דגן, הגיבו מהר וביעילות באשדוד


6 אחרי המלחמה
שי ברק ,23/11/2012

מתקפת הטילים בשבוע החולף על ישראל הכניסה לחרדה כחצי מתושבי המדינה, ועדיין עיקר הסבל נגרם לחלק הדרומי של המדינה. מבט על השבוע החולף מזווית מועדוני הכדורסל שחוו (ולא בפעם הראשונה) קולות מטרידים של אזעקות, ויירוטים.

מה שנקרא רק לפני מספר שנים "רקטות על ערי הדרום", הפך בשבוע האחרון ל"רקטות" באופן כללי. כשגם תושבי גוש דן במקלטים ופאג'ר פגע בבניין בראשון לציון, מחצית ממשחקי הליגות השונות הושבתו או כמו בהודעות שיצאו מדי יום לעיתונות ולקבוצות "לא יתקיימו משחקי קבוצות מיבנה וגדרה דרומה עד באר שבע ומשחקי חוץ של קבוצות מאיזור הדרום והנגב.
ויקה רודובסקי, מאמנת הפועל באר טוביה בליגה הלאומית ותושבת אשדוד, תיארה את ההתפתחות הזו היטב, "בתחילת שנות ה-2000" כשירו קאסמים על שדרות, כאבתי על התושבים אך התקשיתי לחוש את הפחד, זה היה רחוק ממני ולא תיארתי לעצמי מצב דומה על אשדוד, השבוע נזכרתי באותה מחשבה".

הפועל באר טוביה, כמו מועדונים רבים באזור הדרום, התקשה לנהל אורח חיים ספורטיבי בתקופה האחרונה. "אנשים מודעים למצב הביטחוני הקשה מאז תחילת מבצע "עמוד ענן", אך לא יודעים שאזעקות החלו להישמע בבאר טוביה ובסביבה כבר יום אחרי משחק הגביע נגד רעננה (שבוע לפני תחילת המבצע, ש.ב)". מאז תחילת המטחים התקשו לקיים אימונים בקבוצה, שחקניות המתגוררות במרכז חששו להגיע, ובצדק מבחינתן, מספר ימים מאוחר יותר נפלו רקטות כמה מאות מטרים בודדים מהאולם הנמצא בתיכון בעיר.
הקבוצה, שבאופן מטריד "רגילה" כבר למצבים כאלה, איתם התמודדה בתקופת מבצע "עופרת יצוקה", מצאו בית חם בעיר רמלה. שם, כמו לפני 3 שנים, התקבלו בזרועות פתוחות, וקיימו בעיר מספר אימונים לשמור על הכושר והשגרה.
גם המעבר לרמלה לא עבר קל, בדרך לאימון ההסעה עצרה מספר פעמים בעקבות אזעקות, וסמוך לגדרה תוך שתופסות מחסה צפו ביירוט רקטה ע"י כיפת ברזל, חוויה סוריאליסטית, רק בישראל.



"האירוח בביתם של עדני דגן ונעמי קולודני עזר לנו להרגיש בטוחות, שמחה שהסתיים בשלום" אשלי שילדס



סיטואציה דומה חשו במכבי אשדוד, הקבוצה מליגת העל, שעמדה בסיטואציה עדינה כשבסגל שלה שחקניות זרות שאינן רגילות לאורח חיים מתוח שכזה. עדני דגן, מאמן אשדוד, סיפר שהתנהלות טובה ויעילה של ראשי הקבוצות הורידה את מפלס הלחץ, "אירועים כאלה, לצערנו, הם לא עניין חדש ובגלל שאנחנו יודעים ומודעים למצב התארגנו צ'יק צ'ק. כבר ביום הראשון למבצע עזבו כולן את העיר ועברו למלון בבת ים. הטיל שנפל לא רחוק משם הבהיל את הזרות מאד, אז עברנו לארח אותן בבתי שלנו. 3 מהן ישנו אצלי בבית, ולמחרת במוצ"ש העברנו אותן למלון ליאונרדו ברמת החייל, לשם כבר הגיעו רגועות יותר והתחלנו לקיים שיגרה במרכז".
ההתארגנות המהירה וסיוע שקיבלו מהגופים במרכז, החל ממלון "פאטל" בבת ים, "לאונרדו" ברמת החייל ועד היחס החם שקיבלו בהדר יוסף "קיבלו אותנו בנשיקות וחיבוקים", אפשר לקבוצה להתאמן בצורה סדירה, גם אם לא באולמן הבייתי. כך הגיעו למשחק הליגה בחולון מוכנות.

באשדוד חזרו לשיגרה, אך לא מוטרדים מאפשרות להתחממות חוזרת, "לפני מספר שנים בתקופה של רנה מונטגומרי לזרות לא היה מרחב מוגן בבית, ונאלצו בכל פעם שנשמעה אזעקה לרוץ אל חדר המדרגות. היום הן משוכנות בדירות חדשות ובהן ממ"דים וזה מוסיף להן קצת ביטחון. גם העובדה שיושבת הראש, טלי קריאף מתגוררת באשדוד ולא עזבה אותה למשך כל השבוע, הפחית את הלחץ אצל הזרות שלא חשבו לרגע לעזוב", כך מסכם דגן.
אשלי שילדס, מסכימה איתו "הרגשנו בטוחים, קיבלנו תדריך מסודר היכן אזורי הביטחון ואיך צריך לנהוג ברגע שיש אזעקות ובסך הכל היה בסדר". שילדס, אמנם עונה שלישית בישראל ועדיין לא התרגלה למצב, "כשהגעתי לאשדוד ידעתי על אפשרות שיהיו טילים, אבל זה לא משהו שנתקלתי בו קודם לכן. זו היתה חוויה שונה, לחיות בארץ זרה בסיטואציה כזו רחוק מהמשפחה זה לא דבר קל, אך בזכות היציאה מאשדוד ההתאווררות בתל אביב והאירוח לו זכינו במשפחה של עדני ונעמי (קולודני, ש.ב.) הרגשנו בטוחים. אני שמחה ששרדנו ושאף אחד לא נפגע ואפשר להתקדם ולחזור לשיגרה".



"הכי קל לפחד, אבל מנסים לשמור על שיגרה כי לא יודעים מתי זה ייגמר", רודובסקי



אותה שיגרה נעצרה בקבוצות הלאומית. באר טוביה שהיתה צריכה להתארח ביום שלישי האחרון בתל אביב במשחק נגד תל כביר, שמעה על ביטול משחקה. השחקניות שמחצית מהן מתגוררות בדרום וחלקן בעוטף עזה, קיימו כאמור אימון ברמלה, אך למרות ההכנה הלא אידיאלית העדיפו לשחק ובכך לשמור על השיגרה "הכי קל לפחד, אבל מנסים לשמור על שיגרה כי לא יודעים מתי זה ייגמר", אומרות רודובסקי.

בגדרה היה פחות מזל, עשרות הרקטות שנורו לעבר היישוב, הפסיק באופן מוחלט את פעילות הקבוצה. הקבוצה המורכבת בעיקר מצעירות תושבות המקום, ובכל פעם שניסו לקיים אימונים מחוץ לאיזור המסוכן (תוכנן אימון בנען), מטח רקטות הביא את השחקניות להישעאר צמוד למרחב המוגן ולא לצאת אל ההסעה. מאמנת הקבוצה עדי אופיר, נזכרת באותה דקה בה התחיל השבוע המטורף "ביום רביעי היה צריך להיות אימון נערות בשעה 17:30. בשעה 5 התקיימה מסיבת עיתונאים לאחריה הודיע פיקוד העורף שאסורה התקהלות באזורי הדרום ובהם גדרה, מאותו רגע לא היו אימונים, כי גם אין באמת מקלט קרוב. אם הרחובות בעיר היו רקים זה בוודאי לא היה הזמן לפעילות ספורטיבית".

אתמול, חמישי, הקבוצות חזרו להתאמן, "עוד יש חשש אצל הבנות מהמרכז, ובתחילת האימון האווירה היתה קצת מתוחה אבל בהמשך כבר השתחררנו והיה אימון טוב".


ראשון לציון בטווח הטילים

למרות הבדלים משמעותיים בכמויות ובסכנה בין המרכז לדרום, דווקא שחקניות המרכז, כך מתברר חששו יותר להגיע לדרום כיוון שאינן רגילות לסכנה, כך גם אחרי אותה הפגיעה של הרקטה בעיר ראשון לציון. טלי בן ישי, תושבת המרכז ושחקנית ראשון לציון: "השבוע האחרון היה מותח ולא נעים. לי באופן אישי ישנן זכרונות לא טובים ממלחמת המפרץ, שזו הייתה הפעם האחרונה בה נשמעה אזעקה באזור גוש דן. אני מניחה שכולם היו במתח במיוחד כשהמצב היה לא ברור. חוסר הודאות מתי זה יגמר ומה הולך לקרות ריחף מעל. לבנות המקומיות לצערי יש נסיון עם טרור ומצבים של מתקפה ומפתחים יכולות התמודדויות עם הזמן, כך שלהבדיל מהזרות כן הרגשנו בבית, מה גם שהמשפחות שלנו כאן. לזרות זה מצב לא סימפטי להיות בארץ זרה תחת מתקפת טילים, ואי אפשר להתרכז לגמרי כשיש אזעקה במהלך אימון, הרגע המפחיד אני חושבת עבורן היה כשנפל טיל בראשון ויש לציין שהן התמודדו ממש יפה עם כל המצב ולא איבדו את העשתונות, למרות שדיי חששו. מה גם שלשתיים משלוש הזרות שלנו זו השנה הראשונה שלהן בישראל, הכל דיי חדש להן כאן ואני חושבת שעזרנו להן קצת להירגע ולהבין שהמצב זמני.

דעות רבות יש על הפסקת האש – דבר אחד בטוח, עבור הספורט והכדורסל מדובר בבשורה חיובית.










כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();