקה יותר, ובשני משחקים בשבוע כשלגני תקווה רוטציה קצרה זה עלול לעמוד בעוכריה
3. המחסור ברכזת. הדס לוי בעונת כדורסל טובה וגם הדס שחם משתפרת כשמול זה הפציעה של לין גולן, הסבתה של שמרית גיגי לרכזת מול רעננה עלול שלא להספיק.
הימור – 2:1 לגני תקווה

שרית ארבל:
למה שרעננה תעבור את גני תקווה:
1. לרעננה חמישייה טובה ואיכותית וסגנון משחק שיכול להכריע התמודדות נגד כל יריבה. אם ברעננה ישחקו את המשחק שלהן, ריצות, פאסט-ברייקים ויענישו על כל טעות הן ינצחו.
2. חנה הללי. שחקנית שקשה מאד לעצור, בטח בעונה טובה כמו שהיא נמצאת בה.

למה רעננה לא תעבור את גני תקווה
1. לגני תקווה שחקניות מליגת העל, הניסיון של גיגי ומגידו יכול לתת את הטון, לשלוט בריבאונד ואפילו לחפות על חסרונה של לין גולן.
2. לגני תקווה יש את הכלים והיכולת ההגנתית לעצור את הללי.
הימור– 2:1 לרעננה. יתרון הביתיות ינצח.



1. (דרום) אס"א ירושלים נגד 2. (צפון) בנות הרצליה
משחק 1: 19:00, 17.4, "קוסל", ירושלים

המשחקים הבאים:
בנות הרצליה – אס"א ירושלים (29/4)
אס"א ירושלים – בנות הרצליה (אם יהיה צורך - 2/5)


ברגע האחרון
אס"א ירושלים תמיד מכוונת לצמרת, תמיד רוצה להגיע הכי רחוק – בדרך כלל מגיעה ואז מוותרת על העלייה. העונה, קצת שונה, באמצע העונה התבשרה הקבוצה שתצליח ככל הנראה להעמיד תקציב בעונה הבאה לליגת העל, עכשיו נותר רק לעלות – ואז הדברים החלו להשתבש. רצף הפסדים בתקופה הקריטית בשנה (סוף חודש דצמבר), הביאו לשני הפסדי ליגה וביניהם הדחה מהגביע. הקבוצה התדרדרה עד למקום השלישי, עכשיו נותר לפלס את דרכה חזרה לשתיים הראשונות. את המשחק נגד גני תקווה עברה בהצלחה, בשיניים ובלא מעט מזל עם סל קריטי של פרחי שסידר את ההפרש הרצוי עם הבאזר. ההכרעה עברה להתמודדות נגד בני יהודה ובתום קרב קשה נוסף הצליחה ירושלים לנצח גם את הכתומות, ומצאה את עצמה בראש הבית.
ירושלים הצליחה לתקן ואפילו להשיג את יתרון הביתיות, עכשיו צריכה גם לנצח את הרצליה כדי לממש את התקציב.

בועז טייב שמר על רוב הסגל מהעונה שעברה. שירה בן ברק, עמית גור, יעל הרוש, מיכל מירון וענבר אוריון המשיכו יחד עם הנערות שהתבגרו בעוד שנה, אליהן הצטרפו שתי בנות בלבד אבל בעמדות מפתח. אורית פרחי חזרה לשחק והוכיחה שעדיין אחת הרכזות הטובות בליגה, דניאל סנפורד הצטרפה ואחרי תקופת התאקלמות הפכה לחלק בלתי נפרד מהרוטציה, לירושלים סגל עמוק, מגוון ומוכשר שעובד כיחידה אחת – זו גם הסיבה שכל פציעה מוציאה את הקבוצה כולה מאיזון.

ירושלים היא קבוצת הגנה מצוינת (50.2 ספיגות בממוצע למשחק), אולם קוסל הוא אחד הביתיים, כך שהמקום הראשון יכול להוות נסיבה מכריעה.
בכל עונה שויתרו בא על העלייה מצאו עצמן ירושלים בליגת העל, העונה כשהן רוצות ליגת העל – גם ישיגו?


לא רק בכדוריד
בניגוד לירושלים שם ההחלטה על ליגת העל התקבלה במהלך העונה, הרצליה פתחה את השנה במטרה ברורה לחזור לליגה הראשונה. בשנה שעברה שיחקו בה בשם האיחוד "בנות השרון" השנה רוצות בכוחות עצמן ובסגל מבוסס בוגרות המחלקה לעלות חזרה לליגה הראשונה ולתקוע יתד בזהות מקומית, ממש כמו קבוצת הכדוריד של העיר שכבר הפכה לאימפריה.

הראשונים שהגיעו לקבוצה, עוד לפני סגל השחקניות, הם אייל זילברמן יו"ר אליצור ת"א בעונה שעברה ויוני אורן שאימן תחתיו באותה הקבוצה.
אחריהם חזרו הביתה, לירון שיפטר, ובהמשך ליטל סולקוביץ. הדר רפאל ואופיר בנט עלו מהנערות, ועל מנת לחזק את הקבוצה צרפו את מעיין לוי בעמדת הרכזת ובגבוהות יאנה שפירו, יהב יעקובוביץ’ וענבל שנפר שחזרה מפציעה קשה.
סגל עמוק של 9 בנות צעירות, לוחמות ולוחצות שעשו חיים קשים לכל יריבותיהן (למעט רעננה שגברה על הקבוצה פעמים). שיאה של ההצלחה הגיעה לפני כחודש עם הזכייה בגביע האיגוד. הסגל הצעיר הרשים והפתיע כשניצח פעמיים בהפרשים דו ספרתיים את גני תקווה החזקה והניף גביע ב"לידר".

הרצליה היא אחת הקבוצה ההתקפיות בליגה והיחידה שחצתה את רף 80 הנקודות בממוצע למשחק, היא גם הקבוצה שמחזיקה בצרף הארוך ביותר של משחקים שחצו את 100 הנקודות (5 ברציפות בפתיחת העונה), כך שהקליעה היא הנשק העיקרי שלהן.
בעיר הכל מוכן לחזרה לליגת העל, עכשיו נותר להצליח במשימה. בעונה שעברה יוני אורן (יחד עם מעיין לוי וענבל שנפר) זכו בגביע ובהמשך עלו ליגה – העונה שיחזור?


הסדרה הצפויה
הליגה השנה חולקה למחוזות שנשמרו לאורך כל העונה (ללא פלייאוף עליון), כך שזה המפגש הראשון בין שתי הקבוצות (להוציא משחקי אימון שקיימו ביניהן, אגב במשחקים 2:2).
ירושלים והרצליה שתיהן קבוצות עם כוונות ברורות של עליה ולכן מלבד היוקרה גם הרבה לחץ וציפיות. הקבוצות מציגות סגל צעיר ברובו, עמוק, רחב ונערות מקומיות שרוצות להוכיח את עצמן.
מפגש של סגנונות ההתקפה הטובה בליגה נגד ההגנה החזקה – מי מהן תצליח להכתיב את הקצב?
בדיוק ההפך מחצי הגמר השני, 2 קבוצות עמוקות בעלות סייז משמעותי וקו אחורי עמוק, 2 קבוצות שאוהבות לשמור אישית אגרסיבית ולשחק פנימה והחוצה עם רכזות דומיננטיות ויכולת קליעה.
הרצליה מגיעה כקבוצת התקפה מובהקת אבל עם ההגנה שסופגת הכי הרבה מכל רביעיית הפלייאוף.
ירושלים מגיעה אחרי מסע משחקים אינטנסיביים בהם בקושי שותפה ענבר אוריון ואין ספק שמול יאנה שפירו ויהב יעקבוביץ ענבר אוריון חייבת להיות בכושר טוב בעיקר הגנתית.
ירושלים היא קבוצת קליעה מהטובות בליגה כאשר עמית גור, דניאל סנפורד, שירה בן-ברק ואורית פרחי הן שחקניות שחייבות התייחסות ממאמן היריבה שם אין ספק שבועז טייב הוא בעל הניסיון הגדול יותר והדבר לבטח ישפיע בהמשך הסדרה.
הקליעה של הרצליה היא מגוונת גם היא, הדר רפאל, ליטל סולקוביץ ולירון שיפטר הן קלעיות מוכחות כאשר אופיר בנט ,יהב יעקבוביץ ומעיין לוי אשר שיפרה רבות את הקליעה מסוגלות לשים את הכדור בטבעת בזריקות מחוץ לקשת. מלבד יכולות הקליעה הקבוצה מענישה בהתקפות מעבר ומתפרצות. צירופה של שנפר הוסיף הרבה שכל בניהול משחקה של הרצליה ומאפשר את שליחת הכדור קדימה לצעירות שכבר נמצאות בחצי של היריבה מוכנות לסיים ב"קרש סל".
אם מסתכלים על המפתחות שהרצליה צריכה להתמקד בהם אז ללא ספק אורית פרחי במגרש הפתוח, הקליעה של הגארדיות (וסנפורד) מבחוץ והתיאום בין הגבוהות של ירושלים אלה מפתחות עיקריים.
בצד השני ירושלים תצטרך לשים דגש רב על יאנה שפירו (אפילו עם ענבר אוריון שמירה כפולה היא לא מילה גסה), גם פה הקליעה של הגארדיות היא משמעותית (הרצליה קלועת מבחוץ כשהיא זורקת הרי לא בכדי היא קולעת 80 נקודות בממוצע) ולהתחיל לחשוב איך מחזיקים לפחות 2 משחקים מול לחץ בלתי פוסק בהגנה.

מעיין לוי VS. אורית פרחי– האמת, לא משנה מי מהשתיים תהיה טובה יותר, פשוט תענוג שיש כזה מאצ'-אפ. שחקניות צעירות, סופר-סופר אינטליגנטיות, מנהלות משחק ברמה גבוהה ובעלות יכולות התקפיות מגוונות. בסיטואציה אחרת, עם פחות זרות בליגה העל וחוקי תקנון אחרים השתיים היו היום מובילות קבוצות בליגה הראשונה, אבל אל לנו לבכות הזדמנות להגיע ולהנות משתי רכזות צעירות, מצרך נדיר בכדורסל הישראלי.

מעיין בן אפריים VS. עמית גור – מאצ'אפ מעניין ולו בגלל שהוא נכון חלקית. להרצליה, כאמור, סגל עמוק ומגוון וזו העמדה שמשתנה בתכיפות הקרובה ביותר. סולקוביץ, רפאל, בנט כולן כבר פתחו בעמדה זו בסיטואציה כזו או אחרת של העונה ולאחרונה בן אפרים עולה בחמישייה מספקת הגנה טובה ועם הביטחון גם מגיעה תרומה התקפית. עמית גור משתפרת, פתחה את העונה טוב, נרגעה ובשבועות האחרונים כולל במאני-טיים של משחקי הצמרת מראה קליעה יציבה, יכולת מסירה טובה והרבה מאד מלחמה. עמדה בסימן שאלה – בירושלים זו תהיה גור השאלה באיזו יכולת (שאלה שיכולה להכריע את הסדרה), בהרצליה השאלה מתחילה עוד קודם – מי תהיה בעמדה?

שירה בן ברק VS. לירון שיפטר – עמדה שמשקפת את הסיבה בגינה הקבוצות נמצאות בפלייאוף. מדובר בגארדיות מוכשרות בעלות קליעה טובה מבחוץ ויכולות אתלטיות. לכאורה, גארדית קלאסית 17 נקודות בממוצע למשחק והכל טוב אבל לא, הקבוצות משתמשות ביכולות השחקניות בתבונה. בן ברק גם מנהלת משחק ושומרת אולי הטובה בליגה (מחזיקה בתואר מהעונה שעברה), שיפטר שחקנית קשוחה, ריבאונדרית מצטיינת ולוחמת. מאמני הקבוצות מנצלים עד תום את היתרונות של השחקניות בכל אספקט, נוסף להתקפי מה שהופך את העמדה לאחת החשובות בקבוצות.

מיכל מירון VS. ענבל שנפר – מיכל מירון ממשיכה לעשות עבודה טובה בעיקר הגנתית ונקודות חשובות כשצריך אותה וידעה לחפות על חסרונה של אוריון בעת האחרונה, אך השפעתה של שנפר על קבוצתה היא קריטית. שנפר היא מנהיגה, מנהלת משחק ובעלת יכולות ביצועיות גבוהות. בעונה שעברה נפצעה וחסרה למאמנה אורן כדי להביא אולי אליפות. תפצה השנה?

ענבר אוריון VS. יאנה שפירו – הקרב הגדול בין שתי השחקניות הבולטות בכל אחת מהקבוצות. אוריון המצטיינת והברומטר בשורות ירושלים, על אף שבחודש שנעדרה הקבוצה התמודדה טוב בלעדיה. שפירו נותנת את אחת העונות הטובות בקריירה שלה ומעטות השומרות שהצליחו לעצור אותה השנה. עמדה שמייצרת לקבוצות את הנקודות הרבות ביותר. עבור מרבית הפרשנים מדובר בעמדה שתכריע את הסדרה.

ספסל VS. ספסל – שני ספסלים עמוקים ואיכותיים. דניאל סנפורד מצד אחד ויהב יעקובוביץ’ מהצד השני הן שחקניות שקבוצות היו מקוות לראות בחמישייה שלהן, בוודאי שמהספסל. ליטל סולקוביץ, הדר רפאל ואופיר בנט הן קלעיות שיכולות לשנות את המשחק וכניסתן במקום כל שחקנית חמישיה לא מביאה לירידה ברמת הקבוצה מן הצד השני יעל הרוש וגם נועם עובד ואלה עירון הצעירות.
הספסל של הרצליה על פניו עמוק ואיכותי יותר, הספסל של ירושלים טוב לא פחות.

סיכום, משחק שיכול להפוך לאטרקטיבי ומעניין מול שתי קבוצות שקולות בסגנונות דומים, המשחק הראשון הוא המפתח בסדרה, ירושלים הראתה שהפסד מביא לכדור שלג, הרצליה עוד לא הפסידה משחק חשוב בסדרת באק-טו-באק ולא ברור איך תתמודד איתו.
הספסל מהמר: בגלל יתרון הביתיות ירושלים תעלה ל-1:0 בסדרה בה המנצחת במשחק הראשון תנצח את הסדרה כולה. 2:0, למרות האיכויות של הרצליה.

דבר הפרשנים:
קובי ברודו:
למה שירושלים תעבור את הרצליה:
1. מועדון עם מסורת של אין ספור עליות לליגת העל.
2. סגל שחקניות מנוסה, מחובר ומתואם- משופע בחוכמת משחק ,קבלת החלטות מעולה, אנרגיות מדהימות (משחקות עם חיוך), פירגון הדדי, מאמן מספר 1 בליגה
3. אולם בייתי – מרכז "קוסל" הוא סיוט עבור קבוצות מתארחות, סלים קשים, קהל שיושב קרוב לפרקט ודוחף את קבוצתו....

למה ירושלים לא תעבור את הרצליה:
1.לירושלים סגל איכותי אך מול העומק של הרצליה והסגל הרחב (חלומו של כל מאמן) במיוחד בסדרה של שני משחקים בשבוע ירושלים צריכה להיזהר מלחזור לאותו חודש שחור בחורף.
2. על אף שלקבוצה את אוריון ומירון - הרצליה היא אחת מקבוצות הריבאונד הטובות בליגה, ונחיתות בפרמטר הזה יכול להיות מכרעת.
3. הרצליה מגיעה בהרבה ביטחון ומומנטום עם הזכייה בגביע
הימור – 2:1 לירושלים

שרית ארבל:
למה בנות הרצליה תעבור את ירושלים:
1. יתרון הגובה. הקבוצה היחידה עם 2 גבוהות טבעיות ומבוססות, ששולטות בצבע ביד רמה.
2. הרצליה בהתמודדות גם במשחקים מולי הוכיחו שיודעות לחזור מפיגור ולנצח, קבוצה עם הרבה אופי

למה הרצליה לא תעבור את ירושלים:
1. ירושלים קבוצה עם מסורת ואולם ביתי שמאד קשה לשחק בו.
2. אם יצליחו לסגור את הכנסת הכדור לשפירו ולהגביל אותה על 13 נקודות ומטה ויפתחו משחק ריצה משלהן להרצליה לא יהיו התשובות.
הימור – 2:1 לירושלים. התמודדות פתוחה בין שתי קבוצות שיכולות לנצח בכל יום נתון.










כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();