מטלון. יש הצעות מאיטליה וספרד



חגיגה יוונית
יאיר קלס ,18/05/2010

מאריו מטלון כבר עמד עם המזוודות מחוץ לאולם בגן נר בדרך לשדה התעופה. אך אז הגיעו הקיבוצניקים, נתנו לו בית חם, וגרמו לו להתאהב מחדש בארץ. בתמורה, הוא דאג לתת ליקנעם/מגידו צלחת אליפות יוונית. תפסנו את היווני לראיון אישי ונשבינו בקסמיו.

מאריו, עלית לליגת העל עם יקנעם/מגידו לאחר נצחון מוחץ 3-0 על טבעון, איך ההרגשה?
"זה משהו אחר, ההרגשה מדהימה. האולם היה מלא, הקהל היה מדהים, הם דחפו אותנו לעשות את זה, וזאת חוויה של פעם בחיים".

איך חגגתם?
"היית לנו היום "ארוחת ניצחון". אחרי המשחק נסענו לבאר שבבעלותו של רז מנשה בחיפה, כולם היו עייפים מאוד, אך מאושרים עד הגג. אני חושב שהתעייפנו יותר בחגיגות מאשר במשחק. שתינו כמו שצריך והרגשנו תשושים, אבל כשמנצחים יש מספיק כוח כדי לחגוג".

ספר לנו איך הגעת לשחק ביקנעם/מגידו אחרי שכבר היית עם המזוודות בדרך לשדה התעופה מקבוצתך הקודמת גליל\גלבוע בליגת העל.
"רציתי לשחק יותר דקות. דיברתי עם עודד קטש, ואמרתי לו שאני מחפש מקום אחר שם אוכל לשחק יותר. הוא תמך בי ואמר לי שעשיתי נכון. קיבלתי טלפון מעופר דומינגז, באתי לאימון אחד, התאהבתי במקום, ואמרתי שאני רוצה להישאר פה".

"בפעם הראשונה שנכנסתי לחדר האוכל הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח..."

האם היית במקום כמו קיבוץ בעבר?
"לא, זאת הפעם הראשונה בחיים שלי, זו חוויה אחרת לגמרי, כי הייתי רגיל לחיים בעיר הגדולה. כשהגעתי בפעם הראשונה זה היה קשה מאוד, בעיקר הקרבה לקהילה. בחדר האוכל בקיבוץ כולם מכירים את כולם. בפעם הראשונה שנכנסתי באמצע ארוחת הצהריים, האנשים בקיבוץ לא הכירו אותי והסתכלו עלי בצורה מוזרה כאילו נפלתי מהירח. אבל אחרי כמה משחקים אנשים התחילו לזהות אותי יותר ויותר, דיברו איתי, והתייחסו אלי בכבוד ובנחמדות רבה. גיליתי את הצד הטוב שבדבר".

איך עבר החיבור עם האנשים בעמק, בקיבוץ ועם הקהילה?
"כשהקבוצה הצליחה כולם רצו להיות חלק מזה. כולם היו חברותיים אלינו בחדר האוכל. הייתי הולך לאכול עם דניס קאר, וכולם עזרו לנו במה שיכלו, ומלבד זאת האולם היה תמיד מלא, ובכלל זה הקהל הטוב ביותר בליגה הלאומית".

האם אתה מתגעגע לבית? איך זה לבחור בן 20 להיות במדינה אחרת, כל כך רחוק מהבית, כל כך הרבה זמן?
"את האמת זה לא היה קשה, כי כבר הייתי במצב הזה של להיות רחוק מהבית כל כך הרבה זמן. שיחקתי בקבוצות שהיו גם רחוקות מאוד מהבית".

ראינו את ההורים שלך שבאים לתמוך בך, מה יש לך להגיד עליהם?
"ההורים שלי מאז שהייתי צעיר תמיד תמכו בי, בכל החלטה שלי. בכל פעם שאני רואה אותו במגרש, זה נותן לי הרבה מוטיבציה. מאז שהייתי בן 6 אבא שלי היה בא תמיד לכל המשחקים שלי ולכל האימונים. אבא שלי היה בא ב-95% מהמשחקים. כשקרוב מהמשפחה שלי היה מגיע הייתי קולע מעל 20 נקודות באותו משחק. בורכתי בהורים שמאוד תומכים בי".

המטוס מסלוניקי נחת. שני הוריו של מאריו מטלון זינקו החוצה עם מצלמת וידאו וידעו שיש להם רק שבוע בארץ הקודש. הילד בן ה-21 התחשב בהורים ודאג לסיים את הסדרה מול טבעון במהירות האפשרית ולהתפנות לחגיגות.

האם אתה שמח שהגעת לישראל, ואיך הסתדרת בישראל בנוגע לשפה וכל שאר הבלאגן?
"בהתחלה זה היה קשה מאוד, לא הבנתי הרבה מאוד דברים כולל השפה. התרבות שונה מאשר התרבות ביוון וכך גם הדיבור, ועוד הרבה מנהגים אחרים. אבל אני לאט לאט לומד ומסתגל. אין לי ספק שאם הייתי צריך לקבל שוב את ההחלטה האם להגיע לישראל, הייתי הולך על זה בכל הכח".

איך זה לשחק במגידו עם הקהל ועם המסורת של ה"מבצר" במשמר העמק?
"אין מילים, במשחקים גדולים כמו פלייאוף ומשחקים חשובים, האולם פשוט מפוצץ, אני חושב שמגידו הוא הקהל הטוב ביותר בליגה הלאומית וגם יש לו מקום בליגת העל. ברגע שאני והשחקנים עלינו לאולם ביום שני במשחק השלישי נגד טבעון עם כל האוהדים האלו, ידענו שאין מצב שאנחנו מפסידים, שיחקנו בשבילנו אבל גם בשבילם, וגם בשביל המאמן. ידענו שלא נאכזב את הקהל, והוא החזיק אותנו".

מה אתה חושב על המאמן, אוהד יתום?
"לא פגשתי אף פעם מאמן כזה, הוא אדם מאוד פתוח, הוא מקשיב למה שיש לנו לומר, ואנחנו יכולים לדבר איתו בחופשיות על הכל. אין אצלנו לחץ בקבוצה, וזה מאמן שכשאנחנו עולים למגרש אנחנו נותנים בשבילו הכל".

מה דעתך על הכדורסל הישראלי, ועל נבחרת ישראל?
"למען האמת, אני לא בדיוק מתמצא בנבחרת הישראלית, ראיתי שהם השתתפו באליפות אירופה. לגבי הכדורסל הישראלי, אני חושב שהוא ברמה טובה מאוד".

איזה שאיפות יש לך, האם לשחק ביקנעם/מגידו בשנה הבאה, או בקבוצה אחרת בישראל? שמענו שאתה מחפש אישה להישאר איתה בארץ, זה נכון?
"כרגע, המטרה הראשונה שלי היא לשחק ביקנעם/מגידו בליגת העל. אם מגידו תבחר לא לשחק בליגת העל אז אני אחפש קבוצה אחרת בליגת העל, כשהמטרה שלי היא שאני רוצה להישאר בישראל. כרגע אין לי ולסוכן שלי כיוון ספציפי, אבל אני מקווה שלא אצטרך לחפש כיוונים אחרים. 99% שאני אשאר בישראל בשנה הבאה. לגבי האישה, כולם דיברו איתי על זה. אני רוצה למצוא את האישה המתאימה לי לבד. ראיינו אותי בעיתון בשבוע שעבר לגבי זה, ושאלו אם אני אשאר בישראל לכל החיים, אז עניתי שזה לא משנה, אם תהיה לי אישה ישראלית אז כמובן שאני אשאר פה, ואם היא תהיה מיוון, אז אני אשחק שם".

שליפות מהמותן:

מילים בעברית: "למדתי רק קללות".
מגידו: "קיבוץ".
ישראל: "מדהים".
קיבוץ: "קהילה".
כדורסל: "זה החיים שלי".
יוון: "האהבה שלי".






כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();