קבוצות
סטטיסטיקה
ליגות
מדורים קבועים
שחקניות
נבחרות
ארכיון
לינקים
פורומים

זוכרים את נילי

כאן נפרסם תגובות של כל מי שרוצה לחלוק עם שאר קוראי 'ספסל' קצת זכרונות, סיפורים, רגשות או כל דבר אחר.
שלחו לנו גם אתם אימייל


לדף השחקנית של נילי נאתכו

שנה בלי נילי

לכתבה על התאונה
אוהדי רמלה נפרדים מנילי

יום ספורט בכפר כמא 2006

יום ספורט בכפר כמא 2007


ליאורה רוברטס

"הייתי חייבת לכתוב על חברתי נילי. שמי ליאורה רוברטס, אשתו של ג'רון רוברטס. זוהי העונה השניה שלי כאן בישראל והייתי חייבת לכתוב לכם כדי לומר שנילי הייתה החברה הכי טובה שלי כאן. כשנפגשנו, היא קיבלה אותי בזרועות פתוחות. עשינו הכל ביחד, אילת, ים המלח, מסיבות, ארוחות, שיחות. אני עצובה עד עומקי נשמתי ממותה ורציתי גם לחלוק כמה תמונות איתכם. נילי תמיד הייתה אדם חיובי. תמיד הייתי אומרת לה שהחיוך של זורח מכאן עד קליפורניה. זה לא היה הזמן שלה ללכת, היא תהיה בתפילותי כל יום ואתגעגע אליה כאילו הייתה אחותי".

מלאך נוסף שהצטרף לאלוהים
"נילי הייתה תמיד נערה חברותית וחייכנית. מיום שפגשתי
אותה הייתה אמיתית, ישרה ותמיד הסתכלה לאנשים בגובה
העיניים. תמיד היו לה דברים טובים להגיד ומעולם לא פגעה באיש. את שהיה לה לומר, אמרה תמיד בדרכי נועם. כואב הלב לראות איך כל הטובים מתים בדמי ימיהם כמו נילי וכמו דארט בוייד. משתתפת בצערם של בני משפחתה ויודעת שהיא נמצאת כרגע במקום טוב יותר. יהי זכרה ברוך ותהה נשמתה צרורה בין החיים לעד. ברגעים כאלו אין מילים שינחמו את המשפחה על אובדן כה גדול. כואב הלב שחיים כה מיוחדים נקטעו בתאונת דרכים. פשוט כואב הלב, תמי"

שרית ארבל
"נילי! הייתי בכפר,ראיתי את מה שסיפרת לי.
אמרת לי שזה מקום שקט וצדקת.
המקום שקט נילי שקט מאוד,גם הציפוריים לא מצייצות
השמש מתכסה בעניים ולא נותנת אור.
עם תוסף רוח קרה שמרגישים בעצמות.
נילי זוכרת
שאמרת לי שזה מקום יפה?
נילי צדקת, הכול ירוק עם עצי זית והפרי צצים מכל זווית פינה

אני רואה את הבית, הבית שסיפרת לי, אני מתקרבת ואני לא יכולה לגשת.
זה רחוק זה רחוק
ההרגשה חזקה יותר ממני.
נילי לא אמרת לי שזה ככה,
שככה מרגישים ריקים חלולים והמבט מחפש אותך
הינה נילי! הינה את באה, עם החיוך שלך צועקת לי " כ פ ר ר ר ה !!!".
ומושיטה את שתי ידיך לרווחה.
נילי אני מחבקת אותך, נושמת את עורפך אך הריח, הריח לא שם,
זה לא הריח שלך.
אין כל שביב של מתיקות אין כל ריח מרענן של משב צחוק אין שימחה ואין כלום.
נילי אני עומדת מול הבית את שם אני יודעת והינה עוד שניה את יוצאת להראות לי את הכפר
לאמת את כל הסיפורים שסיפרת לי.
סיפרת לי שזה מקום בטוח, אמרת לי שזה מקום שלו
והינה אני ניצבת מול ביתך מול מבצרך דומעת
ביגון
ואת איננה ולא תהיי.
נילי, את איננה ולא תהיי.
לא הספקנו לומר שלום נשיקת פרידה חיבוק אוהב
פשוט את איננה..
את ילדתי האהובה. שנקטפה בטרם עת
השארת אותי פעורת פה לשכול
נילי כואב לי! כאב בלב, כאב ששום תרופה לא יכולה לעזור.
רק לדעת שכל זה חלום רע והינה אני עומדת להתעורר ולראות אותך
רוקדת איתי ,מצחיקה אותי (תמיד ידעת איך) מחייכת אלי חיוך שרק לך היה ,גדול ושופע.
וכל זה עכשיו הלך איתך לי נשארו הזיכרונות.
להביט בתמונות ולהיזכר בתחושה שהייתה בעודך בת חיים.
זוכרת!!?טורקיה ,רומניה,גרמניה,רוסיה,גת זמיר, G-SPOT ,ווקס, HOUSE' התחרות סטרייט בול הרצליה (פעמיים אלופות בזכותך), כדורעף חופים ועוד המון דברים כיפים.
ועכשיו הכול שונה כי את לא בת חיים.
דיאנה ואת גם בתמותכן לא נפרדתן
אוהבת ילדתי
שמרי על אמא אבא ואן הקטנה.
דעי שמקומך איתנו כאן
נוצרת אותך בנשמתי
נילי!
עוד ניפגש ..

שורה(שרית ארבל)"



גדי קידר
"אין מילים לתאר את הכאב.
נילי שיחקה כדורסל אצלי בנבחרת הקדטיות של ישראל כאשר מלאו לה 13
אני זוכר ילדה קסומה , ביישנית שבאה למבחני הקבלה לנבחרת
נילי ומשפחתה היתלבטו רבות כיצד לנהוג עם צירופה לסגל הקדטיות של ישראל
נילי היתה חלק מרכזי מהנבחרת הצעירה ומאוחר יותר צרפנו אותה, אריק שיבק ואנוכי ,לסגל הנבחרת הבוגרת

נילי היתה צנועה, נעימת הליכות, מיוחדת, רגישה ובעלת יכולות מנטליות מיוחדות
כישוריה המקצועיים וכושר התמדתה, חריצותה ואופייה הינם מודל לחיקוי לדור הצעיר

זוהי אבדה קשה מאוד ואני כואב את כאבה של המשפחה שכה מוכרת לי "

אלמונית
"החיוך הממגנט שלך, האור שהפצת לכל עבר ברגע שעלית על הפרקט, השלשות הייחודיות רק לך, האווירה הספורטיבית שהשרת והתמימות הקלילה והקופצנית עם הגרביים והתסרוקות
... תאווה לעיניים. אי אפשר היה שלא להתאהב בך, הייתי מהופנטת ממך בכל פעם מחדש. הבאת לרעננה ורמלה כבוד רב, ולענף כדורסל הנשים בארץ כולו. בכל קבוצה
בה שיחקת שבית את לב כולם. קשה לי לתאר את הליגה בלעדייך, היית אחת הסיבות בזכותן התאהבתי במשחק עצמו. יהי זכרה ברוך."


שירי גולד
"נילי
כל מה שאכתוב עלייך - יעשה לך עוול
כי מי שלא מכיר אותך לא יבין לעולם איזה הפסד
את שמחת החיים
אהבת המשחק
החום והאנושיות כלפי כולם
ההתמדה
המסירות

הזכרון החזק שלי ביותר הוא ה"יומולדת" הראשון שחגגנו לך בנבחרת בנסיעה לשבדיה
היית כל כך נבוכה ואנחנו היינו כל כך מרוצות (בכל זאת היית הכי צעירה)

שימרי על כולם מלמעלה
עם חיוך גדול של אושר

שולחת תנחומים להורים המקסימים והמסורים
תהיו חזקים בשביל אן הקטנה"

לאנישה
"מלאכים נלקחו, למקום טוב יותר.
שמי לאנישה, אני כרגע גרה בארה"ב. הכרתי את נילי ואת אחותה דיאנה ממזמן. הן גרו ממש מולי, כשעברתי לגור בישראל לפני הרבה זמן... אני המומה וכואב לי לדעת שאדם כל כך מוכשר עזב בדרך כה טרגית, ליבי יוצא למשפחה ואני יודעת שהן במקום טוב יותר. הטובים תמיד הולכים ראשונים"

קניה לארקין
"יש כל כך הרבה דרכים להסתכל על מוות טרגי כזה. אפשר להתאבל ולבכות ולחוות את הדברים שרוב בני האדם חווים, או אפשר לחגוג. אנחנו יכולים לחגוג את החיים של מלאך. לפעמים יש מלאכים על כדור הארץ, ואני באמת מאמינה שהיא הייתה אחד, אבל אתם יודעים שהיא סוף סוף קיבלה את ה"כנפיים" שלה. יש לי כל כך הרבה זכרונות, למשל כשהיא באה לחגוג איתי יומהולדת בבר הקריוקי בלת אביב. הייתי כל כך שמחה, זה היה תענוג והיום הסתכלתי שוב על התמונות לא היינו חברות טובות, אבל פשוט מרגישים שהיא תמיד הייתה מתוקה. זה פשוט מי שהיא הייתה. תמיד קיבלה אותי בחיוך גדול ונשיקה והרבה אהבה!. כששמעתי את החדשות באמת נשברתי, אבל אז שמעתי את אלוהים מדבר אלי ואומר "למה את כל כך עצובה? אין לה יותר דאגה בעולם. היא כאן איתי". זה באמת הרגיע את נשמתי. כשאני חושבת עליה, אני תמיד אזכור שלא משנה מתי ראיתי אותה, היא נראה כמי שחייה את החיים עד הסוף ותמיד כל כך שמחה. איזה חיוך יפה! אני בארה"ב עכשיו, אבל כל מקום, כל אולם וכל פעם שראיתי אותה עדיין קיימים בראשי, ליבי ונשמתי לנצח! למרות שהדת הפרידה בנינו, אני מאמינה שיש רק גן עדן אחד ואני אראה אותך שוב! שימי עין עלי שם למעלה!"

שרון זאבי
"אומנם לא הינו בקשר ב4 חודשים האחרונים והחלטנו שאולי עדיף ככה, רחוק מהעין. עברנו כל כך הרבה ביחד במשך שנתיים. היינו בלתי פרודות, עשינו הכול ביחד ולמדתי להכיר נילי שאף אחד לא הכיר. נילי, שאני פשוט נדהמתי מהיכולות וומההתנהלות מהייחודיות. איך הלכת לנו ככה? פתאם כולם היו בכפר, סוף סוף מבינים מאיפה באת, הכול התחבר, הייחוד, הזה שכבש את כולם. כמה רגעי אור היו לנו? במגרש, מחוצה לו, בנסיעות, בבית עם ההורים והאחיות אן ודיאן. לא רצינו לעצור לרגע, שתינו את החיים עד תומם. לא ייאמן. אני מסתכלת אחורה בחיוך ומודה לאלוהים שנתן לי אפשרות להיות חלק מחייך, אהבנו, צחקנו, בכינו, נצחנו והפסדנו. אבל במשחק הנורא הזה שנקרא כביש הפסדנו בגדול, שום שלשה שלך, שום חדירה או חטיפה תשנה את המצב הארור הזה. רק שלשום את ודיאן הלכתם וכבר אני מתגעגעת עד כאב. לא מעכלת. תמיד היית בליבי, בטוב וברע, כי הבטחנו זו אחת לשניה שלא משנה מה, את מה שחלקנו אף אחד לא ייקח. אני יכולה לכתוב שעות אבל אני אשמור את זה לעצמי, רק החיוך שלך לא נעלם מראשי...בתור המלאך השומר שלך כפי שקראת לי, עכשיו תורך מלמעלה לשמור עלינו, על אן, מרים ("הרבנית" כמו שקראנו לה) ואברהם. אנחנו איתם אוהבים ומתגעגעים."

ארז דגן
"אימנתי את נילי שנה אחת וזה הספיק בשביל להבין אילו כוחות טמונים בילדה אחת עם חיוך שלא נגמר.
לאורך השנים תמיד במפגשים חטופים שהיו לנו, נילי הפגינה אהבה , חיבה, ושובבות שקשה היה להתעלם מהם. כזו היתה נילי.
את אחותה המתוקה דיאנה הכרתי בכל שנות התיכון שלה, ילדה מתוקה ומקסימה שתמיד היתה מלאת גאווה על אחותה הבכורה .
אנו משפחת הדסים-אבן יהודה נזכור אתכן לעד, תנחומינו למשפחה המדהימה והמקסימה תהיו חזקים בשביל אן הקטנה והמתוקה.
עוד מילה כתובה אחת אני רוצה להזכיר כאן בחורה אחת בשם גולדה, אין לי מושג היכן היא נמצאת כיום אני יודע שעבר חתול שחור בין נילי לגולדה אבל גולדה היתה זו שגילתה את נילי ונתנה לה את היסודות ואת היחס בכדי שנילי תגדל ותהיה אחת השחקניות הטובות בארץ, אז גולדה אני יודע שאת כואבת ובוכה. תהיי חזקה אני בטוח שנילי אוהבת אותך."

אס"א ירושלים
"למשפחת נאתכו וקבוצת אליצור רמלה
אנחנו המומות וכואבות את מותה בטרם עת של נילי המקסימה.
אתמול באימון כולנו היינו בהלם. דיברנו וזכרנו איך רק ביום שני שיחקנו נגדך ולא שיערנו שתהיה זו הפעם האחרונה שנראה את חיוכך המקסים ונחזה בקליעותייך המדויקות. משתתפות בצער כולם,
שחקניות אס"א ירושלים, המאמן וההנהלה"



אבידה גדולה לכדורסל הנשים
אחת מהתחנות שלי היתה הדסים אבן יהודה
אחרי ששמעתי שנאתכו שיחקה שם זה ממש צבט לי וזה כיף לדעת שעברתי בקבוצה שמשם צמחה שחקנית כל כך נחושה לאכול את הפרקט!
שחקנית גדולה..טירוף בעיניים
גלי "

שמחת חיים אין סופית
"קשה לי לתאר את סערת הרגשות שחשתי לאחר ששמעתי את הבשורה הנוראית, רק אתמול, על כך שנילי נתאכו היפה לא תעלה עוד על הפרקט עם החיוך המקסים שלה, הקוקיות הכל כך חינניות, וכמובן הסמל המוכר והידוע שלה, הגרבייים עד הברכיים.
יצא לי להכיר את משחקה של נילי בפעם הראשונה במסגרת מכבי רעננה, בצוותא עם חברתה הטובה שירה העליון, וניתן היה לראות שלנילי היה פוטנציאל אדיר שרק התחיל להתממש, כמובן שמבחינה התקפית עם היד הבלתי עצירה לשלוש, וכמו כן גם מבחינה הגנתית.
כמו כן ע"פ מה שיצא לי לראות על גבי הפרקט ובמסכי הטלויזיה, ניתן היה להבין שהיה לה, לנילי,, אהבה גדולה מאוד למשחק הכדורסל, ושמחת חיים אינסופית, נראה כי היא הבינה כי עם כל הכבוד לכך, שהכדורסל היה המקצוע שלה, מדובר בסך הכל רק בספורט, וצריך גם להנות ממנו ובגדול, בלי קשר לעובדה שניצחת או הפסדת במשחק.
זוהי אבידה גדולה לכדורסל הנשי בארץ, לנבחרת ולכל חובבי כדורסל הנשים בארץ,
מכיוון ששחקנית כמו נילי, בהחלט העלתה את רמת הכדורסל בארץ בכמה דרגות, ואת רמת העניין שבו.
קשה לי לשכוח את השמחה העצומה שלה לאחר הנצחון בגמר גביע המדינה בנקודה אחת, על רמת השרון, וכמובן אי אפשר לשכוח את השמחה המזוקקת שלה על הזכייה בדאבל בעונה שעברה במדי אליצור רמלה.
לחברתה שירה, אני רק מקווה שעם הזמן תצליחי להתגבר על האובדן העצום שחווית, ושתמשיכי לשחק כדורסל ברמה הגבוהה שהרגלת אותנו אליה, כדי שתמיד נזכור את נילי דרכך. למשפחת נתאכו אני רק יכול לומר שתהיו חזקים, ושלא תדעו עוד צער בחיים.
אייל לוסטיג"

המודל לחיקוי שלי
"אוי זה נשמע מוזר נילי אבל אני רושמת עכשיו בלי להכיר אותך, אבל בתוך תוכי אני מכירה אותך ויודעת עליך הרבה בלי שהספקנו להכיר בכלל.
החלום שלי היה להיות את בכל משחק הגרביים שלי היו למעלה כדי לנסות ולהצליח לשחק כמוך.
אז איך אני ממשיכה מכאן בלי המודל לחיקוי שלי ,איך?????????????
החלום שלי היה תוך שנה שנתיים לשחק לידך חלום שכנראה כבר לא התגשם!!!
אני רושמת עכשיו בלי לחשוב הידיים עובדות כמו רובוט זה מוזר מאוד אחרי כל כתבה שאני קוראת ביומיים האחרונים אני בוכה מקווה שלפחות למעלה אני אזכה לפגוש אותך.
אז תשמרי אלינו מלמעלה ותככוני אותי בדרך הנכונה.

אוהבת לעד את הכוכבת שלי.
רותם"

רמי נוסל
"שמי רמי נוסל אני מתגורר באבן יהודה ועוסק בטיפוח הכדורסל לבנות באבן יהודה
נילי היא השחקנית הראשונה ומתוות הדרך במועדון שלנו בכל הקשור לטיפוח מצויינות לבנות
המשפחה הגיעה לאבן יהודה בעידודו של גדי ריבובסקי תושב אבן יהודה ופזיוטרפיסט בנבחרות שונות בכדורסל הנשי. גדי ראה את הילדה בצפון במשחק ילדות בגיל 13 ויזם את העברתה לאבן יהודה תוך
כדי שיתוף פעולה של ראש המועצה דאז מר גדי כרמלי ותמיכתם של סוכן הביטוח יוסי אנגלמן
ואחרים.נילי הגיעה לאבן יהודה בשנת 1994 ושיחקה במועדון עד גיל 18
נילי היתה שחקנית מרכזית בקבוצה שזכתה באליפות הראשונה בתולדות אבן יהודה בנערות ב' והיוותה מודל לחיקוי לשחקניות הצעירות שגדלו במועדון ולאחר מכן זכו במספר אליפויות וגביעים .
נילי היתה סמל במועדון סמל של ספורטאית ואדם תמיד שמחה תמיד חברותית. זכור לי איך הבנות הצעירות יותר היו עוקבות אחריה בדריכות ומנסות לחקות אותה
לפני מספר חודשים ראיתי אותה בסיום אימון נבחרת ישראל שבה התאמנה גם חן ביתי וביקשתי ממנה לשמור על חן היא אמרה לי אל תדאג ומאז באמת דאגה לחן שמרה איתה על קשר בנבחרת ומחוצה לה, חלקה איתה חדר המחנה אימון והקפידה עד ליום לפני מותה להיות בקשר עם חן
אהבנו מאוד את נילי ואהבנו מאוד את דיאנה שאף היא שיחקה במועדון בתקופה מסויימת בקבוצה של חן
דיאנה למדה בהדסים והרבתה להצטרף אלינו בבוקר בדרכה לבית הספר תמיד שמחה תמיד חברותית
היא היתה שחקנית טובה ואגרסיבית אך כנראה שהיא העדיפה לתת לאחותה את כל הבמה בכדורסל
אנחנו באבן יהודה לא נשכח את נילי ודיאנה ואת משפחת נאתכו שהתגוררה כאן מספר שנים ונפעל להנצחתן במסגרת פרוייקטים לבנות שאנו מטפחים מאז הגעתה של נילי לישוב שלנו
נילי ודיאנה אתן בליבנו לעד
יהי זכרן ברוך"

ליאור קלינגר
"ביום שישי בלילה, שמעתי על התאונה המחרידה. בהתחלה היה הלם, אחר כך דמעות, וכאב עצום על המשפחה, החברים, המכרים, הידידים וכן גם האוהדים. באופן אישי לא הכרתי את נילי, אבל כל מי שקשור בדרך כזו או אחרת לכדורסל הנשים בארץ יודע שזו בעצם קהילה קטנה, מצומצמת ומיוחדת. למרות שאני סך הכל כתבת באתר, שנמצאת בעיקר במגרשים, וגם זה לא כל השנה, יש קשר, או רגש, שקשה להגדיר. קשר קודם כל למשחק, לליגה, לכל מה שמסביב, קשר של לבוא למגרשים בפתיחת העונה החדשה, לראות את כל הפרצופים המוכרים אחרי פגרה ארוכה, ולשמוח שכולם בסדר. בארץ שלנו לומדים די מהר שאסור לקחת דבר כמובן מאליו.

אז בלילה, ביום שישי, שוטטתי ברחבי האינטרנט ובטלוויזיה, וחיפשתי עוד מידע. למה... איך... זה לא נתפס. בבוקר, לא ידענו מה בכלל עושים באתר. לא רצינו להתקשר ולהטריד אנשים, מספיק קשה לכולם. אז הגיע האימייל הראשון, ונתן לנו את הרעיון לדף הזיכרון שיאפשר לכל מי שרוצה, להתבטא. מאד התרגשנו לקבל את כל התגובות היפות האלה, האוהבות, העצובות. בספסל אנחנו מרגישים מעין שליחות ומחויבות לליגה, ובמהלך היום הרגשתי שגם אני צריכה לכתוב משהו. זה מה שיצא. לכתוב זה באופן מסוים המקצוע החובבני שלי, אבל זה אף פעם לא היה כל כך קשה. לא נותר אלא לשלוח תנחומים למשפחה ולאוהבים, תהיו חזקים, אתם חייבים."

מלאכיות שלי
" נילי ודיאן
קשה לי להאמין שאתן באמת לא פה.
מגיל 12 כל חיי קשורים בכן.
אם זה להיות עם דידי בבית ספר ובזמן הקצר ששיחקנו יחד
כל הזמן להיות בבית שלכן באבן יהודה עם ההורים הנפלאים
ואחר כך גם עם אן הקטנה.
כל כך הרבה סיפורים וחוויות עברנו יחד
שכמעט כולן הן רק שלנו כחברות
לשמחתי היה לי את העונג והכבוד גם לשחק איתך, נילי נאתכו
בכיתה ט' נסעתי לירושלים בשביל לראות אותך זוכה באליפות בתי הספר.
ובאותה שנה באותו אולם ראיתי אותך ואת אחותי לוקחות את גביע המדינה
אין הרגשה יותר טובה מאשר לראות אותך שמחה וצוחקת
החיוך שלך משנה עולמות
ובשנה ששיחקנו יחד הייתה אחת השנים הכייפיות בחיי
תמיד אהיה איתך ואני יודעת שאת שומרת עליי מלמעלה
אני גם יודעת שאת במקום טוב .
דידי
שום מילה שאני אגיד תגרע ממך
את פשוט הבן אדם עם הכי הרבה שמחת חיים שראיתי
הבן אדם הכי אמיתי והכי ישיר שפגשתי
תמיד אמרת הכל בפנים ומה שרואים זה מה שמקבלים
בזכותך הבנתי הרבה דברים על עצמי
שלא ידעתי ולשמחתי ראיתי אותך יום שלישי
שמחה ומאושרת והזיכרון שיש לי ממך תמיד
יהיה כזה של ילדה מאושרת שאוהבת לחיות
חיית לפי החוקים שלך כי ידעת מה עושה אותך
מאושרת. ועכשיו את למעלה ואני כאן
מנסה לאסוף את החלקים ולהמשיך לחיות
כי אני יודעת שזה מה שאת וניל הייתן רוצות
לא משנה אם לא דיברנו חודש הייתי יכולה התקשר והכל היה
אותו דבר אותו קול ,אותו צחוק רועם ומדהים
ההלו ביז' שאני כבר לא אשמע יותר
נילי ודיאן אני אוהבת אותכן מאד,
ותמיד אזכור את כל מה שעברנו יחד
תנוחו על משכבכן בשלום
ודידי עוד יומיים יום הולדת
ואני לא יכולה שהוא יהיה שמח
כי את לא כאן אבל עדיין יהיה יום הולדת
כי את חיה בתוכי אז יהיה לך יום הולדת.
אוהבת עד אין קץ
שיר סואץ"

מיכל
" שלום, קוראים לי מיכל אנשים יזהו אותי בתור אנג'ל....
הרבה צמרמורת עברה בגוף כששמעתי על התאונה.... זה מחריד, זה היה האדם השני שאני מכירה שעזב את עולם החיים באותו יום, כך שליבי יוצא אל המשפחה השכולה...
ארז דגן- תודה שהזכרת את גולדה, אתה צודק בכל מילה...היא כואבת אני בטוחה בזה...
אל תשכחו אותה, היא הכירה את נילי כל כך טוב בכל שנות ההתפתחות שלה...
הקהילה של כדורסל הנשים אכן מצומצמת ואנחנו תמיד נזכור אותך נילי, גרביים עד הבירכיים וקוקיות שובבות....
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים....אמן."

הלב סירב להאמין.............
"נילי יקירתי
אזכור אותך תמיד ילדה קטנה ומתוקה שלי
את היופי שלך, את החיוך שלך, את החכמה שלך
ואת הדרך המיוחדת שלך בה גרמת לכל כך הרבה אנשים לאהוב ולהעריץ אותך.

אי אפשר לדבר עליך מבלי להזכיר את דיאנה
שתמיד דאגה והייתה שם בשבילך כמו אמא'לה קטנה
תמיד הייתן נילי ודיאן ולעולם תישארו.
בחייכן ובמותכן לא נפרדתן

אחיות קטנות ומקסימות שלי
תשמרו על כולנו שם למעלה
אתן המלאכיות שלנו
לעולם אוהב אתכן
גלית יהודה"

מאד כואב
שלום אני רענן נוסל אני מאוד אוהב כדורסל נשים אני בן דוד של חן וליאור נוסל מאבן יהודה אני נורא מצטער שילדה כזאת הלכה סתם מטעות היא הייתה הקלעית הטובה בארץ מודל לחיקוי הרבה שחקניות צעירות שמשחקות כרגע בליגה הבכירה למדו ממנה המון נורא כואב אני משתתף בצער וביגון מי יתן ולא יהיו עוד הרוגים בכבישים ואני חושב שהיא היתה רוצה מכול הכדורסל בארץ יצליח יותר ממה שהוא אני מקווה שזה יקרה..... תודה רבה על התרומה הענקית שהיא תרמה לכדורסל וחבל מאוד שאוטו זה כלי נשק שיורה למקומות לא נכונים יהי זכרה ברור אמן
רענן נוסל

רינת זלץ לוין
נילי אין מילים לתאר את הרגשתי. לפני כחודש היינו יחד שבוע בתורכיה במסגרת הנבחרת. ישבנו זו לצד זו בחדר האוכל ונדמה שלמדתי להכיר אותך טוב יותר מהעבר.גילתי בך שמחת חיים מדהימה וחיוך כובש. כשסיפרתי לך על משפחתי מיהרת וחלקת איתי איך את נותנת מעצמך את כל כולך במערכת יחסים וכמה ילדים היית רוצה שיהיו לך. לילה לפני החזרה ארצה עוד הספקנו להחליף ביננו מכנס ספורט שנדלקת עליו.כשהודיעו לי על האסון המכנס שלך היה עליי...צמרמורת עברה עליי. נילי תשמרי עלינו מלמעלה אוהבת, רינת זלץ לוין.

החיוך ושמחת החיים שאף פעם לא נמחקו...
הייתי חייבת לכתוב פה משהו כי כל כך כואב לי.
אישית לא הכרתי את נילי...אבל עקבתי אחריה מגיל 9 ועד עכשיו..אני בת 15.
הייתי באה למשחקים רק בשבילה. היא הייתה המודל לחיקוי שלי.
תמיד אני אזכור את הגרביים עד הברכיים ואת הקוקיות..זה היה הסמל שלה.
ומרוב שרציתי להיות כמוה גם אני הרמתי את הגרביים ועשיתי קוקיות.
אני לא מאמינה שלא אראה עוד את הגרביים האלה ואת הקוקיות האלה.אותה.
נילי,באמת אהבתי אותך. אולי לא ידעת מזה...אולי את כן זכרת אותי...
אני רק יודעת שאחרי משחקים תמיד היה ה"שלום" והכיף ו"היה משחק טוב" ועוד קצת לדבר.
גם כשעברת קבוצה עדיין עודדתי אותך..אפילו כששיחקת בעצם נגד הקבוצה שלי.
לנצח אזכור אותך.
ויום שישי ההוא יהיה צלקת בשבילי לכל החיים.
את החיוך שלך אף פעם לא אשכח, כל כך זורח ושמח.
אף פעם לא ראיתי אותך בדיכאון.
איך אני זוכרת את הכרוז במכבי רעננה קורא "נילי נאתכו-כו-כו-כו"... אני לא מאמינה שלא אשמע זאת שוב.
אני לא מאמינה שלא תהיי על המגרש שוב, המקום שכל כך אהבת.
אני יושבת פה ובוכה כבר שלושה ימים. מאז יום שישי בלילה כששמעתי.
ואפילו לא הכרתי אותך כמו חברה.רק מרחוק. תביני איך גרמת לאנשים להתאהב בך.
זה פשוט לא נתפס שבחיים עוד לא אראה אותך.את החיוך,את הגרביים,את הקוקיות,את הילדה הזורחת
שראיתי כל משחק מאושרת מתמיד.
קשה להאמין.
היית השחקנית הישראלית הכי טובה בארץ. עם היד לשלוש הכי טובה בעולם!
זו מכה קשה לכדורסל הנשים בישראל.
זו מכה קשה לחברים לחברות ולמשפחה. משתתפת בצערכם. מקווה שתתמודדו עם האבדה הכי טוב שאפשר ולא תישברו.
שימי על כולנו עין שם למעלה.
אוהבת המון!ואזכור לעד!!
רעות

שגרירה מצוינת
למרות שלא ייצגנו את נילי כשחקנית, היא הייתה אגדה במשרד שלנו. מעט מאד שחקניות נגעו בלב לקוחותינו כפי שנילי נגעה, היא הייתה שגרירה נפלאה לא רק עבור כדורסל הנשים אלא עבור ארץ ישראל. כל פעם ששלחתי שחקנית לישראל, תוך ימים ספורים הייתי מקבלת ממנה שיחת טלפון או אימייל: "פגשתי שחקנית שעוזרת לי להתאקלם", או "החברה שלי נילי עזרה לי לטפל בכל". נדמה שבמהלך השנים האחרונות, בכל מקום בו היו השחקניות שלי, נילי הייתה שם גם, תמיד עם חיוך גדול, יד מושטת לעזרה ולב רחב. נילי תחסר לכל כך הרבה אנשים מסביב לעולם, רק היום דיברתי עם שחקניות בארבע ארצות שונות אשר מתאבלות על מותה. אני יודעת שנילי תמשיך להגן ולעזור להן כפי שתמיד עשתה.
אריקה מק'יאון, סוכנות ברוס לוי

ליאור .ה
ודווקא כשהכי שמח
אז יותר עצוב
וכשמתרגשים ויש פרפרים של התחלה חדשה
אז יותר עצוב
כי כל טיפת אושר ושמחה מזכירה
שהאיש שאנחנו הכי רוצים לשתף בכל האושר הזה
וההתרגשות והשמחה ואפילו הפחדים
לא כאן בכדי לחלוק איתנו את הרגעים האלו
והם,הרגעים האלו הכי כואבים

יש אנשים שבונים מצבות להנציח אדם,
יש את אלה שנוטעים עצים, יש אלה שתורמים צדקה,
יש אלה שכותבים ספרים על יקיריהם,
ויש את אלה...
שחווים כל רגע וכל חיוך וכל אושר קטן
ובכך הם עושים את מעשה ההנצחה האוהב ביותר שקיים
גם אם כואב ומתגעגע מאוד
מחייכת אלייך, מתגעגעת . . .

לא הכרתי את נילי,
אבל הכרתי את החיוך שלה.
ואני מרגישה שזה מספיק,
נילי... אני מחייכת אלייך, מבטיחה לך שתמיד אחייך, כמו שביקשת.

טאוונה אלהלים
כאשר שמעתי על התאונה הרגשתי עצב עמוק בלבי. לעולם אזכור את נילי בזכות החיוך הנפלא, היד לשלוש הבלתי רגילה והיכולת שלה לגרום לאנשים להרגיש טוב כשהם בנוכחותה. היא תחסר מאד בקהילת כדורסל הנשים. נוחי על משכבך בשלום.

איתי וקסלר
"ביום שבת בבוקר צלצל הטלפון והעיר אותי מוקדם רוני היה מהצד השני של הקו שאל אותי אם יודעים שזה בטוח נילי , לא הבנתי על מה הוא מדבר והוא אמר לי ."הייתי בטוח שאתה תדע היתה תאונה אתמול בלילה ונילי כנראה נהרגה" שאלתי אותו אם הוא בטוח והוא אמר שלא , לא האמנתי ורצתי לבדוק את אינטרנט אבל לא הופיעו השמות ניסתי להתקשר לטל או לשירה אבל הם לא היו זמינים וכל אותו זמן המשכתי להגיד לעצמי שזה בטח לא נילי עד שבסוף ראיתי את השם מופיע וידעתי שזה הסוף . היתי עם נילי שלוש שנים בקבוצה ברעננה ואין ספק ,שמקצוענית כמו נילי קשה למצוא היא אהבה את המשחק והמשחק החזיר לה אהבה . היא ידעה להנות מהחיים בכל רגע ותמיד היתה מאושרת , שמחה ועם חיוך ענק . תמיד חתמה לכל הילדות שהיו באות אליה אחרי משחקים ואף פעם לא דחתה אותן . נילי היית בן אדם מיוחד במינו .אומרים שאלוהים לוקח אליו את הטובים כשהם עוד צעירים אז כנראה היה חסר לו שם למעלה בנדאם כמוך.
יהיה זכרך ברוך ומנוחתך עדן"

לזכרה של נילי
נילי- מהיכן אתחיל? מזה שמהשנייה הראשונה שראיתי אותך עוד בגיל תיכון הרגשתי שאני רואה בחורה מיוחדת, שלא רואים כל יום. אחת למיליון, ממש כך.
העיניים שלך שידרו הכל- האהבה, שמחת החיים, הצניעות, טוב הלב.
בעודך בחיים שמעתי מאנשים רק דברים טובים עלייך, אף מילה רעה, וזה אומר הכל.
לפני שנתיים וחצי עשיתי צעד משמעותי בחיי שתרם לי רבות והוא התחיל רק בזכותך וגם ברגעים הקשים מה שהחזיק אותי היה רק את!.
עד עכשיו המילים "נילי נאתכו ז"ל או נילי נהרגה" לא מסתדרים לי בראש, זה לא נתפס ולא מתעקל. בבוקר שבת, כשראיתי בשנייה הראשונה את השם שלך באינטרנט הייתי בטוח שסגרת בקב' רצינית בחו"ל וכעבור שבריר שנייה הכל נגמר ונשבר לרסיסים.
זה כ"כ לא הוגן שמלאך כמוך נפרד מאיתנו בגיל כ"כ צעיר וצורה כזאת מזעזעת.
אני מקווה מכל הלב שהמלאכים שומרים עלייך שם למעלה. יהיה זכרך שמור לנצח.
לעולם לא אשכח את החיוך והבנאדם שהיית.
עומר

לא נשכח אותך, נילי
עברו כבר שלושה ימים מאז שנילי ודיאנה אינן... ואני עדיין מוצאת את עצמי נכנסת לאתרים לחפש שביבי מידע... עוד תמונה, עוד ידיעה, עוד כתבה. עוד משהו שינסה להסביר לי מה, איך ולמה זה קרה...
נילי שיחקה איתי באבן יהודה במשך מספר שנים, כשרק הגיעה למרכז, צעירונת בכיתה ט', עם משפחה תומכת ונעימה מסביבה. השתלבה נהדר בקהילה המקומית והביאה למגרש אוהדים רבים.
במהלך השנים עקבתי אחריה, צפיתי בהתקדמותה ונהניתי לראות איך הילדה הקטנה הולכת ומשתפרת...
כוח הרצון האדיר שלה, המחוייבות, הנחישות וההתמדה אפיינו את נילי... וכל אלה, בתוספת החיוך הנצחי שלה, עליו מדברים כולם, הפכו אותה לאחת השחקניות הנעימות והנחמדות ביותר אצלנו בכדורסל.
זוהי אבידה עצומה לכולם... ואין ניחומים... כי מה אומרים לאם ואב שאיבדו שתי בנות??? כיצד מנחמים? מה יש כבר להגיד?
אמרה לנו מירי, כשהיינו שם: "בנינו בית של 200 מ"ר... בשביל מה? בשביל בת אחת...?"
היו שלוש... נשארה אחת.
משפחת נאתכו היקרה- קהילה שלמה איתכם באבלכם. שלא תדעו עוד צער.
יעל

לזכרה של נילי
אתה מכיר את זה.
הבט בתמונה
וראה
איך עינייה ממוקדות רק בך,
האומנם?
היא תחייך בשבילך
ותדמע בשבילך
היא תקלע אל הסל
אתה יודע, זה קל
להעריך הדבר- רק כשאינו.
ואותה ידיד שלי, חבר, אוהד - אדם
אתה לא תעז לשכוח
למחוק, להמיס,
כי עיניים מדהימות תמיד
יהיו מפוקסות בך, אורח תם
תמיד-
ולעולם.

לא הכרתי את נילי, אבל היא אמרה בשבילי הרבה.
החיוך המדהים שלה חרוט עמוק אצל כל מי שאי פעם ראה אותה.
כאב לשמוע, כואב לדעת, יכאב להזכר
אבל למרות זאת
נזכור תמיד
ולעולם.
שני .ט.

תנחומי
למשפחת נתאכו וכל משפחת הכדורסל.
משתתפת בצערכם. אין מילים לתאר את הכאב האיום.
אומנם לא הכרתי את נילי האופן אישי אבל אי אפשר לעצור את הדמעות והכאב העמוק והנורא.
רונה כהן ארה"ב

לי מולדובן
נילי מאיפה אפשר להתחיל?
כבר שלוש שנים שאני לא משחקת כדורסל ואני מנותקת כמעט לחלוטין מכל השחקניות
יום שישי האחרון תפס אותי בסופ"ש בצפון ופשוט לא יכלתי להאמין
אי אפשר לתפוס שהבחורה האופטימית עם החיוך התמידי על השפתיים כבר לא איתנו
נכון שלא היינו בקשר מאז שפרשתי אבל אני לא אוכל לשכוח אף פעם את הזמנים בנבחרת הנערות,
אני לא יודעת איך להתמודד עם אובדן כזה,
החיוך שלך לא מצליח לצאת לי מהראש כל השבוע, וכל פעם שעולה לי התמונה שלך בראש
דמעות עולות בעיני, כישרון גדול שאבד והרבה יותר מזה בן אדם מדהים שהלך לו....
להורים התומכים כל כך שלך אני שולחת את תנחומי, למרות שאין כפרה על אובדן שכזה
אני מבטיחה שאני לא אשכח את החיוך שלך אף פעם
תנוחי על משכבך בשלום ילדה

שחר ברוך
קשה לי לרשום על נילי בלשון העבר נילי הייתה בחורה מדהימה עם חיוך שלעולם לא אשכח, את נילי יצא לי להכיר בשנה וחצי האחרונות כשיחקה במדי רמלה, בחורה מאוד חביבה ואיכפתית , כבשרו לי שנאתכו נהרגה ביחד עם אחותה ישר מיהרתי והלכתי לבית המשפחה על מנת ללות את האחיות בפעם האחרונה, למשפחת נאתכו היקרה תהיו חזקים ולא תדעו עוד צער לעולם

החיוך אומר הכל
אמנם לא הכרתי את נילי...
אפילו שהיו לי נגדה כמה משחקי אימון במסגרת נבחרות ישראל...
ראיתי שלשום (יום חמישי) את המשחק של רמלה נגד מוצקין....וחשבתי שאני עומדת להתעלף...
נילי....את תמיד תהיי אותה שחקנית מדהימה..עם השלשות המדהימות....עם הגרביים הגבוהות....עם הקוקיות היפות....
תמיד תהיי אותה נילי שכולם אוהבים....ומעריכים....ויותר מכל אותה נילי שפשוט הייתה בנאדם מדהים!!!
לכל משפחה נאתכו- אני משתתפת בצערכם, ושלא תדעו עוד צער את תהיי תמיד חרוטה אצלנו בלב...
אנחנו אוהבים אותך
ונזכור אותך תמיד!!!!!!
שחקנית

לזכרה של נילי נאתכו
אמנם לא הכרתי את נילי באופן אישי, אבל אני מכיר את המשפחה בעיקר בגלל היותי חבר של בן הדוד ביברס.
קיבלתי את הידיעה אני חושב בין הראשונים וזה היה ממש בום...
הוציא לי את כל החשק וכל שמחת החיים שהייתי לי עד לאותו הרגע.
אני הערצתי את נילי בתור שחקנית, אני לא אחד שאוהב ממש כדורסל אבל בכל מחזור הייתי עוקב אחריה ואחרי הקבוצה שלה רק בגללה.
עוד בימים שהיא היתה באוסטרובסקי פשוט נידלקתי עליה.
החיוך המשגע, הגרביים...דברים בלתי נשכחים.
אחרי המקרה פשוט זלגו לי דמעות בכל פעם שהייתי קורא כמה היא היתה אהובה על כולם.
וכך גם אחותה דיאנה.
ושביברס סיפר לי שבכפר היה מסתובב רק עם דיאנה ועכשיו אין לו אם מי להסתובב היה לי כל כך קשה לתאר את זה.
נזכור אתכן תמיד, ילדות אהובות.
ונקווה שמשפחת נאתכו תתנחם בהצלחה של ביברס בע"ה.
יהי זכרם ברוך.
גיא

כמה מילות פרידה
למספר 6 הנצחית.
ראיתי הערב את המשחק של רמלה מול רעננה-הרצליה, את הורייך, את הנכבדים מהכפר,את החולצה הזו עם שמך, שעלתה לתקרת האולם, ועכשיו אני רק מתגעגע יותר.

לא הכרתי אותך באופן אישי, אבל כצופה אדוק של כדורסל הנשים בארץ,אני מכיר את דמותך כבר כמה שנים. תמיד ציפיתי למשחקים של קבוצותייך, (תחילה רעננה ואח"כ רמלה ובנבחרת), מפני שתמיד כשהיית נכנסת משהו טוב היה קורה במשחק.

נילי, המוות שלכן כל כך מכאיב!!
זהו מוות של 3 נשים צעירות בשיא פריחתן. בהחלט אחד משיאי האבסורד האפשריים על פני הכוכב הזה. תחושת האבסורד הזו הובילה אותי בימים אלה להכרה שצריך באמת לעשות משהו בפועל כדי שתאונות שכאלה, ותאונות בכלל תקרנה פחות ככל האפשר. עוד לא מצאתי דרך
ליישם את ההחלטה הזו לפעול בצורה מעשית, אבל אני מניח שאמצא בקרוב.

אני רוצה לסיים את דבריי בחיבוק חם לכל משפחתך, הקרובה והרחבה, לעדה הצ'רקסית בארץ, לחברותייך הטובות, שירה, אורנית, שרית ואחרות שאינני מכיר, וכן לשחקניות אליצור רמלה ולמאמן טל נתן שליווה אותך כל כך הרבה שנים.

תודה, נילי על המבט הנחוש בעיניים שעוד ילווה אותי זמן רב. על כל הרגעים הנפלאים. על מה שהיית.
ממני
יורם ק.

לירון כהן
אז איך אני אמורה להתחיל? להסביר לכולם מי את מה את? לתאר אותך? אני חושבת שכולם כבר הבינו,כולם כבר יודעים, אבל יש דבר אחד שהייתי רוצה שתראי,שתביני--כמה אוהבים אותך ועד כמה את באמת חסרה.. מין תשובה להרהור,לשאלה,למחשבה שעוברת לכולנו בראש-- מה יקרה כשנמות? מי יבוא? מי יבכה? מי יתגעגע?

אז אני יושבת מול המסך וקוראת את מה שכתבו לך ועוברת בגופי צמרמורת מהאהבה,מהחיבה,מההערצה,מכמות האנשים, החברים שמתגעגעים חלקם קרובים יותר חלקם פחות אבל מכל מקום, מכל העולם שהמכנה המשותף של כולנו זאת האהבה זה הגעגוע ...לעוד חיוך אחד לעוד ליטוף אחד.

הכרנו בגיל 16 ומאז בעצם לא נפרדנו ,נבחרת ישראל ,בית ספר, מכבי רעננה, אליצור רמלה כל מקום דאגנו להשאיר חותמת, מהיום שהכרנו הפכנו לצמד מנצח בכל מקום תמיד אמרו נילי נתאכו ולירון כהן

מה יגידו היום?

כל כך הרבה זכרונות, ריבים ילדותיים, רגעים מאושרים שכללו קפיצות אינסופיות על המיטה בקיבוץ רמת רחל באליפות העולם, כשקיבלנו את הידיעה שמרים ילדה והנה עוד נתאכו קטנה הצטרפה למשפחה...
משם המשכנו לאליפות היסטורית עם בית ספר אוסטרובסקי לגביע ראשון עם מכבי רעננה שתי ילדות נלהבות במשחקן הראשון בהיכל הגדול-יד אליהו. לאליפות וגביע ראשון לאליצור רמלה שותפות לזכייה בדאבל שיזכר לעד, שיכורות מהאהבה לקהל הרמלאי.הכל הכל בזמן ככ קצר ובגיל ככ צעיר.
אמנם אני ביוון אבל שנים של הרגל לעלות אחרייך בהצגת שחקניות,עדיין מהדהד בראש 6 נילי 7 לירון כמו שתמיד אומרים אה?....
אז מה עושים היום?
ממשיכים הלאה? כנראה שחייבים,
מבטיחה להתאמץ ולנסות לזכות בכמה שיותר תארים אבל יודעת אני שני דברים--זה לא יהיה קל כמו שזה היה כשהיית... ורחוק מאוד מלהיות מתוק כמו שדאגת שזה תמיד יהיה..

דיאן! ילדה מקסימה חייכנית ויפה חיית את חייך בשקט ובצניעות דואגת לנילי תמיד, תומכת, אוהבת ומלווה אותה בהערצה לכל מקום לכל משחק
קרוב קרוב עד שאפילו במותכן לא הופרדתן.
תמשיכי לחייך את החיוך המדהים הזה שלך גם שם למעלה כשאת ממשיכה כמו תמיד לדאוג ולאהוב את אחותך היקרה לך מכל..

מרים אברהם !
עשיתם כל שביכולתכם לשמח את הילדות היקרות, והצלחתם. תמכתם לאורך כל הדרך,לכל מקום בארץ הגעתם לעקוב, לתמוך לאהוב, אתם מושא להערצה בקרב כולנו לאהבה אינסופית וללא גבולות המשיכו כך עם אן הקטנה שתגדל ותבין עוד יותר כמה מופלאות אחיותיה וכמה חזקים ומדהימים הוריה...

אוהבת ומחבקת לירון...

לנילי מז'בה
נילי היקרה!
אני לעולם לא אשכח אותח ואני לעולם לא אפסיק לחשוב עליך, ילדה יפה, שחקנית נהדרת, הStojakovic שלי ואדם נהדר! אוהבת אותך לנצח

הרכזת שלך, ז'בה



מאוהדי רמלה
שיר שאוהדי רמלה עשו לזיכרה של נילי והקדישו בהוקרה להוריה, ושיר נוסף לשחקנית שנקטפה שנכתב על גבי צלחת הוקרה והוקדש להוריה של נילי. שניהם הוכנו והוקדשו באהבה חמה מכל אוהדי אליצור רמלה

נילי נאתכו 1982-2004: שיר לזכרה
נילי, כאילו רק אתמול עוד היית על המגרש,
וכעת את שם רק בין המלאכים ששומרים,
וכאן בוכים וכואבים את חסרונך!!!

"כפרח היית נערה מקסימה, לכולם חדרת אל הלב והנשמה.
אהבת את הכדור והכדורסל, חיוך על פנייך לרגע לא חדל.
מס' 6# שחקנית נפלאה, ממש נהדרת בכל קליעה,
אין כמוך מומחית בשלשות, עזרת לקבוצה בגביע לזכות.

'אני אלופה' כתבת על חולצתך, כולם אהבו להיות בחברתך.
אהובה היית על כל האוהדים, שבלעדייך הלבבות שבורים!!!

פזמון:
נילי, אהבנו אותך, נשמה מיוחדת כל כך.
הכאב כעת כה גדול,קשה הצער והשכול.
לנצח כאן תהיה דמותך, כמו לא הפסיקה לחייך.
אהבת עולם תעטוף נשמתך.

הלב נקרע מגעגוע כואב, הפצע פתוח צובט וצורב.
נשאר החיוך נשארו זיכרונות,עלייך לא מפסיקים לבכות
נילי תדעי נזכור אותך, את נשמתך הגדולה לא נשכח
עמוק בלב תישארי לכולם, וכך זה יהיה לתמיד, לעולם.

פזמון:
נילי, אהבנו אותך, נשמה מיוחדת כל כך.
הכאב כעת גדול,קשה הצער והשכול.
לנצח כאן תהיה דמותך, כמו לא הפסיקה לחייך.
אהבת עולם תעטוף נשמתך."

שמרי על הקבוצה נילי, ממקומך שם,
וכאן יישאר זיכרון המתוק, מנערה נפלאה!
מכדורסלנית נהדרת שנקטפה בטרם עת"
אוהבים כואבים ומתגעגעים האוהדים: אריק נח, דודו ניזרי, דביר לוי, מיטל וקרן לוי ,אורן תנעמי, תאופיק מנצור ויוסי פרג'

נילי נאתכו 1982-2004
"הלכת כמו שבבוקר נעלם כוכב,
השארת המומים אחות אם ואב.
לחשוב שרק אתמול עוד תפסת בידינו,
והיום עזבת אותנו פה לבדנו.
נילי ליבנו היום נישבר,
מהמחשבה שלא תהיי איתנו מחר.
את הכפר והמשפחה ייצגת בכבוד
תארים לקחת אבל תמיד שאפת לעוד!
שלשות קלעת מכל פינה
לשמור עלייך כל שחקנית חששה.
החיוך על פנייך תמיד ניכר
ולא סתם הקהל תמיד לך היה שר
"נילי להיות אתך בכל דקה או נילי נאתכו
אני נישבע אוהב נורא את נילי נאתכו"

נילי דבר אחד בטוח
אותך לעולם לא נשכח
כי אנו אוהבים המון אותך.
חוג אוהדי א.רמלה

דביר
היי שמי דביר לוי ואני אוהד אליצור רמלה.
,נילי בשבילי הייתה כמו אחות ידידת נפש...
שחקנית נפלאה עם חיוך משגע. פרח שנקטף מאיתנו בטרם עת
נילי תדעי שאנחנו מתגעגעים ובוכים יום יום על חסרונך..
יהי זיכרה של נילי ואחותה דיאנה נאתכו צרור בצרור החיים

לנילי
נילי
להיות איתך תמיד מסרב להאמין שאת איננה
הייתה לי הזכות ללוות אותך שנתיים כסוכן לעמוד על
אישיותך המדהימה ולהכיר מקרוב את משפחתך החמה והאוהבת
חיוכך הכובש שימחת החיים האופיינית והלב רצית לעזור לכולם
תמיד באהבה באצילות בחיוך
כשרון גדול כדורסלנית ענקית קלעית אבסולוטית כל זה נילקח מאיתנו
כל כך צעירה כל כך נאיבית ותמימה נילי את שומעת אותי כולנו אוהבים ומתגעגעים אלייך

לעולם לא אשכחך
אריק קריין

לנילי
טוב האמתי שכבר אמרו עלייך הכול וכל דבר כבר יכול להישמע נדוש אבל כל מה שאני
רוצה להגיד בא ישר מהלב בשיא הכנות ואני מקווה שייזכרו ספורטאית ובן אדם כמוך
לעוד הרבה שנים . אני ינסה לתמצת כמה שיותר כי הערך יבוא רק בהבנה של כל קורא
באיזה אישיות מדובר .

למרות גילך הצעיר מצאת לך אוהדים בכל הארץ , הגעת לתארים , היית לכוכבת גם
בקבובצתך וגם בנבחרת , למרות המוצא האחר שממנו בא הוכחת לנו שאת ישראלית ואחת
כמונו יותר מהרבה אנשים אחרים , פטריוטית על המגרש ומחוצה לו . את בן אדם מדהים
עם חיוך זהב ולמרות שעסקת לא במקצוע הכי פופלורי בארץ עוד בהיותך איתנו היה קשה
שלא להכיר אותך ! אישיות כובשת , כן יירבו כמוך , בן אדם מדהים , מה כבר אפשר
להגיד .. צדק זה שם של כוכב כנראה .. ורק בגלל זה את לא איתנו ! כל כך מעצבן
וכל כך עצוב ! וכל כך אוהבים אותך ! ואני אחד מיני רבים .. תודה על הכול נילי..

סיני רובינשטיין
שנה עברה ואת כל כך חסרה
כבר עברה לה שנה בלי שחקנית ,אישיות,נהדרת כל כך
שנה ואנחנו עדיין כואבים את חוסרך.
הלוואי ויכלנו שוב לראות אותך במדי רמלה שוב
ועכשיו נותר לנו רק זיכרונות של רגעים יפים
השארת מאחורייך המון כישרון וחיוך המון אהבה
מקווה שלפחות למעלה את מאושרת
ושמחה שהבאנו לך צלחת למזכרת
נילי תמיד היית אהובת הקהל ותמיד תהיי נזכור אותך לעד

אביב חן

נילי יקרה
נילי יקרה,
עברה שנה מאז אותו אסון נוראי ונראה כאילו שרק אתמול התבשרנו על האובדן הגדול.
הלב מסרב להאמין שאינך כאן, בהתחלה עוד הייתי עוקב אחרי הליגה והייתי מחפש אותך, לראות את החיוך, השלשות המדהימות שרק את ידעת לקלוע. לפעמים יש רגעים שנוצרת תקוות שווא, שבכל זאת תחזרי אלינו.
נילי, את כל כך חסרה כאן להמון אנשים, אני בטוח שאת מסתכלת מלמעלה ושומרת עלינו. אין לי ספק.
למשפחות נאתכו, הלוואי ותמצאו את הדרך על האושר והשלווה ושתמשיכו להיות חזקים.

עומר.

05/11/2006
לנילי
לא שכחנו אותך ואת החיוך הגדול שלך!
ז'אבה

05/11/2007
נילי היקרה
את תמיד איתנו!
ז'אבה