הפסידו לעצמם
ארז מיכאלי ,21/01/2005

ארז מיכאלי על ההפסד של מכבי בפזארו.

עד כה, זה היה המשחק הכי גרוע של מכבי ביורוליג. בכל זאת, זה נגמר צמוד. זה מראה עד כמה מכבי חזקה. זה מראה כי פזארו הפכה מאז המשחק ההוא ביד-אליהו מקבוצה חלשה לקבוצה בינונית. על אף השינויים בקבוצה והבאת ג'יימס פן מיוון, לחיזוק הקו האחורי, פזארו היא קבוצה שתעפיל לשלב הבא ותו לא. אבל למשחק הזה היתה חשיבות רבה עבור פזארו, הרבה מעבר למאבקי הטבלה. המשחק הזה אמור היה למחוק את החרפה הכי גדולה עבור המועדון האיטלקי. עדות לחשיבות הנקמה הקטנה והמתוקה היה אפשר לראות בסיום המשחק עת פרץ הקהל פנימה ועטף את שחקניו משל היו אלופי אירופה טריים. הניצחון המקומי שיחרר הרבה רגשות בעיר הקטנה שבצפון איטליה.

רגשות היו גם על המגרש. לייחס שמונה-עשר איבודי כדור ושישה אסיסטים בלבד למכבי רק למשחק פושר של הצהובים גובל בזלזול משווע. פזארו הגיעה מוכנה למשחק הזה. לא בכדי אמר קרספי לפני המשחק כי "גם למכבי יש נקודות תורפה". הגנה חזקה של האיטלקים לאורך כל המשחק הוציאה את מכבי משיווי משקלה. מהלכים קלאסיים של הכנסת כדור לגבוה מעל לכל ההגנה הסתיימו בחטיפה איטלקית או בעבירה. פזארו הגיעה מוכנה לתרגיל הזה ושמרה שחקן גבוה עם שחקן אחד עליו ועוד שחקן בסביבה, מוכן לשמירה כפולה. עיבוי הצבע שלח את מכבי לחפש נקודות מעבר לקשת ( 25 זריקות לשלוש- דבר נדיר עבור מכבי העונה ). פזארו גם השכילה לשמור את קווי המסירה ויצאה למתפרצות שהניבו נקודות יקרות. בצד ההתקפי היה לאיטלקים את צ'ארלס סמית' בתצוגה מזהירה. אי אפשר לבוא בטענות רבות על השמירה עליו שכן הגארד פשוט תפס יום והפציץ מכל הבא ליד. מיליץ' סחט עבירות ממכבי ומוטולה ניצל חולשה בצבע. האיטלקים שמרו על הנוסחה המבטיחה משחק צמוד עם מכבי- אחוזים גבוהים משלוש, מניעת מתפרצות, צמד גארדים מהיר ואתלטי שמספק נקודות, הגנה פיזית ויום טוב של הכוכב המקומי בהתקפה.
ההגנה של מכבי שוב לא תפקדה. פזארו היא קבוצה שקולעת 78 נק' בממוצע במשחקיה ואתמול הגיעה ל 75 נק' כבר בסוף השלישי. אין לכך קשר ליום שתפס סמית'. מכבי אפשרה לאיטלקים יותר מדי פולו-אפ בהתקפה ( היכן תפיסת המקום? ). את שחקני הקו הקדמי עוברים בקלות ( עבירות רק לקראת סוף המשחק ) דבר שמשאיר את שחקני הפנים חשופים לריבוי עבירות. באסטון, היחיד במכבי ששומר בהגנה, מסיים כמעט כל משחק עם ארבע או חמש עבירות כחיפוי על טעויות חבריו ( אבל שומר על ממוצע קבוע של עבירה אחת טיפשית ומיותרת ). יציאתו בחמש עבירות הכניסה את גרין. המשחק בקובנה היה הבלחה חד-פעמית, את גרין הביאו למכבי בדיוק עבור מספרים כאלה ( 6 נק', 7 ריב' ) והגנה חזקה. מאז כניסתו של גרין סגרה מכבי פיגור של 14 נק'. זה לא בגלל שבאסטון היה רע ויציאתו שיפרה את מכבי. נהפוך הוא, באסטון היה היחיד שהגיע למשחק הזה חד ודרוך ולא זחוח כמו יתר קבוצתו. יציאתו פשוט גרמה לפארקר ושאראס להתעורר ולקחת אחריות. יחד עם הגנה של גרין וזריקות שארפיות, מכבי השוותה את המשחק.
התרומה הדלה של הספסל הצהוב מעמידה את גרשון בפני בעיה. אין הרבה שפנים ( מלבד שארפ )שישנו את המשחק ויכניסו דם חדש. קומאטוס עדיין לא מחובר. התרומה ההתקפית של גרין צנועה. שלף, הנמצא בכושר טוב, לא הביא שינוי והלפרין נכנס לעיתון. נראה כי תפקידו של שחקן הספסל הוא לנסות לשמור על יתרון כלשהו בתקווה ששחקן החמישיה אותו החליף יוריד דופק במהירות.
למכבי לא הגיע לנצח את המשחק הזה. היא היתה לא מרוכזת, לא קבוצתית ( במיוחד שאראס ) ולא לוחמת. הזחיחות הפכה לעצבים בדקות הסיום ומכבי לא התעלתה מעבר למשחק הרע שהיה לה.







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
חפשו את האשהגומרים הולכיםיכול להיות שזה נגמר ?סיכום שלישויהי ביום ההואאותה הגברת בשינוי אדרת אדם בעקבות גורלושושלתיום ממוצעעידן התמימות "עסקונה" מפסידים אבל אופטימייםקלקלו את החגהגנה לא היתה פהפוליסת ביטוחדרוש: ניהול מקצועיעונת מבחןהגביע הקדוש



© כל הזכויות שמורות
cker();