במרחק מפשעה מהגמר
שי פרי ,16/02/2009

תושבי תל אביב שירצו לחזור לביתם מחר בתום יום העבודה יתקלו מן הסתם בבעיה. למה? כי מחר כידוע כל הדרכים מובילות להיכל נוקיה, לערב שכולו חוויה והתרגשות – חצי גמר הגביע.

עבור 2000 החיפאים שיעשו את הדרך דרומה הנסיעה תהיה מלווה בטעם חמוץ-מתוק. מצד אחד שנה שעברה עוד היינו צריכים להיאבק בהוד-השרון ובאליצור יבנה לעיני 50 צופים (רובם קרובי משפחה של השחקנים) והשנה אנחנו מגיעים בחזה נפוח להיכל הכדורסל הישראלי, מצד שני באה הפציעה הנוראית של פרקינס במפשעה וגורמת לאפשרות של ניצחון להפוך מפחות או יותר ריאלית למשהו שהוא קרוב לבדיוני. כמו בנאדם שממתין לקפה אבל לא קפוצ'ינו כך גם אנחנו מחר – מחכים לנס.

אפשר להגיד שאם אכן נפסיד הפציעה הזאת תהיה בכייה לדורון (פרקינס). חיפה ניסתה להביא מחליפים וחיזוק לקו האחורי הפצוע והמדולדל. אשכנזי אמר לג'ף רוזן "חאליק, תביא את מאליק (דיקסון)" אבל בינתיים הוא כנראה יקר מדי וכמו משיח גם דיקסון לא בא.

אחר כך ניסו להביא את ג'וזף פורטה שיהיה סוג של נחמה פורטה על הפציעה אבל בינתיים גם הוא לא נחת במחוזותינו.
כמה פרקינס חיוני לנו? לא ממש. בערך כמו חופי הים לתאילנד, כמו ירושלים לתנועה הציונית, כמו איפור לפנינה רוזנבלום, כמו אלכוהול למועדון לילה תל-אביבי, כמו בנק למנהל בנק.

כמה היינו צריכים את הפציעה הזאת? כמו שהאפיפיור צריך פסל של בודהה בחדר, כמו שנרקומן צריך עותק של האנציקלופדיה העברית, כמו שזוג בירח דבש בחוף בקאריבים צריך סופת רעמים, כמו שישראל צריכה מלחמה חזיתית עם קפריסין, כמו שהיפופוטם צריך שואב אבק.

אז אחרי שנעזרנו בשלל מטפורות כדי להמחיש כמה מצבנו עגום נוסיף עוד כמה עובדות יבשות כדי להנמיך עוד יותר את הציפיות כי כידוע ככל שהציפיות נמוכות יותר ככה קשה יותר להתאכזב – 1. קודם כל חיפה הפסידה לירושלים ברוממה עם פרקינס כשירושלים ביום בינוני (אבל שרון ששון היה ביום מטורף)

2. חוץ מפרקינס גם הגארד המוביל השני, בי. ג'י מקי רק חוזר מפציעה, לא שיחק כחודשיים, לא ברור באיזה כושר הוא והאמת גם לפני שנפצע לא ממש הבריק.

3. אם היו חסרות בעיות בעמדת הגארדים אז אפילו תמיר גודמן שהיה יכול מחר לקבל לפחות למשך כמה דקות את הזדמנות חייו להוכיח למה לעזעזל דבק בו הכינוי "ג'ורדן היהודי", להתרומם ממעמקי הספסל ובעזרת הקב"ה לקבור שלשה או שתיים בתוספת אסיסט ורבע. אבל גם הוא הצליח איכשהוא לשבור באימון את היד ולא יהיה כשיר מחר.

4. עם פרקינס משחק ההתקפה שלנו היה די תקוע. בלעדיו, צריך לקוות שיהיה לנו יותר מה להציע מאשר לעבור את החצי ואיכשהוא ליידות כדור לכיוון הכללי של הסל שנייה לפני תום ה24.

5. מול קו אחורי קטלני שכולל את באוורס, רוט, נעימי ושלשות אינסופיות של ששון אנו נציג קו אחורי שיכלול שחקן אנרגטי שלא מסוגל לקלוע מרחוק (רוס), שחקן שחוזר מפציעה ארוכה (מקי, ראה פיסקה קודמת), נער קולג'ים חמוד ומוכשר אבל חסר ניסיון ושרוב השנה ייבש את הספסל (גולדן) וישראלי טוב אבל בהחלט לא אחד שרגיל להוביל קבוצה 40 דקות במעמד כזה (בן-דוד). אגב, אותו בן-דוד נראה אתמול הולך לסנדלר על מנת לברר אם יוכל להיכנס מחר לנעליו של פרקינס

6. למרות השיירות שייצאו מהכרמל צפוי רוב ביציעים לירושלמים שמתורגלים להגיע בהמוניהם לנוקיה.

7. בהעדרה של מכבי תל-אביב שזוכה לתמיכה מאסיבית קבועה מצוות השופטים (לאחרונה הועלתה הצעה שהשופטים יעלו עם גופיות צהובות כדי להפוך לרשמי את העניין), הופכת ירושלים לקבוצה שמייצגת את הממסד ואילו אנחנו נהיה על תקן הפרובינציאליים הקטנים והדפוקים ולכן יש לצפות לאוסף של שריקות נוראיות וחד-צדדיות לחלוטין נגדנו.
אז במצב עניינים זה מה הסיכוי שלנו לנצח? בערך כמו הסיכוי שנסראללה יחזור בתשובה, או הסיכוי שמרץ תרכיב את הממשלה הבאה או הסיכוי שהכנרת תעלה על גדותיה או הסיכוי שאוהדי בית"ר ירושלים יזמו פיוס וחינגה משותפת עם אחמד טיבי.

מצד שני אנחנו מדברים על ספורט. ולכל אחד מהאלפיים שילוו את חיפה מחר יש תקווה קטנה (או גדולה) עמוק בלב שאיכשהוא הדברים יסתדרו לטובתנו. שאיכשהוא כמאמר הקלישאה כל מי שישחק ייתן 120 אחוז ויחפה על חסרונו של פרקינס. שאיכשהוא ג'פרסון ייתן את משחק חייו, קוז'יקרו ישלוט מתחת לסלים, בן דוד, מזרחי וגולדן ימטירו שלשות וירושלים לעומת זאת תתקשה להסתגל למעמד הפייבוריטית שכל כך לא מוכר לה במעמד זה תילחץ מהקהל התובעני שלה ותאמר ביי לגביע שבו זכתה בשנתיים האחרונות.

אם הנס יקרה, אני מתחייב לאכול את הכובע או לפחות או הנייר עליו אני כותב מסמך פסימי זה ואחרי זה לרוץ עם שק שינה לקופת הכרטיסים ולהמתין לכרטיס לגמר הגביע, כי בגמר, אם נגיע, אני לא מתכוון להסתפק בשולחן העיתונאים ואלא לחוות את האירוע ההיסטורי בלב ליבו של הקהל שיצבע את נוקיה בירוק.
אמן.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
שבת אחיםסיכום העשור מרוממהג'פרסון הרג את ר"גערב משפחתי עגוםצלחת במרחק נגיעהככה ננצח את הפועל ירושליםשאגות ביציע העיתונותמה היה אילו...לא להיות שם כשזה קורהטיפסו על הגבעההבונבון של דבוןהיט-פרקותחזרה לדיכאוןג'פרסון – הראשון לציון של חיפהעלו על הר"גרגיעה לתושבי אשקלוןערב סולידי בנשרסגירת מעגל ברוממההקונצרט בחיפה



© כל הזכויות שמורות
cker();