צילום - עידו רוזנטל


רמה"ש בפיינל פור האיזורי - התגובות
ליאור קלינגר ,11/02/2005

אנדה רמת השרון נחתה הבוקר בישראל לאחר ההפסד בגמר קונפרנס דרום של הירוקאפ. ליאור קלינגר, שליוותה את הקבוצה לפיינל פור האיזורי באיסטנבול, מביאה את הקולות מן המגרש והתחושות לאחר המשחק - בלעדי ל'ספסל'.

בטקס לאחר המשחק הוענקו פרסי הטורניר, מריאנה ראגוז קיבלה את פרס הגארדית המצטיינת של הפיינל פור, קאנדס פיוטרל זכתה בפורוורדית המצטיינת של הפיינל פור באופן די מוזר שכן פיוטרל גארדית וראגוז משחקת בעמדה מספר 3. הסנטרית קורונה זאנזה זכתה בסנטרית הפיינל פור ומרי פרדיננד קיבלה את תואר הMVP. לקהל המדהים של פרנבחצ'ה בהחלט הגיע גם פרס, הם לא הפסיקו לשיר לשניה עם תאום מושלם בין שני היציעים ויצרו אווירה פשוט נפלאה לקבוצה שלהם.

אורנה אוסטפלד
על המשחק:
"הייתה לנו בעיה עם כמה שחקניות שלא בדיוק מימשו את הפוטנציאל, והיה קשה בלעדיהן. פטרה (אוייהי) לא בכושר, ג'ואנה (צופריש) חולה לגמרי ולא תפקדה. ברגע שבתפקיד מספר 4 יש בעיה, אנחנו כבר ראינו בליגה מה קורה. צ'סיטי מלווין לא יכולה לעשות את זה לבד אם הגארדיות לא פותחות ולא קולעות אז כל ההגנה עליה. גם לה נגמר הכוח, לבד היא לא יכולה להחזיק את הקבוצה. השיפוט היה גרוע ברמות, אבל בחצי השני לא שיחקנו בהתקפה".

על המוטיבציה של הקבוצה לקראת המשחק:
"הבנות מאד רצו, לפעמים כשמאד מאד רוצים אז נראים ככה. דווקא משחק ההתקפה שלנו לא עבד, עם 58 נקודות אי אפשר לנצח".

על המשך הדרך:
"בסה"כ בבית הצפון-מרכז הקבוצות בערך באותה רמה, אבל אנחנו נקבל כביכול קבוצה יותר טובה ויש את העניין של הבית חוץ. אני עדיין לא בטוחה מה עדיף בדברים האלה, עם כל הלחץ שמגיעים איתו למשחק השני בבית, אני בעניין הזה עוד לא שלמה עם שום דבר. בכלל, השיטה הזו היא קשה".

אורנית שוורץ
על המשחק:
"זו תחושה מבאסת, אני לא אוהבת להפסיד. לא אהבתי את הדרך שבה ראיתי שהפסדנו. לא יודעת אם התפרקנו, היו כל מיני דברים שגרמו לדברים להיראות ככה, תמיד אפשר למצוא כל מיני תרוצים, מגרש ביתי, אוהדים, שופטים, כל הדברים האלה שלפעמים מכניסים אותך למשחק ולפעמים גורמים לך לצאת מהמשחק. כמו שאמרתי לקבוצה, מי שלא עצוב בהפסדים לא יודע להעריך את הניצחונות. אין הרבה מה להגיד, אני די צפיתי מהספסל ולא יכלתי להביא שינוי במומנטומים, להפיח קצת חיים ובלאגן, שזה אחד התפקידים המרכזיים שלי בדרך כלל. אלו דברים שקורים, זה חלק מהמקצוע, חלק מהכדורסל, יום אחד זה ככה ויום אחר זה ככה. זה מדהים, 12 שעות אחורה אנחנו בעננים, ניצחנו ואנחנו ממשיכות הלאה באירופה ואז בבום בא הפסד כזה שגם נראה לא כל כך טוב, אז זה די מבאס".

על המוטיבציה לקראת המשחק:
"רצון תמיד יש, במיוחד כשמשחקים נגד קבוצה כמו פנרבחצ'ה. זה לא מהמשחקים שצריך להכניס אדרנלין ומוטיבציה. לפעמים יש דברים שלאו דווקא קשורים לכדורסל שגם משפיעים, פתאום מאבדים קצת מומנטום ודברים לא מסתדרים, דבר מוביל לדבר וזה כמו שרשרת ואין מה לעשות, זה משפיע. אין מה להתחבט יותר מידי בשאלה על המשחק הזה, פשוט לסגור אותו, להעביר אותו הלאה, הראש שלי כבר בחיפה".

על איך ממשיכים מכאן:
"העונה שלנו מאד צפופה, אין הרבה זמן. צריך לחשוב חיובי, להבין מה קרה ולהמשיך, פשוט אין ברירה. יום שבת כבר יש אימון, ויום שני משחק. הגדולה של קבוצה שרוצה להצליח זה מחר לקום ולחזור לעבודה, להמשיך הלאה ולא לקחת את זה קשה מידי. זו הגדולה שצריכה לבוא עכשיו מהקבוצה הזאת, זה חלק מהעבודה של הצוות ושלי בתור קפטנית ואני מאמינה שנעשה את זה".

צ'סיטי מלווין
על המוטיבציה לקראת המשחק:
"אני חושבת שבאיזשהו מקום כן חסרה לנו קצת מוטיבציה, זה היה משחק שידענו שאם ננצח זה יהיה דבר גדול אבל אם נפסיד שום דבר לא יקרה. המטרה העיקרית שלנו הייתה להעפיל לשלב הבא. אם היינו נכנסות טוב למשחק אז היינו משתחררות ומשחקות מצוין אבל כשהמשחק התחיל ופנרבחצ'ה התחילו טוב ועם הקהל הביתי שלהן פתאום את חושבת 'רגע, גם עם נפסיד נעלה לרבע גמר'. הן שיחקו בבית, אם אנחנו היינו מארחות את הפיינל פור הזה בישראל זה היה סיפור אחר. זה היה יכול להיות אדיר אם היינו מנצחות כי אז היינו פוגשות את המדורגת שלישית או רביעית בקונפרנס השני אז ידענו את המשמעות של המשחק אבל עלינו לשלב הבא וזה מה שבאמת חשוב."

מריאנה ראגוז
על פרס הגארדית המצטיינת:
"זו הייתה הפתעה גדולה אבל כמובן שזה כבוד לקבל את התואר".
על המשחק:
"זה היה משחק קשה, אנחנו פשוט לא התחלנו את המשחק אגרסיבי, רצינו להיות מאד אגרסיביות. פתחנו קצת לאט, החטאנו זריקות חשובות ומשחק המעבר שלנו לא היה קיים, שיחקנו חמש על חמש כל הזמן והן קצת יותר גדולות מאיתנו".

פטרה אויהיי
על הביטחון שלה:
"כנראה שכן איבדתי קצת את הביטחון, אני יודעת שלפעמים אני כמו רכבת הרים, יש לי עליות וירידות וכנראה שהגעתי לנקודה נמוכה בשלב הזה של העונה. זה קרה לי בעבר זה לא דבר חדש ואני רק לקחת נשימה עמוקה, להמשיך לעבוד למרות זאת, להיכנס לאולם ולעבוד קשה. אני אהיה בסדר, יש אמרה שאומרת ששחקנית לא מאבדת את הידע או הכישרון שלה במשחק, היא יכולה לאבד רק את הביטחון. כנראה שזה המצב בו אני נמצאת כרגע אבל אני אחזור לעצמי".

על המשחק המאכזב שלה בגמר (0 מ-6 מהשדה):
"אני לא יודעת מה קרה ליד שמאל שלי, לא יודעת מה עבר עלי עם ההחטאות מתחת לסל, הלוואי וידעתי כי אז הייתי יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות כדי להשתפר ולתקן את הטעויות האלו. אני יודעת שהתפקיד שלי בקבוצה חשוב, אסור לי לאפשר לשומרת שלי לעזור לשומרת של צ'סיטי כי זה יוריד ממנה הרבה לחץ. כמו שראינו במשחק הראשון היא יודעת למסור ולמצוא את הגארדית הפתוחה אז זה קשה לקבוצה להביא עליה דאבל טים ולעזוב את אחת הקלעיות. אני יודעת שאני יכולה ממש לשפר את ההתקפה".

על המשחק:
"דיברנו על זה עכשיו בארוחת ערב, היו הרבה מאד גורמים שאני אפילו לא יודעת איפה להתחיל. אני לא חושבת שהצלחנו להשוות את רמת האינטנסיביות שלהן, הייתה להן יותר אש, וכמובן זה היה במגרש הביתי שלהן אז הן הרגישו יותר בנוח. עם כל האוהדים מאחוריהן, היה להן המון ביטחון לקראת המשחק ואולי אנחנו קצת חשנו מאויימות. אני לא יודעת את כל הסיבות, אפשר גם להאשים אם השופטים שבברור נתנו לפנרבחצ'ה יתרון ביתיות אבל כל אחת צריכה רק להסתכל במראה ולחשוב מה היא לא עשתה נכון, ללמוד מזה ולוודא שזה לעולם לא יקרה שוב. בכל זאת השגנו את המטרה שלמענה באנו לכאן, עלינו לשלב הבא וצריך להסתכל קדימה למשחק מול ההונגריות".







כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();