צילום: עידן גרוס


פוטו סטארט
אורלי קלינגר ,17/10/2009

ערב פתיחת העונה הכי פתוחה בשנים האחרונות, האור במערכת 'ספסל' דלק עד השעות הקטנות. לפניכם כל מה שאנחנו חושבים על הליגה בלי שהצלחנו להחליט מי הפייבוריטית. אולי אתם תצליחו.

זה באמת לא בסדר. מרגילים אותך למשהו, לליגה סטנדרטית עם שתי קבוצות מובילות, שתיים שדופקות על הדלת ושתיים שרבות על מקומות 5-6 בעודן מתבאסות שהן כרגיל פספסו את הפיינל פור, ועל היתר לא ממש מדברים. פתאום, בלי התרעה מוקדמת, פגרה אחת מחוללת מהפכה ברחבי הליגה ויוצרת מצב בו לאף אחד אין באמת מושג מה הולך להיות. גם לנו אין מושג, לא מה הולך להיות ובטח לא מה לכתוב בפריוויו. אבל נזרום.

הכל פתוח
סקר מאמנים עם 3 אלופות שונות, 4 פיינליסטיות שונות, ארבע שחקניות שונות עם קולות לMVP. טורניר גביע ווינר ראשון במקום אליו אנשים עובדים מהישוב (אנחנו) לא יכולים להגיע, הודעות קצרות לעיתונות על שני חצאי גמר שהוכרעו עם הבאזר, גמר מותח בטלוויזיה שגם לא עוזר לנו לגבש תחושה על יחסי הכוחות. תוסיפו שיחות חולין עם מאמנים ושחקניות שהניבו משפטים כמו "גם ירושלים זה לא משחק קל" ו-"אני דווקא התרשמתי מנתניה" ותראו איך מגיעים למצב בו ימים ספורים לפני פתיחת העונה, במערכת 'ספסל' לא יודעים מה לכתוב בפריוויו. כדור הבדולח פשוט מסרב להתחייב על כלום.

בכל זאת, ראש החץ שמסתמן בליגה הוא רמת השרון, רמלה ואשדוד, לא בהכרח בסדר הזה. לשלושתן זרות מצוינות וישראליות מובילות, שלושתן בנו קבוצה עם מטרה לקחת אליפות, ולשלושתן סגנון די שונה. מאחוריהן בקבוצה הרודפת מסתמן כי רמת חן, נתניה, חולון ובנות השרון יאבקו על הכניסה לפיינל פור ומיקום בכלל. את הטבלה צפויות לסגור אס"א ירושלים, הפועל "התקווה" תל אביב ומכבי תל כביר.

השלישייה הפותחת
שלוש הקבוצות היחידות שקיבלו קולות לקחת אליפות בסקר המאמנים היו הפינליסטיות של העונה שעברה ומחזיקת גביע ווינר הטרייה – מכבי אשדוד. אשדוד ניצחה את שתי הפינליסטיות בטורניר פתיחת העונה בעוטף עזה ונראתה מצוין. לשלושתן יש קייס ללכת עד הסוף, וסעיף "אבל" שמלווה אותו. לפי סדר הא-ב', להלן הראיות.

מכבי אשדוד החתימה בקיץ שתיים משחקניות הפנים הטובות בליגה, קורטני פאריס שהייתה הסנטרית הכי טובה במכללות ב4 השנים האחרונות, ואשלי ווקר שהפכה את אוניברסיטת קליפורניה שלה לכוח משמעותי. פאריס הענקית ו-ווקר המגוונת הרבה יותר נותנות לאשדוד שתי שחקניות שיכולות לעשות נקודות עם הגב לסל, משהו מאד נדיר במחוזותינו, כמעט כמו תואר שלא נשאר ברמה"ש או רמלה. שתיהן ישאבו ריבאונדים בכמויות ואף יאפשרו לעדן ענבר לוודא שלפחות אחת מהן תמיד תהיה על המגרש ותאמלל את רוב קבוצות הליגה שאין להן מחליפה לסנטרית. בנוסף אשדוד קיבצה השנה משהו שלא היה לה בעבר – ישראליות מנוסות שיוצרות ספסל די עמוק – והחזירה לעונה שנייה את נטשה לייסי שלפחות בינתיים מחזירה את הקרדיט בענק.

התמונה באדיבות איגוד הכדורסל
אבל העונה, כמו בשנים האחרונות ואפילו יותר מבדרך כלל, הליגה שייכת לגארדיות ולמשחק המהיר. קבוצות כבדות כמו שאשדוד בנתה השנה, התרגלנו לראות ברמת השרון ששיחקה גם באירופה והתקשתה יותר בליגה. סביר להניח שקבוצות רבות ינסו למנוע מאשדוד ללכת בכל התקפה לגבוהות בעזרת הגנה אזורית, ואשדוד תצטרך לסמוך על לנה מוסטפינה וריבי גרינבויים (שתצטרף בדצמבר) שיגרמו להגנות לצאת מהבונקר. הוספנו עוד כמה קלישאות כמו המסורת שעוד חסרה למועדון והלחץ הרב שאשדוד שמה על עצמה ("כל דבר חוץ מגמר גביע ופיינל פור יהיה כישלון ענק" אמר היו"ר נאור גלילי), וזה הספיק כדי שלא נרגיש בטוחים שאשדוד – שלא הגיעה לפיינל פור מאז 2003 – תזכה העונה בצלחת.

אליצור רמלה, שלא לקחה אף תואר בעונה שעברה לראשונה מאז אותה עונה בלאומית ב05/06, בנתה גם היא קבוצה חזקה מאד. כמו אשדוד, גם לרמלה יש ישראליות בכירות, שתי גבוהות אמריקאיות כדי שתמיד אחת תהיה על המגרש, ואפילו סנטרית בשם פאריס. לפחות על הנייר רמלה החתימה אולי את מקבץ הזרות הטוב בליגה – עם דיאנה ג'קסון הנהדרת שחוזרת מפציעה אחרי מנוחה של שנה, עם נואל קווין המגוונת שצריכה להיות אחת הסקורריות הטובות ביותר בליגה, עם אשלי פאריס שיכולה לתת מאצ'אפ לאחותה התאומה באשדוד ואולי מתאימה יותר ממנה לליגה הישראלית, ועם הימור על רכזת רומניה שעושה רושם טוב כקלעית וכמובילת כדור. ארבעתן, אינה גורביץ' הבלתי נגמרת, שימרית גיגי שמגיעה אחרי עונה מעולה בבנות השרון והמסורת והתמיכה ברמלה נותנים לנועה ריקנטי את כל הכלים לקחת תואר, משהו שהיא ללא ספק יודעת לעשות.

אבל גם לרמלה יש בעיות שקשה להתעלם מהן. הבעיה העיקרית – הובלת הכדור. עוד לא ראינו מספיק את אנקוטה סטונסקו כדי להחליט, אבל גם בהנחה שהיא תעשה את שלה, אין לרמלה רכזת טבעית שיכולה להחליף אותה. אורטל אורן היא הדבר הכי קרוב, ורמלה כנראה תיתן גם לנואל קווין לנהל את ההתקפה כפי שהיא עשתה עבור האל.איי ספארקס. זה עלול להיות בעייתי מול הרכזות הזריזות והמציקות ששאר הקבוצות ישסו בהן. גם בהגנה על הרכזות הנ"ל, רמלה צפויה להיתקל בקשיים. בנוסף בניגוד לשנים קודמות אין לרמלה אף קטיה על הספסל שנותנת לה יתרון יחסי על היריבות.

אז אולי בעצם נלך עם האלופה המגנה, אלקטרה רמת השרון, שהחתימה גם היא זרות מצוינות והיא היחידה מבין השלוש שתהנה משירותיה של שחקנית נבחרת מובילה. הסנטרית הצעירה קיה ווהן גרפה שלושה קולות לשחקנית העונה ממאמני הליגה, אמברוסיה אנדרסון עושה רושם של פורוורדית מגוונת שמאד מתאימה לליגה, שרי סאם תספק את הניסיון ותקבור זריקות גדולות פה ושם, לייני סלווין זוללת התארים תנהל את ההצגה, ואולי מירב דורי תקבל סוף סוף את ה30 ומשהו דקות למשחק ותוכיח עקביות. מהספסל יעלו גארדיות מנוסות כמו שירה העליון ואיילת כהן, והמתאזרחת לינדזי קרסנה. אחרי שבעונה שעברה רמה"ש שמה קץ לשש שנות בצורת עם חגיגות אליפות ברמלה, הציפיות מהן לא פחות גבוהות השנה.

צילום: מוטי קלינגר
אבל מבין כל השלוש, רמת השרון היא היחידה עם גבוהה אמיתית אחת בלבד. בלי קיה ווהן על המגרש, אין מי שתשמור את הפאריסיות של העולם, או הג'קסונס, או אפילו את הגבוהות הצעירות של חולון. רמת השרון תלויה בווהן לחלוטין ותצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לימים שהיא תיכנס לבעיית עבירות. בנוסף, אנחנו לא בטוחים כמה דלק נשאר במיכל של שרי סאם בת ה35 שלראשונה מתחילה את העונה בישראל ולא מגיעה באמצע.

החבורה הרודפת
על העליונות של השלוש המובילות אנחנו די סגורים, אבל מאחוריהן יתנהל משחק הכיסאות. רמת חן, נתניה, חולון ובנות השרון ינצחו ויפסידו זו לזו כל העונה, ואף תוצאה לא תיחשב הפתעה רצינית.

נתחיל עם מחזיקת הגביע מרמת חן, שכנראה טיפה בולטת מעל היתר בזכות המסורת והבירוקרטיה של משרד הפנים. עקב חוק מטופש רמת חן לא יכלה להחתים את איינה ווקר ובסוף הביאה את טיפני ג'קסון, פורוורדית הניו יורק ליברטי ואחת המועמדות שלנו לMVP של הליגה. ג'קסון היא שחקנית התקפה מצוינת שצריכה לעשות פה מספרים כמו פלנט פירסון או דיאנה ג'קסון. גם בעמדה מספר 1 רמת חן די מסודרת עם שאנון בוביט, 157 סנטימטרים של אנרגיה ומנהיגות. את החמישייה משלימות שתי ישראליות שממשיכות מהעונה שעברה, מיכל אפשטיין נועה גנור, וקארים גיי הצעירה שנראתה לא רע במשחקי ההכנה אבל מעולם לא הואשמה בהיותה סקוררית. אבל לרמת חן אין מחליפה לבוביט, או אפילו משהו קרוב לרכזת על הספסל. למעשה מהספסל יעלו בעיקר לין גולן ודנה יהלומי, שתי צעירות בנות 20 שינסו לפרוץ השנה. אם ג'קסון לא הייתה מגיעה במקומה של ווקר הפסקה על רמת חן הייתה הרבה יותר למטה בכתבה הזו, גם כי אין להן קלעית עקבית מבחוץ.

אליצור מכבי נתניה פתחה את הקיץ בסערה עם החתמתן של שחקניות נבחרת ישראל שעברו מרמה"ש – ליעד סואץ קרני ונעמי קולודני – והצהירה שבעונה השנייה מאז החזרה לליגת העל, הגיע זמן לעשות רעש. צמד שחקניות נבחרת משמעותיות זה יותר ממה שיש בכל קבוצה אחרת בליגה, ואותן יגבו טלי נוי הותיקה ורוני בן נון הצעירה. ברגע האחרון נתניה גם החתימה זרה מוכרת ואיכותית בדמותה של מוניק קוקר, ותקווה שההימורים על הזרות האלמוניות יצליחו. אוקישה האוורד, רכזת שתצטרך לשחק הרבה 2, נראתה לא רע בהכנה. גם מארשיי דוטסון עשתה מספרים יפים אבל לא בטוח שהציוות שלה יחד עם קוקר וסואץ קרני יעבוד. אמנם דוטסון וקוקר יאפשרו לנתניה להיות אחת הבודדות עם גבוהה על המגרש בכל רגע נתון, אבל זה בכל זאת הופך את נתניה לקבוצה כבדה יחסית.

נעבור אל אליצור חולון, שבהחלט יכולה לנצח את הקבוצות שכבר דיברנו עליהן בכל יום נתון. מוטיב חוזר בליגה העונה. טל נתן בנה בחולון קבוצה צעירה עם שלוש זרות טובות. המוכרת היא הסנטרית תמרה ראנסבורג, שתצטרך לשחזר את ה19 ו-13 שלה מהעונה שעברה בנתניה כדי שחולון תצליח. גם התרומה של ראשונדה מקטנס, סווינג-מן אתלטית בשני צידי המגרש שיכולה לקלוע 30 וגם להיעצר על 7, תהיה קריטית. בקו האחורי אנג'לה טיזדייל תצטרך לספק נקודות לצידה של בת אל לזמי, הישראלית הבכירה בקבוצה. בחולון יש העונה משהו שאין לאף קבוצה אחרת – גבוהה ישראלית – ויש לה שתיים. רוויטל כרמון שחזרה אחרי 4 שנים בקולג' לקבוצת האם שלה, וענבר אוריון שחזרה גם היא מהקולג' ומעונה בלאומית. אם אחת מהן, או שתיהן, יפרצו העונה זה יהיה יתרון משמעותי מאד לחולון ורווח רציני לכדורסל הישראלי.

אחרונה חביבה זו הקבוצה הכי צעירה בליגה, בנות השרון, שעל הנייר באמת אי אפשר לדעת למה לצפות ממנה. מצד אחד יש את המסורת של ההצלחה בשנים האחרונות, יש מאמן מצוין בדמותו של שיקי פלח, ויש את הזרה הכי מלהיבה בליגה בדמותה של קריסטי טוליבר - רכזת נפלאה וקלעית מצוינת עם קור רוח ג'ורדני משהו. אבל בנות השרון תלויות מאד בשתי שחקניות חמישייה שבעבר היו שחקניות ספסל משלימות – חן שטיין וקרין אגסי – ומסתמכות על ספסל שרובו המוחלט עוד לא התגייס לצבא. בקו הקדמי אולינקה סאני הפיזית תצטרך להילחם לבד בגבוהות של הליגה ואין לה מחליפה, גם לא הפורוורדית אלכס אנדרסון שהיא הרבה יותר 3 מאשר 4. מהספסל פלח יזרוק למים העמוקים את הדר גוטין, אלואיזה כץ והדס לוי שנראית לידן כמו שועלת קרבות ותיקה. הישראליות של בנות השרון יצטרכו לקחת דוגמא מעונת הפריצה הנפלאה של שימרית גיגי ולקחת את הצ'אנס שיש להן פה בשתי ידיים אם הן רוצות לעשות קצת רעש בליגה.

והכרטיס האחרון לרבע הגמר הולך ל:
השנה שונתה השיטה בליגה כך ש8 הקבוצות הראשונות בסיום העונה יעפילו לסדרות רבע הגמר, שיערכו בשיטת 1 נגד 8, 2 נגד 7 וכך הלאה. כרגע נראה כי הפועל "התקווה" תל אביב, אס"א ירושלים ותל כביר יאבקו על המקום השמיני שיוביל לסדרה קצרה, ועל המקום התשיעי שיבטיח השארות בליגה.

אם גליה אלבין והפועל ת"א לא יחליטו להוציא קצת פחות כסף על הווילה באשקלון ויותר על השחקניות, אס"א ירושלים צפויה לתפוס את המקום השמיני. עם סגל איכותי מאד בהשוואה לשנים קודמות, הכולל שמות כמו אדווינה בראון ודימונד רוג'רס ושתי אמריקאיות נוספות, לירושלים יש מה למכור. הצעירות המקומיות קרן נחמה ורבקה רוס ינסו לפרוץ וענבל מזרחי תנהל את ההתקפה. הפועל מצידה בקרוב תסתבך עם הרכבים שונים בליגה וביורוקאפ, ותתעייף מהטיסות וכן גם מההפסדים. תל כביר החתימה גם היא זרות לא רעות ובחזית הישראליות יש לה יותר ניסיון עם ענת גולדברג והילה יזהר אבל לא בהכרח יותר כישרון, ובראשידה אלוהים נותנת ירושלים יתרון משמעותי.

התמונה יכולה להשתנות לגמרי אם בפרויקט "סלים במקום טילים" יחליטו שצריך קצת יותר שחקניות כדי לייצר את הסלים, ויתחזקו באמצע העונה בזרה מוכרת או בישראלית שתחזור מאירופה או תחוש פרץ ציונות שייקח גם אותה לקיבוץ יד מרדכי.

שאר הירקות
כאן המקום להוסיף את כל יתר הדברים שרצו לנו בראש ולא הספקנו לומר:
  • אין פגרה השנה בליגה, באופן הזוי ומאד לא מתחשב בזרות ששוב יאלצו לבלות את החגים הרחק מהמשפחה. מי ייתן וזה יגרום לקבוצות ללא להיכנס להרפתקת חילופי הזרות ובמקום זה, לתת למאמנים לאמן.

  • שמונה שחקניות שונות קיבלו קול בסקר המאמנים עבור עונת פריצה. את רשימת המועמדות הפוטנציאליות הארוכה אפשר לחלק לשתיים – ילדות שעושות את צעדיהן הראשונים בליגה, ושחקניות לא חדשות בליגה שיכולות לזכות בתואר אם יהפכו לשחקניות עקביות שאפשר לבנות עליהן. אז אתן שם בבנות השרון, או על הספסל של רמת חן, את שם בחמישייה של רמה"ש שלמרות שקלעת כבר סלים גדולים בקריירה הגיע זמן לקלוע איזה 16 נקודות למשחק, אתן בחמישייה של ירושלים ועוד רבות אחרות – אנחנו מקווים שהבחירה ב"עונת הפריצה" במשאל המאמנים בסיום העונה תהיה קשה לפחות כמו עכשיו.

  • שחקניות ששווה לבוא למגרש בשבילן: קריסטי טוליבר מבנות השרון היא הגארדית הכי כיפית בליגה, דיאנה ג'קסון יקירת המערכת, נואל קווין שלוקחת את הרב-גוניות לרמה אחרת, אמברוסיה אנדרסון עם הג'אמפ היפה, קורטני פאריס האימתנית, טיפני ג'קסון שמתאימה לליגה כמו כפפה ועוד...

  • נסיים עם הפנייה השנתית לערוץ הספורט – אם אתם כבר משדרים – תשקיעו. קצת פרומואים שמישהו ידע שמשחקים משודרים, איזה ראיון לחדשות הספורט עם קורטני ואשלי פאריס, איזו קפיצה לסלון של אינה גורביץ' שתזמין את דיאנה ג'קסון לקפה. יש תחושה רעננה של עונה חדשה ותחרותית – תצטרפו לחגיגה.







  • כתבות אחרונות באתר
    Print






    © כל הזכויות שמורות
    cker();